המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

אחרי מות | שרגא הר-גיל: הילד עם הגב למצלמה

שרגא הר-גיל, פצוע קשה מתש"ח, עיתונאי, ברח מהנאצים אך חזר לגרמניה, 1926-2009

  • אורי דרומי
  • 09.10.2009
  • 08:49

שרגא הר-גיל נולד כפאול פיליפ פרוידנברגר בווירצבורג שבגרמניה. בתמונה הקבוצתית בגן הילדים הוא הועמד כשגבו אל הצלם, משום שהיה יהודי. בגיל תשע עלה לארץ, גדל בקרית ביאליק וכנער עבד יותר משלמד. הוא שירת בבריגדה, וכשהגיע עמה בסוף המלחמה לברלין, נדהם לראות את העם הגרמני הגאה מושפל, מובס ורעב ללחם. את חיזוריה של צעירה גרמנייה דחה בגאווה: "אני עם גרמניות לא שוכב!"

בתש"ח, בקרב על תרשיחא שנועד להסיר את המצור מעל יחיעם, נפצע אנושות, ונחשב לנכה 100%, אך כל חייו סירב להשלים עם עובדה זו. בראשית שנות ה-50 החל לכתוב ב"העולם הזה", וסדרה שכתב נגד הממסד הדתי, "דת או ביזנס", עוררה לדברי חברו הוותיק, אלכס מסיס, עניין רב. "הוא היה עיתונאי מעולה", אומר עורך השבועון אז, אורי אבנרי. משם עבר ל"דבר השבוע" ואחר כך ל"מעריב", שבו שימש ככתב לענייני תרבות ואמנות, אך זכה לייצג את העיתון בביקור ההיסטורי של בגין במצרים. שנים רבות כתב בעבור עיתונים בגרמניה, אוסטריה ושווייץ, ואף הוציא שלושה ספרים בגרמנית.

אחרי שהתגרש מאשתו שולמית, אם ילדיו אמיר וצבי, החליף נשים רבות, נכנס ויצא מבתי חולים, עבר דיאליזות וכמעט שהתעוור, אך לא ויתר על ארוחות ערב שבת המוניות בביתו. "זה היה סלון אינטלקטואלי", מספר חברו ברונו לנדסברג. עמיקם גורביץ', משולחן "גולי קפה כסית", שבו היתה חברה גם פרופ' עדה יונת, מספר כי לפני כמה שנים התכבד הר-גיל להדליק בחנוכה את "חנוכסית".

בגיל 72 גילה הר-גיל את אהבת חייו - אולה, גרמנייה נוצרייה צעירה ממנו ב-17 שנים. הנדר שלו מ-1945 התרופף. גם לא היה לה לרועץ הגילוי שהוריה ייצרו מכלי גז בעבור אושוויץ, שם נרצחו סבו וסבתו. הוא חזר לתקופות ארוכות לגרמניה, הרצה בבתי ספר והצטרף ללהקת כליזמרים. "אי אפשר לנהל את המלחמה נגד גרמניה עד דור רביעי", טען. בסרט על חייו הססגוניים, "הכישרון לחיות", שביים באהבה וברגישות בנו אמיר, הוא משקיף לאחור על המתרחש בארץ, ולא רווה נחת. "ב-1948 האמנו שאנו, המעטים, צריכים לעשות את המלאכה, אחרת לא תהיה לנו מדינה". אלא שהמדינה, לדבריו, "נפלה בידי המתנחלים והחרדים". הוא נפטר בעיר ווירצבורג שבה נולד, מוקף כהרגלו בחברים, באוכל טוב וביין משובח.



שרגא הר-גיל




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים