תל אביב
17°-10°
- קצרין 11°- 6°
- צפת 10°- 5°
- טבריה 19°- 9°
- חיפה 16°-10°
- אריאל 11°- 6°
- ירושלים 11°- 6°
- באר שבע 17°- 5°
- מצפה רמון 11°- 5°
- ים המלח 20°-11°
- אילת 19°- 9°
- לדף מזג אויר
10:39
היום ימלאו שנתיים למותו של זאב שיף, הפרשן הצבאי של "הארץ", שהיה מורה הדרך לעיתונאים מהדור הצעיר במערכת. אנו חשים בחסרונו גם היום, וזו הזדמנות לכתוב על כמה לקחים שלמדנו ממנו.
השיעור המקצועי הכי חשוב שלמדנו מ"וולפי" היה שאסור להקריב את הידיעה של מחרתיים לטובת הכותרת של מחר. יותר מהרבה עיתונאים אחרים, שיף ידע לשמור על קשרים ארוכי טווח עם מקורות ומכרים, שידעו לתת בו אמון לאורך שנים רבות. הוא ליווה אותם בעלייתם בדרגות ובמעבר בין תפקידים בצבא, בפוליטיקה ובמערכות הממלכתיות, מבלי להתחנף או לשמש להם יחצ"ן החצר. הוא חשב לטווחים ארוכים, בעבודתו ובכתיבתו בענייני ביטחון ומדיניות.
ככותב מאמרים ופרשנויות, שיף נהג בהרבה מקרים "לדבר חלש" ולהסתפק בניתוח והערכת המצב. הוא לא היה צעקן, ולא ניסה להרגיז ולעורר פרובוקציות ותגובות סוערות. אבל כשהרעים בקולו בביקורת חריפה על החלטות, מעשים ותופעות שצרמו לו, דבריו הדהדו והותירו רושם.
ומעל לכל, עד יומו האחרון שיף היה ריפורטר, כתב מדווח שאסף מידע והיה נרגש מפרסום סקופים כמו הצעיר בכתבים. הוא אהב לדעת, אבל לא היה דבר שאהב יותר מכותרת ראשית עם סיפור בלעדי שהכה את המתחרים.
העורכים ציפו להפתעות נעימות ממנו, והוא תמיד סיפק אותן בהתלהבות אין קץ. לאנרגיה ולמוטיווציה שלו לא היה תחליף, והן מעוררות הערכה וקנאה מקצועית גם היום, שנתיים אחרי שהלך מאתנו.
הוספת תגובה
שלום אורח
הארץ מתאים את עצמו אליך. התחבר לאתר כדי להפוך את חוויית הגלישה לאישית יותר. תוכל לעקוב אחר מניות ותגובות גולשים, לשמור כתבות לקריאה מאוחרת יותר או להתעדכן בנעשה בפייסבוק שלך
הצעות מיוחדות
כל הזכויות שמורות לקבוצת הארץ
