הפערים מעמיקים | זכאות לבגרות לפי מגזרים בחמש השנים האחרונות נרשמה ירידה מתמשכת בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בעיירות הפיתוח ובמגזר הערבי - כך עולה מדו"ח שפרסם בשבוע שעבר מרכז אדווה.

בעיירות הפיתוח ירד שיעור הזכאות לתעודת בגרות ב-6.9% במהלך חמש שנים, ובמגזר הערבי ירד שיעור הזכאות ב-7.8%. לעומת זאת, שיעור הזכאות ביישובים מבוססים מבחינה חברתית-כלכלית כמעט שלא השתנה במשך התקופה.

מהדו"ח של מרכז אדוה עולה כי במחצית הראשונה של העשור נרשמה עלייה מתמדת בשיעור הזכאות לתעודת בגרות, אולם באמצע העשור התהפכה המגמה.

בחלק גדול מהנתונים הרשמיים שמפרסם משרד החינוך בנוגע למידת ההצלחה בבחינות הבגרות מחושבת הזכאות לתעודה מתוך כלל התלמידים הלומדים בכיתה י"ב. זאת בניגוד לדו"ח של מרכז אדווה, אשר מתבסס, ככל האפשר, על המספר הכולל של בני ה-17. משמעות ההבדל היא שרוב נתוני משרד החינוך אינם כוללים את בני הנוער שנשרו מלימודיהם. ב-2009 כל בן 17 חמישי לא למד במערכת החינוך.

עם זאת, הדו"ח מבוסס על נתוני משרד החינוך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים המלאים נאספו ונשמרו באופן מסודר רק מ-2004. מהנתונים עולה כי שיעור הזכאות לתעודת בגרות (מתוך כלל בני ה-17) ביישובים היהודיים המבוססים עמד על 66.7%, בהשוואה ל-54.2% בעיירות הפיתוח. כעבור חמש שנים, בשנת 2009, היו 66% זכאות ביישובים היהודיים המבוססים לעומת 47.3% בעיירות הפיתוח.

במגזר הערבי, בלי לשקלל את הישגיהם של תלמידי מזרח ירושלים, נרשמה בחמש שנים ירידה מ-42.2% ל-34.4% בשיעור הזכאות.

משמעות הנתונים היא התרחבות הפערים בין הקבוצות השונות. הממוצע הכלל-ארצי של הזכאות לתעודת בגרות, שמתפרסם על ידי משרד החינוך, מסתיר את הפערים הפנימיים. ב-2009 עמד הממוצע הכלל-ארצי על 46.1%.

עוד עולה מהדו"ח כי בקרב התלמידים הדרוזים והבדווים בנגב חל שיפור בין 2004 ל-2009 בשיעור הזכאות לתעודת בגרות. בחמש שנים עלה שיעור הזכאות ב-48% אצל הדרוזים וב-29.4% אצל הבדווים בנגב.

בקבוצת היישובים המבוססים נכללות רשויות מקומיות כמו אבן יהודה, גבעתיים, הרצליה, כפר סבא, מבשרת ציון, מודיעין ומכבים-רעות, רמת השרון, רעננה, ותל אביב - כולן מאשכולות היישובים החזקים מבחינה חברתית-כלכלית, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בקבוצת עיירות הפיתוח נכללים, בין השאר, יישובים כמו אופקים, בית שאן, בית שמש, דימונה, קרית שמונה ושדרות.

"למשרד החינוך אין שום תוכנית אסטרטגית לצמצום הפערים, כזאת שתביא לכך שבסופו של דבר התלמידים בפריפריה ייהנו מחינוך דומה באיכותו לזה שבמרכז", אומר יהודה עמיחי, פעיל חינוך באגון היל"ה ממושב כוכב מיכאל במועצה האזורית חוף אשקלון, "משרד החינוך מתגאה במיליון פרויקטים למקומות החלשים, אבל הם לא מתגבשים לכדי תוכנית אחת. אסור שתגבורים מיוחדים כאלה יבואו על חשבון מורים טובים, מה גם שהם בעיקר משרתים יועצים וגורמים מתווכים אחרים - ולא מגיעים לתלמידים בשטח. בית ספר טוב הוא כזה שאין בו פרויקטים מיוחדים".

עוד אומר עמיחי כי "חלק מהפרויקטים האלה הם סוג של ?נזיד עדשים'. מנהל בית הספר או מנהל הרשות המקומית מצטלם תמורתם, ואומרים תודה רבה למשרד החינוך, אבל אין שינוי אמיתי. לראשי משרד החינוך מאפשרים הפרויקטים לטעון שהם משקיעים משאבים גדולים בפריפריה".

כמו כן עולה מהדו"ח של מרכז אדווה כי קיימת התאמה, כמעט מלאה ורבת שנים, בין ההכנסה הממוצעת בכל יישוב לבין שיעור הזכאות לתעודת בגרות. "מערכת החינוך אינה מצליחה לפרוץ את מעגל האי-שוויון בחברה הישראלית", מציינות עורכות הדו"ח, אתי קונור-אטיאס והאלה אבו חלא.

"קשה להצביע על גורם אחד לירידה בשיעור הזכאות, אבל אפשר לייחס לפחות חלק מהעלייה ל'פטנטים' שהמציא משרד החינוך, כמו הוספת מועדים בבחינות במתמטיקה ובאנגלית, ומיקוד חומר הלימודים לקראת הבחינות במקצועות השונים", אומר ד"ר שלמה סבירסקי ממרכז אדווה, "כנראה שהפטנטים האלה מיצו את עצמם, וחזרנו למצב הראשוני".

בהסתמך על נתונים נוספים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציין הדו"ח כי פחות משליש ממסיימי התיכון ב-2001 (32.4%) החלו ללמוד לימודים אקדמיים בתוך שמונה שנים מאז סיום לימודיהם. "שני שלישים מאלה שלמדו בכיתה י"ב בכלל לא נכנסו לתחומי ההיי-טק והפיננסים, הדורשים תואר אקדמי ראשון ואשר משמשים מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית", מוסיף ד"ר סבירסקי, "מערכת החינוך בנויה על מערכת של מסלולים נפרדים והקבצות, שבסופו של דבר גם פוגעות בעתיד המדינה".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "בשנתיים האחרונות מתמקדת מדיניות המשרד במתן עדיפות לפריפריה. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהטעמת תוכניות כמו ?התוכנית הלאומית לתקשוב', תוספות מיוחדות במקצועות הליבה, ותוכניות ייחודיות להעלאת שיעור הניגשים והזכאים לתעודת בגרות". עוד אומרים במשרד כי נתוני הזכאות האחרונים, המתייחסים לשינוי שבין 2008 ל-2009, "מצביעים על עלייה בשיעור הזכאים לבגרות, מ-44.4% ל-46.1%".