נתונים סותרים במאבק על החוק נגד מבקשי המקלט

בצה"ל הזהירו כי מיליון מהגרים מאפריקה ינסו להסתנן ממצרים לישראל, אך מנתוני האו"ם עולה תמונה שונה למדי: על הגבול ממתינים לא יותר מ-20 אלף איש, רובם פליטים מאריתראה וסודאן. בארגוני זכויות האדם טוענים כי הנתונים הגבוהים נועדו לקדם חוק למניעת הסתננויות שיאפשר לגרש גם פליטים

גורמים צבאיים ופוליטיים מתגייסים לקידום הצעת חוק ממשלתית שיזם משרד הביטחון, שתמנע כניסת מבקשי מקלט מגבול מצרים-ישראל, גם במחיר פרסום נתונים שנויים במחלוקת.

בהודעה שהוציאה ועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים לאחר סיור שקיימה לפני שבועיים בגבול הדרומי, נכתב כי "מיליון מהגרי עבודה מיבשת אפריקה נמצאים בתהליכי 'קליטה' בסיני וממתינים להסתנן לישראל, וכי רק אחוז מזערי מהם הינם באמת פליטים". ואולם, בדיקת "הארץ" מעלה כי על פי דו"ח נציבות האו"ם בקהיר מספטבר 2009, במצרים שוהים כיום רק 41,423 מבקשי מקלט, מתוכם כ-20 אלף בלבד, כך טוענים ארגוני זכויות אדם, מעוניינים להיכנס לישראל.

בנוסף, מנתונים שהעבירה ישראל לנציבות האו"ם לפליטים ב-2008 עולה כי מרבית המסתננים לישראל מסודאן ואריתראה הינם פליטים, ולא מהגרי עבודה - מה שוודאי מעיד אף על בני משפחותיהם הרבים השוהים עדיין במצרים.

הצעת החוק למניעת הסתננות, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת, עומדת, לטענת מטה המאבק של ארגוני הסיוע לפליטים, בסתירה חדה למחויבויותיה של ישראל על פי האמנה הבינלאומית לענייני פליטים עליה היא חתומה. הצעת החוק קובעת כי כל מי שייכנס לתחומי המדינה ללא היתר, כולל פליטים, עלול להיות מגורש באופן מיידי או להישלח למאסר.

חברי הכנסת תודרכו

לפני כשבועיים קיימה ועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים סיור בגבול ישראל-מצרים, במסגרתו תודרכו חברי הכנסת על ידי ראש המטה של פיקוד דרום, תא"ל אייל כנפו. בהודעה שפרסמה הוועדה לאחר הסיור נכתב כי בתדריך הצה"לי במקום נמסר לחברי הכנסת כי "מיליון מהגרי עבודה מיבשת אפריקה נמצאים בתהליכי ?קליטה' בסיני וממתינים להסתנן לישראל".

אלא שלדברי ביל ואן אסוולד, חוקר בארגון זכויות האדם הבינלאומי "HRW" שכתב אף דו"ח בנושא, הנתונים הללו שגויים מיסודם. "לפליטים קשה מאוד לעבור את מצרים. ישנם כ-750 אלף סודאנים במצרים, אך רובם חיים שם שנים ואינם מבקשים להגר ממנה", מסביר אסוולד, "כמעט כל המהגרים שהגיעו לישראל הם אנשים שביקשו מקלט בנציבות הפליטים של האו"ם בקהיר, חיכו במשך שנים לשיפור במצבם ואיבדו תקווה. כיום ישנם בסביבות 20 אלף איש המבקשים להיכנס לישראל, והם הרלוונטיים - בטח שלא מיליון איש".

גם מנתוני דו"ח נציבות הפליטים של האו"ם בקהיר מספטמבר 2009 עולה כי אין ממש בטענה כי מיליון סודאנים ואריתראים מבקשים להסתנן ממצרים לישראל. על פי הדו"ח, במצרים שוהים 22,689 מבקשי מקלט סודאנים ו-1,638 מבקשי מקלט אריתראים - בסך הכל 41,423 מבקשי מקלט. עוד מציין הדו"ח כי כ-10,000 מתוכם לא יצרו קשר עם הנציבות בשנים האחרונות, ולכן ישנה סבירות גבוהה כי הם נמצאים בישראל.

פליטים או מהגרי עבודה?

טענה בעייתית נוספת בהודעת ועדת הכנסת היא כי "רק אחוז מזערי ושולי מן המהגרים המסתננים הינם פליטים". דברים דומים אמר יעקב גנות, ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים לשעבר, בראיון ל"הארץ" בחודש יולי. לדבריו, "בבדיקות שלנו, בגדול, 99.9% מהם הם מהגרי עבודה. הם לא מבקשי מקלט, אין להם שום סיכון אמיתי".

אלא שיומיים לפני פרסום הראיון המדובר עם גנות, פירסמה נציבות האו"ם לפליטים נתונים שונים בתכלית - שהעבירה לה ישראל עצמה. כך, על פי הדו"ח הסטטיסטי של הנציבות ל-2008, בישראל שוהים קרוב ל-15 אלף מהגרים, מתוכם 9,137 המוגדרים פליטים או כאלה הנתונים במצבים "דמויי פליטות" - יותר ממחצית מכלל המהגרים. עוד עולה מן הדו"ח, כי 90.4% ממבקשי המקלט האריתראים והסודאנים בישראל הם אכן פליטים - נתון שעשוי ללמד על אחוז דומה בקרב קרוביהם השוהים במצרים. יעקב גנות מסר בתגובה כי "אלה היו הנתונים שקיבלנו מהאו"ם. לא יכולנו לבדוק זאת לגבי הסודאנים והאריתראים, שכן הם אינם ברי הרחקה".

בעקבות הסיור לפני שבועיים, קיימה אמש ועדת הכנסת דיון בנושא מבקשי המקלט. לדיון הוזמנו נציגי צה"ל, המשרד לביטחון פנים והרשויות המקומיות - ואף לא נציג אחד של ארגוני זכויות אדם. "הוועדה צריכה לשמוע את הנתונים האמיתיים ולהבין שמאחורי ההפחדות אין שום מידע רציני אלא רק שנאת זרים", אמרו אתמול במוקד סיוע לעובדים זרים.

צה"ל: הנתונים מדויקים ואמינים

לדברי עוזרו של יו"ר הוועדה, יעקב (כצלה) כץ השוהה בימים אלה חו"ל, "ביקשנו סיור מודרך מצה"ל ומהם קיבלנו נתונים. אנו לא עוסקים בעובדים בישראל אלא בוחנים מול צה"ל אפשרויות למניעת הסתננות ממצרים, ועל כן לא ראינו צורך לזמן את ארגוני זכויות האדם". מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "לוועדה נמסרו פרטים מדויקים ואמינים".

בתוך כך, אמש ערך ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון מיוחד בנושא הגדר שתיבנה בגבול הדרומי. בדיון ביקש נתניהו כי יוצגו לו חלופות שונות לסוג הגדר שתיבנה. לבסוף הוחלט כי כל שיטה תיבחן תחילה על שטח קטן, כפיילוט, ורק בהמשך תיבנה הגדר כולה.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פעילות
המלצות
הפופולריות בחינוך וחברה
פרסומת