דיפלומט מצפוני מאוד

אריה לבבי, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, 1912-2009

כשעמדה אמו של אריה לבבי (לייבמן) ללדת, היא נסעה במיוחד מסנט פטרסבורג לווילנה, כדי שאריה, צאצא לגאון מווילנה, ייוולד שם. כשפרצה המהפכה הבולשוויקית עקרה המשפחה לדנציג, והוא המשיך להיידלברג, שם למד פילוסופיה ומתמטיקה, היה פעיל בתנועת "הבונים" וגם הכיר את ריקה בודנהיימר, שתהיה לאשתו ואם בנותיו רות ועדה.

ב-1932 עלה לבבי לארץ, למד באוניברסיטה העברית והצטרף למחלקה המדינית של הסוכנות. ב-1936 נשלח לגרמניה כדי לשכנע את יהודיה לעזוב, אך בהצלחה מועטה. ב-1938 הוא גורש, כשעל צו הגירוש חתם אדולף אייכמן. עם תום המלחמה נשלח למטה בעלות הברית באיטליה, לסייע בהעלאת שארית הפליטה.

ב-1946 הוא הקים יחד עם ולטר איתן את "המוסד להשתלמות" (שכונה גם "בית הספר לדיפלומטים"), אשר היה הבסיס למשרד החוץ, וכפי שכתב לבבי בספר "משרד החוץ: 50 השנים הראשונות", אז נקבע תקדים: "שלילת כל סוגי ?פרוטקציות', אישיות או מפלגתיות". בתש"ח הוא השתתף בקרבות קטמון ויצא כמזכיר ראשון לשגרירות ישראל במוסקווה. בביקורה המפורסם של השגרירה גולדה מאיר בבית הכנסת במוסקווה חש, כפי שסיפר להגר להב מ"הארץ", "תערובת של התרוממות רוח ותדהמה", לנוכח סערת ההתלהבות של היהודים.

בשנים 1947-1954 כיהן לבבי כציר ביוגוסלוויה וב-1958 יצא לשרת כשגריר ישראל בארגנטינה. כאשר במאי 1960 נחטף אייכמן מבואנוס איירס על ידי אנשי המוסד והובא לישראל במטוסו של שר החוץ אבא אבן, שהגיע לביקור רשמי, נדרש לבבי לתת הסברים. הוא נאלץ למסור למשרד החוץ הארגנטיני איגרת רשמית שבה נאמר, כי "ממשלת ישראל לא ידעה שאייכמן בא לישראל מארגנטינה, הואיל ושירותי הביטחון שלה לא הודיעו לה". על כך כתב נתנאל לורך ז"ל, השגריר לשעבר בפרו, כי "אין השקר אסור ביחסים עם מדינות אמריקה הלטינית, אך הוא צריך להיות מוסכם מראש". לבבי הוכרז כאישיות בלתי רצויה וחזר לישראל.

ב-1964 הוא התמנה למנכ"ל משרד החוץ. השגריר משה רביב כתב בספרו "במשעולי הדיפלומטיה הישראלית", כי לבבי סבר במאי 1967 שיש למצות את כל האפשרויות הדיפלומטיות בטרם יוצאים למלחמה, וכי בשוך הקרבות התפטר, משום שהיה "דיפלומט מצפוני מאוד". הוא יצא לשווייץ, בה שירת כשגריר עד 1975, אז פרש, כדי לכתוב ספרי פילוסופיה ומדע בדיוני וללמד בהתנדבות באוניברסיטה.



אריה לבבי

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ