כריסמס בבית לחם. אווירת החג הורגשה השבוע בכל פינה. העיר מקושטת, בובות של סנטה קלאוס ברחובות והרבה, הרבה תיירים. בבתי המלון נרשמה תפוסה מלאה והמסעדות התכוננו במרץ לאורחים. כמה מטובי הזמרים של המזרח התיכון יופיעו הערב ומחר בבית לחם ובית סאחור, בניסיון לבדר את המבקרים מכל רחבי העולם, מישראל ואפילו מעזה.

בתוך כנסיית המולד הצטופפה קבוצה מרוסיה שקיבלה הסבר על ההבדלים בין שלוש הכנסיות שבתוך המתחם הגדול: הקתולית-רומאית, שמציינת הערב את החג, האורתודוקסית-יוונית (שהרוסים הם חבריה) שתחגוג את הכריסמס רק בשבעה בינואר, והכנסייה הארמנית. באחת הפינות של הכנסייה האורתודוקסית ישב לו אבונא (האב) ספירידון. הוא נולד בבית לחם לפני 60 שנה ומשרת בכנסייה מאז 1970. "יש תחושה טובה השנה", הוא מספר, "יש יותר יציבות ואין בעיות. בית לחם הרי מתבססת על התיירות". כמה שוטרים פלסטינים מסתובבים בין התיירים, אלא שלדברי אבונא ספירידון, התפקיד שלהם אינו מסתכם בשמירה על האורחים. "יש כאן עדיין לא מעט בעיות", הוא מסביר. הוא מדבר רוסית, יוונית, אנגלית, ערבית וקצת ספרדית וכבר ראה דבר או שניים בחייו בכנסייה ומחוצה לה. במהלך "חומת מגן" היה בביתו עם אשתו ושבעת ילדיו.

- איזה סוג של בעיות?

"בין הכנסייה הארמנית לאורתודוקסית. זה אומר שלי וזה אומר שלי. מתווכחים כאן על הסטטוס קוו. השוטרים משגיחים עלינו, שומרים על הסדר. אלה שמחוץ לכנסייה הם ממשטרת התיירות. אלה שבפנים אמורים לפתור את הבעיות שצצות כאן מדי פעם, כמו קטטות. אסור לאף אחד מהצדדים להניח משהו חדש בכנסייה, בוודאי שלא בתחום של הכנסייה האחרת. עושים פגישה ומגיעים לסיכום. אם מישהו יעשה דבר מה בניגוד לסיכום, זה יוביל לקטטה ללא ספק", מספר ספירידון. כמה מטרים ממנו אחד מאנשי הכנסייה הארמנית מכין את התפילה. "כל חמישה ימים יש כאן תגרה", הוא אומר. "למה? בגלל הניקיון. אנחנו מתווכחים מי ינקה היכן ולא מצליחים לפתור זאת".

- ומה עם השוטרים?

"גם הם לא מצליחים להפריד".

אך מעבר לקרבות פנים אל פנים בתוך הכנסייה, בית לחם היא במידה רבה סיפור הצלחה פלסטיני. החוק והסדר נשמרים בקפדנות ושוטרי תנועה נראים בכל פינה. בחג הזה יופעלו לראשונה גם שוטרי חרש, בלבוש אזרחי, שיתערבבו בקהל וידאגו שהשקט יישמר. בסך הכל ביקרו השנה בעיר 1,450,000 תיירים, עלייה של 60% בהשוואה לשנה שעברה (על פי נתוני משרד התיירות הפלסטיני). רק במהלך החג יבקרו בעיר כ-90,000 אורחים מחו"ל (ועוד כ-38,000 פלסטינים מישראל ומהשטחים). הייצוג הגדול ביותר בקרב התיירים שייך לרוסים (24%) ואחריהם בסדר יורד - הפולנים, האיטלקים, האמריקאים, הספרדים והגרמנים. 600,000 תיירים לנו השנה בבית לחם, שוב, עלייה של כ-45% בהשוואה לשנת 2009.

שרת התיירות הפלסטינית, חולוד דעיבס, אומרת כי הרשות פעלה בשנה האחרונה בכל העולם כדי לשווק את אתרי התיירות ביריחו, בבית לחם ובמקומות אחרים. "אנחנו נמצאים כיום בכל תערוכת תיירות מרכזית ברחבי העולם", היא אומרת בשיחה עם "הארץ", "מספר החדרים בעיר צפוי לגדול בכ-50% לקראת השנה הבאה (מ-2,000 חדרים ל-3,000). יש עלייה במספר התיירים גם לישראל, אולם אין הדבר אומר שכבר אין מכשולים בפני כניסת תיירים לעיר. אמנם ניכר שיש הקלות, אך אנו מצפים לצעדים נוספים שיקצרו, לדוגמה, את ההמתנה של האוטובוסים של התיירים במעברים. גם בנושא כניסת מדריכי תיירות פלסטינים לתחומי ישראל יש מקום לשיפור - אנחנו רוצים תחרות חופשית".

בצד השני של העיר, בפאתי בית ג'לא, נשלמות ההכנות לקראת פתיחתו בחודש מארס של אזור תעשייה חדש, שמוקם בחסותה של ממשלת צרפת. מיטב החברות הצרפתיות, כמו רנו, פראנס טלקום, שנידר אלקטריק ועוד, אמורות לפתוח שם סניפים. המקום אמור לספק כבר בשלב הראשון כ-300 מקומות עבודה לאזור, שעל אף התחזקות התיירות סובל מאבטלה.

הצרפתים באים

מדי כמה שבועות פוקדת את האתר דיפלומטית צרפתייה, שספק רב אם רבים בישראל מודעים לפועלה. הנשיא ניקולא סרקוזי שיגר לאזור שליחה מיוחדת, ואלרי הופנברג, שתפקידה לטפל בנושאי כלכלה, תרבות, מסחר, חינוך וסביבה במסגרת תהליך השלום במזרח התיכון. אולם הופנברג רחוקה מלהישמע כמו עוד דיפלומט אירופי שמסתער מיד ותוקף את מדיניות ההתנחלויות של ישראל. היכרותה עם השטח מעוררת התפעלות. "אין כמעט מחסומים בתוך הגדה כיום ואנחנו לא שומעים שמדברים על זה בעולם", אומרת הופנברג. "בעבר תושב בית לחם שרצה להגיע לרמאללה היה עובר דרך מחסומים רבים, אך כיום אין יותר. זה מסר חשוב לקהילה הבינלאומית. נכון, ישראל עושה טעויות ויש לבקר אותה עליהן. אולם יש לשבח אותה על פעולות חיוביות. אין מחסומים ועדיין אין פיגועים. זה גם מסר לציבור בישראל. אני לא מאותם אנשים שחושבים ששלום כלכלי בלבד יביא להישגים. אבל יחד עם זאת, יש לייצר שינוי לטובה בשטח ואנחנו כבר רואים את השינוי הזה. לדוגמה, המגזר הפרטי הפלסטיני שמתחזק - עוד ועוד חברות פלסטיניות קמות בגדה".

הופנברג אומרת שאזור התעשייה ייפתח בשני שלבים וכי הוא צפוי להתפרס בסך הכל על כ-500 דונמים. לדבריה, 35 חברות מתכננות לפתוח במקום סניפים או נציגויות. "זה הולך להיות אזור ירוק שיכבד את איכות הסביבה", היא מספרת ל"הארץ". "עבורנו, הפתיחה של המקום הזה היא פיילוט. הרי כל אזורי התעשייה האחרים שתוכננו להיפתח ברחבי הגדה לא יצאו לפועל. אנחנו מקווים שההשקעה שלנו, בסך 10 מיליון אירו, תביא לכאן עוד משקיעים ועוד חברות.

"מה שאתם הישראלים עושים, זה הרבה יותר טוב ממה שאתם אומרים. בשנתיים האחרונות השתנו פה דברים לטובה", מציינת הופנברג. "יש פחות מחסומים, פחות התנחלויות והכלכלה הפלסטינית משתפרת. הבעיה היא שרבים בעולם אינם יודעים על כך. אני חייבת להודות שקיבלתי כל סיוע אפשרי. ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו אישר לי את השימוש בכביש שנמצא בשטח C. בנוסף, גם המדינות התורמות וכמובן הרשות הפלסטינית נרתמו לעזור". לדבריה, היא בחרה בבית לחם בזכות קרבתה לגבול עם ישראל וגם בגלל המותג. "אם יהיה כתוב על מוצר Made in Bet Lehem, כל אדם בעולם יידע מהיכן זה הגיע. זה ייצור תהודה".

תיירים, השבוע בכנסיית המולד בבית לחם. לדברי האב ספירידון, בזכות היציבות אין בעיות, כי 'הרי בית לחם מתבססת על התיירות'