כמאה תלמידים-עולים מאתיופיה לא נקלטו עדיין בבתי ספר בפתח תקוה - כעשרה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים. בתי הספר הפרטיים בעיר, הדתיים-לאומיים, מסרבים לקבל את התלמידים שהעירייה שיבצה אליהם, אלא רק אם יימצאו מתאימים לאופי המוסדות. לדברי בכיר בעירייה, פירוש הדבר הוא דחייה כמעט ודאית של התלמידים החדשים.

נימוקים אלה של אי התאמה כבר נפסלו בעבר על ידי משרד החינוך. אתמול אמר שר החינוך, גדעון סער, כי "המשרד ינקוט את האמצעים החריפים ביותר נגד בתי ספר שיסרבו לקבל תלמידים ממוצא אתיופי. לא אקבל גזענות, גם אם תהיה עטופה בתירוצים".

להערכת גורם בעירייה, באמצע השבוע הבא תודיע העירייה רשמית למשרד החינוך, שבתי הספר הפרטיים מסרבים לקלוט את התלמידים ממוצא אתיופי, וכך תיסלל הדרך לנקיטת סנקציות נגד מוסדות אלה, כפי שהבטיחו ראשי המשרד.

בינתיים מאיים ועד ההורים העירוני להשבית את חידוש הלימודים, אם קליטת העלייה לא תתחלק באופן שווה בין בתי הספר. בנוסף לכמאה התלמידים האמורים להתחיל וללמוד, עתידים לבוא בקרוב לפתח תקוה עוד 70-80 תלמידים ממוצא אתיופי, שאיש אינו יודע היכן ואם ילמדו.

בתחילת השבוע שלחה העירייה "הודעות שיבוץ" לבתי הספר, של התלמידים ממוצא אתיופי. ההודעות נשלחו למוסדות חינוך הממלכתיים-דתיים ולבתי ספר פרטיים, דתיים וחרדיים כאחד. במכתב מנהלת האגף לחינוך יסודי בעירייה, סיגלית הלל-טשרניחובסקי, שהגיע לידי "הארץ", היא כותבת ששוחחה עם נציגי שלושת בתי הספר הפרטיים-דתיים, והתשובה ששמעה היתה ש"התלמידים יתקבלו רק אם יתאימו לקריטריונים של קבלה בתקנון בית הספר".

התלמידים והוריהם צריכים לבוא ביום ראשון הקרוב לבתי הספר שאליהם נשלחו, כדי להשלים את תהליך הרישום. לדברי גורם בעירייה, "כואב לנו על הילדים האלה, שייחשפו לתשובות שליליות ידועות מראש, אבל זו הדרך היחידה להשיג תשובה חד-משמעית מבתי הספר הפרטיים. 'בחינות ההתאמה' הן רק תרגיל למשוך זמן".

לדברי גורם במשרד החינוך, ספק אם "בחינות ההתאמה" שמבקשים לעשות בתי הספר הפרטיים - הנהנים ממימון ממשלתי ועירוני של רוב תקציבם - לתלמידים-העולים, הן חוקיות. דו"ח "ועדת בס", שמינה המשרד לפני כשנה וחצי לבדיקת הנושא, דחה את הנימוקים שהעלו המוסדות הפרטיים. הנימוקים היו: "יהדותם (של עולי אתיופיה) מוטלת בספק", "רמת ההקפדה על קיום המצוות במשפחות העולים", ו"בעיה בהשתלבות החברתית של ילדי העולים עם בני משפחות מבוססות". לפי הדו"ח, "סירוב של בית ספר לקלוט ילדים עולי אתיופיה (...) פירושו סירוב לקלוט אותם בשל היותם בני העלייה האתיופית. כל הסבר אחר אינו אלא ניסיון להסוות אפליה".

מאחורי הקלעים מתנהל משא ומתן בין כמה מבתי הספר הפרטיים לעירייה, בניסיון למנוע סנקציות או עתירה חדשה לבג"ץ, כפי שמאיימת תנועת "הכל חינוך". גורמים שונים העריכו שהסיכוי לפשרה אינו רב. "ישראל יצרה קטסטרופה חינוכית", אומר מנכ"ל "הכל חינוך", הרב שי פירון, "באמצעות 'חוק נהרי' ו'חוק גפני' ניתן להקים בתי ספר, לקבל מימון מהמדינה ותקציבים מהרשות המקומית, וליהנות מבית ספר סטרילי ואליטיסטי".

התלמידים עזבו, ביה"ס הפך לגטו אתיופי

"תמונות המחזור", התלויות בחדר המורים בבית הספר הממלכתי-דתי "נר עציון" בפתח תקוה, מתארות באופן חד וחריף את התהליך שעבר המוסד החינוכי הזה בשנים האחרונות: רק מיעוט מבוטל מהתלמידים המישירים מבט למצלמה הם ממשפחות של ישראלים ותיקים. על פי מסמך פנימי של עיריית פתח תקוה, בשנת הלימודים הבאה, שצריכה להיפתח בעוד עשרה ימים, כל 313 התלמידים בבית הספר יהיו ממוצא אתיופי.

איתן נולד בישראל להורים שעלו מאתיופיה. בשנה שעברה הוא סיים את כיתה ו' בבית הספר נר עציון. כשהחל ללמוד כאן בכיתה א', הוא מספר, הרכב התלמידים היה שונה לגמרי. לדבריו, "בכיתות האחרות היו הרבה יותר ?לבנים', אבל לאט לאט הפכנו לרוב. לי זה דווקא לא מפריע, כי בית הספר משקיע הרבה בעזרה, ואנחנו גם מבינים יותר טוב אחד את השני. הרבה הורים בשכונה הוציאו מכאן את הילדים שלהם. אני לא יודע אם זה בגלל דעות קדומות נגד האתיופים, או בגלל שחשבו שהרמה בבית הספר נמוכה".

"נר עציון" משרת בעיקר תלמידים הגרים בשכונת יוספטל בפתח תקוה, שמשפחות רבות ממוצא אתיופי עברו להתגורר בה. לדברי מקור בעירייה, "ישראלים ותיקים שיכלו להרשות לעצמם - עזבו את השכונה. מי שלא יכול היה לעשות זאת, העביר את הילדים לבתי ספר דתיים פרטיים - ואפילו, במספר קטן של מקרים, למסגרות חינוך ממלכתיות. אף אחד לא התכוון לכך, אבל התוצאה היא ש'נר עציון' הפך לגטו אתיופי".

בית הספר נר עציון בפתח תקוה, אתמול. בשנה הבאה, כל 313 תלמידיו יהיו ממוצא אתיופי