לפני עשרה ימים הגיע בן אריאלי, תושב שכונת קרית יובל, לשפץ את הפעוטון החילוני החדש שנפתח בשכונה. הפעוטון פועל בצמוד לגן ילדים חרדי, ושני המוסדות חולקים חצר משותפת. בזמן השיפוצים חצה אריאלי את הגבול הדמיוני שבין שני הגנים. בתגובה לכך ניגש אליו אחד מראשי הגן החרדי ואמר לו: "אתם יכולים להישאר פה בתנאי שלא תפריעו".

התקרית הקטנה הזו יכולה לסמל מאבק גדול יותר, המתקיים בין תושבי השכונה החרדים והחילונים, על אופייה של השכונה. לתוך המאבק הזה, ועל רקע העזיבה ההמונית של צעירים את ירושלים, מתפתחת בשנים האחרונות בשכונה תופעת קהילות הצעירים, רובם חילונים, שבחרו בניגוד למקובל לגור בעיר כחלק מחבורה מגובשת שפועלת יחד. הקהילות חנכו בשבוע שעבר את המכינה הקדם-צבאית החילונית הראשונה בבירה, והן מסייעות בהקמתו של כפר סטודנטים חדש בשכונת קרית מנחם הסמוכה, מפעילות מועדוני נוער ומתחילות לדבר על רכישת דירות בשכונה.

תופעת הקהילות, או הקיבוצים העירוניים, מוכרת כבר שנים ארוכות. ברוב המקרים מורכבות הקהילות מחבורות הגרות בסמיכות אחת לשנייה, ומנהלות חיי חברה וקהילה ענפים שלרוב כוללים גם ייזום פרויקטים למען הציבור. רמת השיתופיות בקהילות משתנה: יש ביניהן המנהלות קופה משותפת ויש שמסתפקות בארוחות וערבים משותפים.

בארץ כולה פועלות כיום כ-30 קהילות, מחציתן בירושלים שהפכה לאבן שואבת לקהילות בשנים האחרונות. הקהילות מהוות נדבך חשוב בסדר יומו של ראש העיר, ניר ברקת, כחלק ממאמציו להשאיר את הצעירים בעיר, ולעירייה אף תוכנית ייחודית לסיוע בהקמה ולתחזוק הקהילות. בקרית יובל לבדה פועלות חמש קהילות: "חורש", הוותיקה ביותר שנוסדה לפני שבע שנים וחבריה הם ממובילי המאבק החילוני בשכונה; "יהלום", שנוסדה לפני שש שנים ומתמחה בפעולות חינוכיות, כמו הפעלת מועדון נוער ומרכז למידה; "רימון", קהילה ותיקה שעברה באחרונה לשכונה וחבריה מפעילים פרויקט סיוע לפליטים מדרפור הגרים בשכונה; "תלם", קהילה חדשה שהוקמה לפני שלושה חודשים וחבריה משתלבים בתחומי החינוך; ו"משהו משהו", הקטנה שבחבורה, שמונה חמישה חברים בלבד - כולם בוגרי לימודי תיאטרון שבאו לירושלים כדי להפעיל תיאטרון קהילתי.

בסך הכל מונים חברי הקהילות כ-70 איש - מספר זעום ביחס לגודלה של קרית יובל המונה 60,000 תושבים. אף על פי כן, מהוות הקהילות מוקד של פעילות ציבורית, קהילתית וחינוכית בשכונה. התושבים החילונים בשכונה והמנהל הקהילתי, שפועל בשיתוף עם הקהילות, תולים תקוות גדולות בחברי הקהילות. יש שמייחסים להם את היכולת לשמור על אופייה החילוני של קרית יובל, ואף להפוך את השכונה לבירה החילונית של העיר.

קרית יובל היא המוקד של מונח חדש יחסית בירושלים - "דרום מערב העיר". האזור הזה, על פי חזונם של ראשי הציבור החילוני ושל גורמים בכירים בעירייה, עתיד להפוך בעשורים הקרובים לבירת הציבור החופשי בירושלים. כך תחולק העיר באופן סכמתי בין מזרח (פלסטיני), צפון מערב (חרדי) ודרום מערב (חילוני). שלוחת בית הספר הניסויי שנפתחה השנה בשכונה ביחד עם הפעוטון, כפר הסטודנטים (הכולל 40 סטודנטים), המכינה הקדם-צבאית ותוכניות בנייה נרחבות בשכונה מתוכננים כולם להיות חלק מהתשתית החילונית של האזור ושל ירושלים כולה. חברי הקהילות שהתבגרו ועזבו את האוניברסיטה ועתה, מתוקף עבודתם ופעילותם, הפכו להיות בעלי המשפחות הצעירות האלה הם ממובילי המחנה החילוני בשכונה.

עם זאת, התרחיש הזה עלול להיבלם כתוצאה מהמשך הגירת המשפחות החרדיות הרבות לשכונה. "אנחנו לא במקום של מאבק, אני לא עושה את מה שאני עושה לעומת מישהו אחר, אני פשוט מחפש חיים טובים לילדים שלי", אומר אריאלי. "כמו שאני מעצבת את הסלון בבית שלי, כך אני רוצה לעצב את ירושלים", מוסיפה אלישבע מזי"א, מנכ"לית עמותת רוח חדשה, תנועת צעירים המקורבת לראש העיר ותומכת בקהילות, "פסטיבלים ומסיבות רחוב אולי משנים את האווירה בעיר, אבל חייבים שיצמח פה גרעין ראשוני שיחיה פה באמת וימשוך אחריו אחרים וזה תפקיד הקהילות".

אריאלי, 30, תושב קיבוץ עין גדי במקור, עבר לירושלים כדי ללמוד, כמו שאר חברי הקהילה שלו. כשהגיעו לשכונה והחלו את הפעילות שלהם, היו רובם סטודנטים, וכיום רובם בעלי מקצועות חופשיים וביניהם מורים, כלכלן במשרד הבריאות, רפרנט באגף התקציבים באוצר ושני רופאים. רובם כבר נשואים ולקהילה יש שני ילדים. אריאלי חוזה "בייבי בום" בשנה הבאה. לפני כמה חודשים קיימה הקהילה דיונים אינטנסיביים כדי להחליט על המשך דרכה. לאחר ויכוחים לא פשוטים התקבלה ההחלטה להישאר בקרית יובל. "היה לנו דד ליין כי אחד החברים היה צריך להחליט איפה הוא עושה את הסטאז' שלו כרופא. אם היית שואל את האנשים לפני שלוש שנים לא היה אחד שהיה אומר שהוא רוצה להישאר בירושלים. ובכל זאת היום קיבלנו את ההחלטה שהיא פשוטה. אנשים נאלצו לוותר על החלומות שלהם בשביל זה - כמו לגדל את הילדים ליד הסבא והסבתא - אבל פה אנחנו מרגישים בבית", אומר אריאלי.

ערב שירה בציבור במכינה הקדם-צבאית בקרית יובל. בשכונה פועלות חמש קהילות


המכינה הקדם-צבאית. לעירייה תוכנית לסיוע בהקמת הקהילות