כשבועיים וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים, לפחות 100 תלמידים ממוצא אתיופי בעיר פתח תקוה עדיין לא יודעים היכן ילמדו בשנה הבאה. הסיבה למשבר: סירובם של בתי ספר פרטיים, בעלי אופי דתי-לאומי או חרדי, לקבל אליהם את התלמידים בני העדה. יצוין כי חלק גדול מתקציבם של בתי ספר אלה מגיע ממשרד החינוך ומהרשות המקומית. מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, הודיע כי על בתי ספר שיסרבו לקלוט את התלמידים יוטלו קנסות כספיים ואף ייתכן כי יישלל רישיונם.

לפני כמה ימים הודיעה עיריית פתח תקוה לבתי הספר הפרטיים בעיר כי עליהם לקלוט לקראת שנת הלימודים הבאה שתיפתח ב 1 בספטמבר, כ 70 תלמידים ממוצא אתיופי. 30 תלמידים נוספים אמורים להיקלט בבתי הספר הממלכתיים-דתיים, בהם מתרכז הרוב המוחלט של התלמידים ממוצא אתיופי בעיר. ואולם, במשרד החינוך ובעירייה מעריכים, על סמך שיחות מקדימות עם המוסדות הפרטיים, כי אלה יסרבו לרשום אליהם את הילדים.

בעקבות זאת, בכירים בחינוך הממלכתי-דתי בעיר אומרים כי לא יסכימו לקלוט את חלקם מבין הקבוצה החדשה. בעירייה ובקרב גורמים אחרים, המלווים מקרוב את הפרשה, מספרים כי מספר התלמידים שאמור ללמוד בפתח תקוה נע בין 150 ל 200 ילדים, שחלקם צפוי לעיר בימים הקרובים.

לדברי גורם בכיר בעירייה, בתי הספר הפרטיים "אמרו לנו במפורש שהם לא מתכוונים לרשום את התלמידים החדשים. לכולם ברור שהתשובה להוראת השיבוץ תהיה שלילית, אבל היינו חייבים להוציא אותה כדי לאפשר למשרד החינוך להתחיל במהלך של הטלת קנסות כספיים". עוד אומר הגורם כי עבור המוסדות הפרטיים, הנמצאים במעמד "מוכר שאינו רשמי", "לקבל תלמיד אחד או שניים ממוצא אתיופי זה ממש מחווה. הם מוכנים לקלוט במספרים זעירים בלבד".

במשרד החינוך לא ידעו לומר מהו אחוז התלמידים ממוצא אתיופי בבתי הספר השונים בפתח תקוה, בשנת הלימודים הקודמת או הקרובה, והפנו לרשות המקומית. נתונים שהוצלבו ממספר מקורות, ביניהם העירייה וועד ההורים העירוני של בתי הספר הדתיים, מגלים פערים גדולים. בעוד שבמערכת החינוך הרשמית (הממלכתית-דתית) נע שיעור תלמידים אלה בין כ 10% לכ 100%.

בבתי הספר הפרטיים ¬ המקבלים חלק גדול מתקציבם ממשרד החינוך ומהעירייה ¬ מדובר באחוזים בודדים בלבד. בבית הספר "נר עציון" בעיר, כל התלמידים הם ממוצא אתיופי, זאת, לאחר שבשנתיים האחרונות הוציאו הורים את ילדיהם מהמוסד והעבירו אותם לבתי ספר אחרים.

ובכל זאת, גם בתוך קבוצת המוסדות הפרטיים ישנם הבדלים של ממש: בתי הספר המזוהים עם תפישה חרדית "רכה", קולטים יותר תלמידים ממוצא אתיופי מאשר מקביליהם בזרם הציוני-דתי. מנתונים עולה כי בקבוצה הראשונה מסתכם אחוז התלמידים בכ 7% 8% ובקבוצה השנייה ¬ כ 2% לכל היותר. זאת, לעומת כ 22% בזרם הממלכתי-דתי. יש לציין כי התלמידים ממוצא אתיופי אינם מופנים לבתי ספר ממלכתיים או לכאלה שהינם חרדיים ממש.

"אנחנו דורשים חלוקה שוויונית ומאוזנת בקליטת העלייה בעיר", אמר יו"ר ועד ההורים העירוני של בתי הספר הדתיים בפתח תקוה, ניר אורבך, "בתי הספר הפרטיים מציגים תמונה קורצת להורים ¬ למשל ללא אינטגרציה ¬ בעוד שאנחנו נלחמים יום יום על הישרדותנו. אם ימנעו מהילדים להיכנס לבתי הספר האלה נשבית את כל מערכת החינוך העירונית".

תנועת "הכל חינוך" מאיימת לפנות לבית המשפט כדי לחייב את בתי הספר הפרטיים להגדיל את מספר הילדים ממוצא אתיופי הלומדים אצלם. במכתב ששלח היועץ המשפטי של התנועה, עו"ד ד"ר אביעד הכהן, לשר החינוך, גדעון סער, הוא כותב שמדובר ב"אפליה פסולה מבחינה מוסרית, העומדת בניגוד לעקרונות יסוד, גם יהודיים גם דמוקרטיים". לדברי מנכ"ל התנועה, הרב שי פירון, "רק לפני כמה שבועות דרשו המוסדות הדתיים הפרטיים, באמצעות 'חוק גפני', 100% מהזכות לקבל מימון, וכעת מתברר שהם מוכנים להשתתף ב 0% מהחובות הציבוריות, כמו עזרה בקליטת העולים".

בתגובה לדברים, אומר יגאל אמיתי, המייצג את בית הספר "דרכי נועם" (המשתייך לקבוצת המוסדות הפרטיים הדתיים-לאומיים), כי "בשנה שעברה קלטנו 14 תלמידים ממוצא אתיופי (מתוך כ 600 תלמידים, א"ק), ולגבי השנה הקרובה הרי שנקבל את כל מי שיתאים לאופי התורני ולרמת הלימודים האינטנסיבית בבית הספר. כל התלמידים שהעירייה תפנה אלינו ייבדקו". לדברי יו"ר העמותה של בית הספר "דעת מבינים", חיים פרוילכמן, "קלטנו ונמשיך לקלוט תלמידים ממוצא אתיופי. הכל נעשה וייעשה בתיאום עם העירייה". לפי הנתונים, קלט בית הספר בשנה שעברה כשבעה תלמידים בלבד. את תגובת בתי הספר הפרטיים האחרים לא ניתן היה להשיג.

מנכ"ל "נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה", דני קסהון, אמר כי "המאבק מתמקד בכך שכל בתי הספר צריכים לרשום את הילדים שלנו. הסירוב לעשות כך הוא אפליה. לא מדובר בבעיה קהילתית בלבד אלא בבעיה בעלת משמעויות רחבות ¬ היום מדובר בעולי אתיופיה ומחר זה יכול לקרות לכל קהילה אחרת".

ממשרד החינוך נמסר ש"מחובתה של הרשות המקומית לוודא את קליטת כלל התלמידים הגרים בשטחה. המשרד ידרוש את קליטת התלמידים גם בבתי הספר 'המוכרים שאינם רשמיים' ובמידה שלא יעשו כך, יינקטו נגדם כל הצעדים החינוכיים המינהליים העומדים לרשות המשרד".

'מחובתה של הרשות המקומית לוודא את קליטת כלל התלמידים הגרים בשטחה'