כנהוג בערבי זיכרון לקהילות שחרבו, גם ערב הזיכרון לקהילת זמושץ' שהתקיים אמש במוזיאון תל אביב הביא פרקים מאירים בתולדותיה ובתרבותה של עיר יהודית לצד סיפור כליונה והשמדתה. ואולם, הפרשה הטראגית והמפתיעה מעט שהוצגה באירוע קשורה בזמושץ' רק בעקיפין. מדובר בסיפורו של מחנה הכפייה שפעל בעיירה ינישוב - שאף היא כמו זמושץ' שייכת לאזור לובלין שבפולין.

ב-6 בנובמבר 1942 בשעה 18:00 בערב, כאשר 600 אסירי מחנה הכפייה ינישוב כבר כמעט נרדמו, התפרצו לפתע למחנה 18 פרטיזנים, רובם יהודים, בקריאות "יידן, ראטעוועט זיך!" ("יהודים, הצילו את עצמכם!"). בראשם היה יהושע פינטל, אסיר נמלט מינישוב שחזר על מנת להציל את חבריו ולנקום את נקמתו. מפקד מחנה ינישוב היה פטר איגנור, פולני "פולקסדויטשה" (ממוצא אתני גרמני), הנודע כאדם אכזרי שהיכה יהודים והחרים את חפציהם האישיים ומזונם.

עם הפריצה למחנה, ירו הפרטיזנים למוות בשומרים הגרמנים ואילצו את איגנור למסור לידיהם כלי נשק וחפצי ערך אחרים. לאחר מכן, גררו הפורצים את מפקד המחנה אל הכיכר המרכזית והרגו אותו. כשעתיים שהו הפרטיזנים במחנה וכאשר עזבו, לקחו איתם רק כ-15 אסירים - זאת לפי הוראות שקיבלו ממפקדיהם במחתרת הפולנית-קומוניסטית. לשאר הכלואים, שעכשיו היו למעשה חופשיים, הם הציעו לברוח.

כ-600 אסירים עמדו עתה מבוהלים, מבולבלים וללא משמר. יהודים מקומיים שהכירו את האזור ניסו לברוח בלילה אל ידידים פולנים, אחרים לא ידעו לאן ללכת וניסו להתחבא ביער הסמוך או אפילו במחנות כפייה אחרים.

רבים מהאסירים הלא-מקומיים נשארו במחנה וקצתם אף הוציאו משלחת שדיווחה על התקרית בתחנת המשטרה הקרובה. בלילה חזרו אסירים נמלטים נוספים אל המחנה, ומספר האסירים בו היה כעת כ-160.

למחרת בבוקר הקיפו אנשי ס"ס, כבאים וכוח עזר אוקראיני את ינישוב, העמידו את היהודים במסדר והובילו אותם ברגל לכיוון העיירה אנופול.

עשרות נורו בדרך והשאר נשלחו למחנה כפייה אחר בסביבה. כמעט כל היהודים שברחו מן המחנה, לרבות אלה שהתלוו לפרטיזנים הפורצים, נהרגו בתוך חודשים מעטים.

לייבל מוזיקנט היה אחד הבורחים מינישוב. הוא התחבא בבונקר ביער יחד עם שלושים אנשים. לילה אחד יצא מן המסתור בשליחות הקבוצה, וכאשר חזר בבוקר מצא את כל השלושים מתים, גופותיהם עירומות ומבותרות. לפי הגסות והרשלנות של מעשה הרצח, הניח שהיה זה מעשה ידיהם של פולנים מקומיים. מכיוון שלא ידע לאן לפנות, הלך מוזיקנט למחנה הכפייה בודזין והסגיר את עצמו. מוזיקנט שרד - לא מפני שברח ליערות, אלא משום שמצא מקום במחנה כפייה נאצי אחר.

החוקר דוד זילברקלנג, איש "יד ושם" שמוצא משפחתו מזמושץ', סיפר על עדות של ניצול ושמו דניאל פרייברג, שהיה אף הוא במחנה בודזין. פרייברג זכר שני אסירים נמלטים מינישוב שהגיעו למחנה בודזין. "בעיניהם", העיד לימים פרייברג, "היינו אנחנו חופשיים והם היו כלואים".

מעשה הנקם בינישוב קדם לשתי המרידות הגדולות הידועות: זו שהיתה במחנה ההשמדה טרבלינקה באוגוסט 1943, ושאחריה המשיך המחנה לפעול רק שבועות אחדים, וזו שהיתה במחנה ההשמדה סוביבור, באוקטובר 1943, שבעקבותיה חוסל המחנה כליל.

עוד בנושא

מגטו לבוב לבסיס חיל האוויר בפלמחים

הרב שסייע לגרמניה במלחמת העולם ה-1 זכה להגנת הנאצים

חיילי ס''ס גוזמים זקנו של יהודי בעיירה זמושץ' שבמזרח פולין