90% מהעובדים הזרים המועסקים בענף החקלאות מועסקים שעות ארוכות מעבר למותר בחוק. חלק גדול מהם משתכר פחות משכר מינימום והשכר מתקבל בעיכוב של מספר חודשים. נתונים אלו עולים מדו"ח שמפרסם ארגון "קו לעובד" שבחן את הפניות, ביקר בשטח וגילה תמונה של ניצול שיטתי והפרות חמורות של זכויות העובדים.

ענף החקלאות הוא בין המעסיקים הגדולים של עובדים זרים. כיום מועסקים בענף כ-30,000 מהגרי-עבודה, רובם מתאילנד ומיעוטם מנפאל, סרי-לנקה והרשות הפלסטינית. העובדים התאילנדים מגיעים מאזורים כפריים לאחר ששילמו למתווכים בתאילנד ובישראל דמי תיווך הנעים בין 8,000-10,000 דולר. רובם מגיעים לישראל ומייד מתחילים לעבוד במקומות מרוחקים ומבודדים, וזאת מבלי שהם מכירים היבטים בסיסיים של החוק הישראלי.

מניתוח תלונות העובדים המגיעים ל"קו לעובד" עולה כי התלונה הנפוצה ביותר בין עובדי החקלאות היא כי שכרם, בעיקר של העובדים התאילנדים, מעוכב במשך חודשים, או נשלח לארצם מבלי שיקבלו דיווח כלשהו על הסכומים המועברים לחשבון הבנק. עוד עולה כי עיכוב דרכונים על ידי מעסיקים, תופעה שהוקעה מכל וכל על ידי רשויות החוק, עדיין שגורה בענף זה וגם תנאי מחייה גרועים ויחס מבזה הם תמונה שגרתית בענף.

תאונות עבודה שכיחות מאוד בענף, בשל הפרת חוקי הבטיחות והגיהות והיעדר הדרכה. מתחילת 2009 נפגעו כ- 10% מעובדי החקלאות בתאונות עבודה, 2,950 עובדים, על פי דיווח של המרכז החקלאי בכינוס שנערך ב- 9.9.09.

חרף פסיקה עקרונית של בג"צ משנת 2006, לפיה לא ניתן לכבול עובד למעסיקו מאחר שמדובר ב"עבדות מודרנית" - עובדי החקלאות עודם "כבולים" למעסיקיהם, ובאופן משמעותי. מפניות שהגיעו לקו לעובד בחודשים האחרונים עולה שעובדים שרוצים לעזוב את מקום עבודתם- בעקבות הלנות שכר מתמשכות, בעיות תברואה ובטיחות בעבודה, ותנאי מחייה לא ראויים- נמצאים במצב של חוסר אונים. על רקע האינטרס הכלכלי המשותף למעסיקיהם של העובדים וללשכות כוח האדם, פועלים שני גורמים אלו להשתקת תלונות של עובדים. מעסיקים מתעלמים לחלוטין מבקשות עובדים, ומתורגמנים מטעם חברות כוח האדם דורשים מהעובדים שלא להתלונן "ולעשות בעיות".

עוד עולה מהדו"ח כי ידה של המדינה רפה בכל הנוגע לאכיפת החוק בענף. משרד התמ"ת, הגוף האחראי לאכיפת החוקים על מעסיקים מפרי חוק, פועל בלא מתורגמנים מקצועיים ובלתי תלויים לשפה התאית - ולכן אינו יכול לקבל תמונת מצב אמיתית של הפרות החוק. כמו כן פקחים ממשלתיים אינם ממהרים להגיע לבדיקות בשטח, פעולה הכרחית על מנת לראות במו עיניהם את תמונת המצב של העסקת העובדים. מקרים מעטים שמצליחים לעבור את המשוכות של היעדר תרגום ואי הגעה לשטח זוכים לטיפול רפה ומהוסס של גורמי אכיפת החוק, אשר אינם טורחים בהכרח להפעיל את אמצעי האכיפה וההרתעה העומדים לרשותם כגון ביטול היתרי העסקה, או הגשת תביעות פליליות נגד מעסיקים עבריינים.

בארגון ממליצים על ביטול מיידי של היתרי העסקה שהוענקו למעסיקים מפרי חוק. על פי הדו"ח ניסיון הראה כי מדובר באמצעי ענישה והרתעה יעיל. ההיתר שבוטל יופחת מן המכסה הכללית המוקצבת לכלל החקלאים. כמו כן ממליצים בארגון על הקמת "קו חם" שיפעל במשך כל ימות השבוע למהגרי עבודה, בו יוכלו העובדים להעביר תלונות בשפתם. יש ליידע כל עובד, מייד בהגיעו לישראל, לגבי זכויותיו (שכר מינימום, ימי חופשה ומחלה, וגו'). בארגון אף ממליצים להכין כרטיס מידע קצר בשפתם של העובדים, ובו ייכלל גם מספר הטלפון העומד לרשותם כדי להודיע על הפרת זכויותיהם.

עובדים. שעות ארוכות מעבר למותר