עיריית ת"א הפעילה "לחצים כבדים" על מנת לאשר החלטה אודות פיזור פליטי דרפור אל מחוץ לאזור המרכז - צפונית לחדרה ודרומית לגדרה (נוהל "חדרה-גדרה"), כך אמר ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, יעקב גנות. במכתב שהעביר גנות בדצמבר 2008 לראש עיריית ערד, גדעון בר לב, שהביע מחאה על כינון הנוהל. במכתב, המתפרסם לראשונה ב"הארץ" כתב: "ההחלטה בדבר אישור שהיית אוכלוסיית המסתננים מחוץ לחדרה לגדרה התקבלה במסגרת דיונים שהתקיימו עם הגורמים השונים הנוגעים בדבר, לאחר שהתקבלו תלונות רבות בהתייחס לתופעה ובמיוחד לאור הלחצים הכבדים שהופעלו על ידי עיריית ת"א".

נוהל "חדרה גדרה" נכנס לתוקף בחודש פברואר 2008 לאחר שנכנסו לישראל אלפי מסתננים שעם שחרורם ממתקן קציעות הגיעו לתל אביב, המקום היחיד עליו שמעו, שם התרכזו ובעצם התגוררו מאות אנשים במקלטים קטנים.

בשבועיים האחרונים החלה יחידת "עוז", היחידה החדשה המחליפה את משטרת ההגירה, את פעילותה ואת האכיפה האינטנסיווית של הנוהל באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

פעילותה כוללת עיכוב פליטים ועובדים זרים ובדיקת מסמכיהם לאיתור שוהים בלתי חוקיים. עד כה נבדקו כ-700 פליטים וכמאה נעצרו.

על פי הנוהל, מסתננים לישראל חסרי אישורים או שקיבלו אישור עבודה מטעמים הומניטריים, יוכלו לשהות בתחום הגיאוגרפי מצפון לחדרה ומדרום לגדרה. כמו כן יוכלו לשהות בתחום זה עובדים זרים שטרם ננקטו פעולות אכיפה נגדם, על מנת לא להחזיקם בכלא.

עיריית תל אביב דחפה בכל הכוח לקידום הנוהל. "הופעלו לחצים שכללו שיחות טלפון כמעט על תקן יום-יומי לגנות, זומנו דיונים אין-סופיים והופעלו כל הגורמים שצריך, ביניהם בכירים שישבו לגנות על הראש ודחפו לקידום הנוהל וכמה שיותר מהר", אומר גורם ברשות.

"ההנחיה לא היתה נוצרת לולא היו מגלגלים את הבעיות לפתחנו", אומרת סבין חדד, דוברת רשות האוכלוסין וההגירה, "מי שעורר את הבעיות היו ראשי ערים וגורמים שונים שביקשו מאתנו למצוא פתרון. גם עיר כמו תל אביב לא יכולה לספק עבודה לעשרות אלפי מסתננים". לדברי חדד, בסופו של דבר הטענות מופנות כלפינו, אך מבקשים מאתנו לפתור בעיות שלא בסמכותנו".

גורמים עירוניים בתל אביב הגיבו בפליאה למכתב וציינו את פעילות העירייה לטובת אוכלוסיית מהגרי העבודה והפליטים, שמתבטאת בין היתר בגוף העירוני מסיל"ה שפועל לסיוע לקהילה הזרה, תקצוב מעונות ושילוב הילדים בבתי הספר. "אין עירייה בעולם שמטפלת בפליטים כמו עיריית תל אביב", אמר גורם עירוני.

גם חברת המועצה וסגנית ראש העירייה לשעבר, יעל דיין, שהיתה מעורבת בהליך קליטת אלפי הפליטים האפריקנים, שללה את תוכן המכתב. "ממש לא לחצנו על זה", אמרה, "ביקשנו תקציב ולא קיבלנו. ואז הגיע משרד הפנים עם נוהל חדרה-גדרה, שלא התנגדנו לו אבל בפירוש לא לחצנו". לדברי דיין, "שלחו את המכתב כאילו אנחנו שותפים לגירוש. איזה לחץ? מי לחץ?".

הוצאת הפליטים והעובדים הבלתי חוקיים מאזור תל אביב דינה פגיעה קשה בהם, היות ובעיר מרוכזים כל השירותים אותם לא יוכלו לקבל במקומות אחרים. כך לדוגמה, מבקשי מקלט הנזקקים לטיפול רפואי נאלצים לפנות למרפאת המתנדבים של עמותת "רופאים לזכויות אדם" הממוקמת ביפו, או למרפאת המתנדבים המנוהלת ע"י הסתדרות הרופאים בישראל (הר"י) בתחנה המרכזית בתל-אביב. הדרישה שמבקשי המקלט לא ישהו בין חדרה לגדרה, נכתב בעתירת הארגונים לבג"ץ שהגישו עו"ד יובל לבנת וענת בן-דור, "פירושה שרבים מהם לא יזכו לטיפול רפואי בסיסי". הדבר נכון גם לגבי שירותים חיוניים נוספים, כמו משרדיהם של ארגוני זכויות האדם המרוכזים בעיר ושירותים משפטיים הניתנים באופן בלעדי באוניברסיטת תל אביב.

הידיעה אודות המכתב והלחצים שהפעילה לכאורה עיריית תל אביב גרמה למורת רוח בקרב ארגונים המסייעים לפליטים ועובדים זרים. "עם כל ההערכה למה שעיריית תל אביב עושה למען הפליטים, אם זה נכון, מצער לדעת שהם פעלו באופן ישיר להרחקתם", אמרה אתמול אלישבע מליקובסקי מארגון הסיוע לפליטים ומבקשי מקלט, א.ס.ף. "המשמעות של הרחקה כזו היא מעצר".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "ראשית נציין כי עיריית תל אביב יפו היא הרשות הציבורית היחידה בישראל המסייעת למהגרים הזרים, לפליטים ולילדיהם. ולגופו של עניין - עם הגעתם המאסיווית של מבקשי המקלט לתל אביב-יפו ועקב חוסר היכולת לקלוט את מספר המגיעים, נפתחו בעיר מקלטים לאוכלוסייה זו. המקלטים פעלו באופן שסיכן את שלום השוהים בהם ואת שלום הציבור. לפיכך, פנתה העירייה למשרד ראש הממשלה. אחד הרעיונות שהועלה ובוצע על ידי משרד הפנים, היה מתן היתרי שהייה 'צפונה מחדרה, דרומה מגדרה'. החלטה זו אינה מבטלת את מחויבותה של עיריית תל אביב-יפו לסייע לכל מבקש מקלט ועובד זר המתגורר בתחומיה".

מנהל במשרד הפנים על הפליטים: "ובערת הרע מקרבך"

במשרד הפנים הגיבו אתמול באדישות להודעת הדואר האלקטרוני הגזענית ששלח מנהל לשכת משרד הפנים בעכו לעובדי המשרד. ההודעה, שנועדה לפקחי רשות ההגירה החדשים בנוגע לפעילותם לגירוש עובדים זרים בלתי חוקיים, נוסחה: "עובדי הלשכה בעכו מאחלים לכם הצלחה ומחזקים את ידיכם למען תקיימו הכתוב ?ובערת הרע מקרבך'. יעילות שליחותכם אינה נופלת משלנו. חיזקו ואימצו".

במשרד טענו כי "מדובר בעובדי משרד הפנים שמאחלים הצלחה לחבריהם". שר הפנים אלי ישי שוהה בחו"ל אך רועי לחמנוביץ', יועץ התקשורת לשר, פירש את הדברים אחרת: "מנהל הלשכה ביקש לאחל הצלחה לחבריו במשימתם. אני סמוך ובטוח שכוונת דבריו בשימוש בפסוק היתה לביעור רעיוני של רעה הפוגעת בחברה הישראלית, במדינתו היחידה של העם היהודי".

בתוך כך יערך היום דיון דחוף בוועדה לזכויות הילד בכנסת בנושא "גירושם הצפוי של ילדי העובדים הזרים". במקביל לדיון יפגינו מול הכנסת אמהות וילדים זרים.

דנה ויילר-פולק

למעלה: פקחי יחידת 'עוז' במבצע האכיפה למטה: ראש מינהל האוכלוסין יעקב גנות