חינוך לדו קיום - עיקרי התוכנית

כדי לקדם את הדו-קיום יש ללמד בכל אחד מהמגזרים היהודי והערבי על התרבות, ההיסטוריה, האמונה והמורשת של המגזר האחר, מגן חובה ועד כיתה י"ב. כמו כן יש להקדיש שעות לימוד ל"הכרה בנרטיב של הצד האחר". כך קובעת ועדה ציבורית שהוקמה לנושא, שרת החינוך יולי תמיר אימצה את המסקנות.

את תכנית הלימודים המומלצת - "חינוך לחיים משותפים" - גיבשו חתן פרס ישראל בתחום החינוך, הפרופ' גבי סלומון מאוניברסיטת חיפה וד"ר מוחמד עיסאוויר, מנהל מכללת "אלקאסמי" לחינוך, יחד עם מומחים נוספים לתחום ונציגים ממשרד החינוך בהתאם לבקשת השרה תמיר.

לפי המלצות הוועדה, על מערכת החינוך לטפח את "ההכרה בערכים דמוקרטיים מהותיים של שוויוניות וצדק חברתי, ובמיוחד בהתייחס למיעוטים בחברה, להקנות כישורים ונטיות של חשיבה ביקורתית, פתיחות וסובלנות". כמו כן יש "לפתח יכולת דיאלוגית בין הצדדים ולצמצם סטריאוטיפים שליליים ודעות קדומות".

מטרות אלה יושגו, קבעה הוועדה, באמצעות "הכרת התרבות, החברה, ההיסטוריה, האמונות, המורשת והלשון של הצד השני והכרה בנרטיב הקולקטיווי של הצד השני - במובן של מתן כבוד ולגיטימציה לנרטיב זה, ולאו דווקא של הסכמה עמו".

כדי ליישם מדיניות זו, ממליצה הוועדה, בין השאר, כי החינוך לחיים משותפים יתקיים ברצף, מגן חובה ועד כיתה י"ב. הוא ייכלל בלימודי האזרחות, וישולב גם בלימודי היסטוריה, ספרות וגיאוגרפיה. לימוד זה יהווה "גרעין מחייב", וכל בית ספר יהיה רשאי לבחור "פעילויות רשות", כגון מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים.

על המפגשים המשותפים, קובעת הוועדה, להתקיים לאורך זמן ויש להנחות אותם באופן מקצועי. זאת, לאחר שבמחקרים שונים נמצא כי בטווח הארוך, השפעת מפגשים כאלה המתקיימים היום בצורה לא סדירה היא אפסית.

עוד ממליצה הוועדה להכליל את "לימודי השפה והתרבות הערבית" בלימוד הנושא במגזר היהודי. המלצה נוספת היא שמשרד החינוך יעודד את הקמתם של בתי ספר משותפים לערבים וליהודים ויתמוך ב"שילוב מורים ערבים בבתי ספר יהודיים ומורים יהודים במוסדות חינוך ערביים".

לדברי הפרופ' סלומון, "למשרד החינוך יש מחויבות לדאוג לחינוך לשותפות יהודית- ערבית. המטרה היא להכיר את תרבות הזולת, את הנרטיב שלו, ואת הלגיטימיות של אלה - מבלי להסכים אתם בהכרח. החינוך לשותפות יהודית-ערבית הוא הכרחי, ובלעדיו נהיה חברה שסועה".

השרה תמיר אמרה אתמול ל"הארץ" כי "הבחירות הנוכחיות חידדו את השאלה האם תלמידים מבינים מהי דמוקרטיה, ושהיא כרוכה במתן כבוד לאחר, גם אם הוא מרגיז מאוד. גם הצורך בטיפול מערכתי בנושאים של סובלנות ופתיחות לדעות אחרות התחדד עוד יותר".