בישראל של היום יש הרבה מאוד מרצים למשפטים ומינהל עסקים, אבל מעט מאוד מרצים לאגיפטולוגיה. הסטודנטים המועטים שמעוניינים ללמוד את כתב החרטומים, ולהכיר את ההיסטוריה של מצרים הפרעונית, נאלצים להסתפק במרצה אחד שמתמחה בתחום בכל אוניברסיטה. בשל מחסור בתקנים ובסטודנטים, החוגים לאגיפטולוגיה, לאשורולוגיה, ללימודים קלאסיים וללימודי אפריקה דועכים במהירות ומצויים על סף היעלמות.

השבוע הודיעו האוניברסיטאות על יוזמה חדשה שנועדה לאפשר את קיומם של תחומי לימוד "לא פופולריים" בעידן של קיצוצים תקציביים: ארבע תוכניות בין-אוניברסיטאיות משותפות, שבמסגרתן ילמדו סטודנטים אצל מרצים השייכים לכמה אוניברסיטאות: תוכנית ללימודי המזרח הקדום ותרבויותיו, תוכנית ללימודי אפריקה, תוכנית ללימודי קיץ בלטינית ימי הביניים, ותוכנית לתרבות יהודית בעולם העתיק.

כך, סטודנט לאגיפטולוגיה ילמד סמסטר אחד או יום אחד בשבוע באוניברסיטת תל אביב, וביום אחר ייסע לאוניברסיטת חיפה או לאוניברסיטה העברית.

ארבע התוכניות, שזכו החודש במענקי הצטיינות וחדשנות מטעם הקרן למדעי הרוח של יד הנדיב והמועצה להשכלה גבוהה, יאפשרו לראשונה זה שנים לקיים תוכנית מלאה בנושאים כמו לימודי אפריקה או פליאוגרפיה לטינית.

"החוגים שעוסקים במזרח הקדום ובאגיפטולוגיה סובלים מאוד ממחסור במורים", מסבירה הד"ר דבורה סויני, אגיפטולוגית מאוניברסיטת תל אביב שמשתתפת בתוכנית. "מרצים יוצאים לפנסיה ולא תמיד מחליפים אותם במרצים אחרים. התוכנית אמורה לתת מענה לבעיה זו. מי שישתתף בתוכנית יוכל ללמוד אתי סמסטר על מגדר במצרים העתיקה. אחר כך לעשות סמסטר בחיפה עם פרופ' נילי שופק על קשרים בין מצרים למקרא, ובירושלים על משפט במצרים העתיקה". בהמשך, מתוכנן במסגרת התוכנית קורס קיץ באגיפטולוגיה, שבמסגרתו הסטודנטים יבקרו במוזיאונים בארץ שבהם מוצגים ממצאים מצריים.

הסטודנטים שישתתפו בתוכניות החדשות יירשמו לאחת האוניברסיטאות, אך ינועו במשך התואר בין כמה מוסדות. "זאת יוזמה חסרת תקדים, אבל היא מבוססת על זה שהמרחקים בארץ לא גדולים", אומרת הד"ר רות ג'יניאו, מומחית לקולוניאליזם באפריקה מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת בן גוריון, שמשתתפת בתוכנית ללימודי אפריקה. "הסטודנט ילמד חלק מהקורסים באוניברסיטת האם שלו, וחלק באוניברסיטאות אחרות. אולי יהיה קשה להסתובב בין שלוש אוניברסיטאות, אבל בין הקמפוסים של בן גוריון לתל אביב יש כיום רכבת, כך שזה לא קשה במיוחד. אנחנו נתאם בינינו את השעות והימים של הקורסים כך שאנשים לא יצטרכו ללמוד באותו יום בשתי אוניברסיטאות". בנוסף, המענקים אמורים לממן סבסוד חלקי של עלות הנסיעות לסטודנטים.

לדברי הד"ר ג'ינאו, "התוכנית הזאת תחזיר לחיים את התחום של לימודי אפריקה, שאחרת היה נעלם. בשנים האחרונות התחיל תהליך של דעיכה. לא נוספו תקנים חדשים מאז אמצע שנות ה-80. החוג באוניברסיטה העברית נסגר ב-2005, ובאוניברסיטת תל אביב הפך למסלול בחוג למזרח תיכון. נוצר מצב שבכמה אוניברסיטאות יש אנשי סגל שמלמדים על אפריקה, אבל אף אוניברסיטה לחוד לא יכלה להציע תוכנית. לעומת זאת, אם כולם משתפים פעולה, יש די הרבה חברי סגל שיכולים להציע תוכנית".

ג'ינאו מעידה כי היתה מעדיפה שבכל אוניברסיטה יהיה חוג גדול ללימודי אפריקה. אך במצב הנוכחי, עדיף לשתף פעולה מאשר להיעלם. "במצב של מדעי הרוח היום צריך לעשות כל מה שאפשר", היא אומרת.

ד''ר רות ג'יניאו, מומחית לקולוניאליזם באפריקה מאוני' בן גוריון. ''יוזמה חסרת תקדים שמבוססת על זה שהמרחקים בארץ לא גדולים''