הקירות המנצנצים של תיאטרון הבימה אינם מבשרים על מצבו המזהיר של תהליך השיפוץ שעובר התיאטרון הלאומי, שעלותו עד כה מסתכמת ב-91 מיליון שקלים, פי שלושה יותר מאשר בתוכנית המקורית. גם תאריך היעד הנוכחי לפתיחת התיאטרון, ראשית 2010, יידחה בכחצי שנה, לעת עתה. "ברור לנו שלפני מחצית 2010 לא ניכנס לבניין", אמרה ל"הארץ" אודליה פרידמן, מנכ"לית-שותפה לניהול התיאטרון. זוהי הערכה זהירה, שכן גורמים אחרים המתמצאים ברזי השיפוץ, מעריכים כ"קלוש ביותר" את הסיכוי שב-2010 יחזור התיאטרון למשכנו.

תחקיר "הארץ" מגלה שורה של כשלים שגרמו לעיכובים ולחריגה בהוצאות של שיפוץ הבימה. השיפוץ אמור היה להתחיל בראשית 2006, אולם לאחר עיכובים ודיונים רבים החל לבסוף במארס 2007. אנשי הבימה נאלצו לנדוד מאז בשורה של אולמות, והיו אמורים לשוב לאולם החדש במארס 2009, כחלק מחגיגות המאה לתל אביב.

במקביל לדחיות, הלכה וגדלה עלות השיפוץ. תחילה דובר על שיפוץ בהיקף של 31 מיליון שקלים. אחרי דיונים ומשברים חוזרים הוגדל התקציב ל-76 מיליון שקלים, במימון עיריית תל אביב והממשלה. מאז נוספו לשיפוץ 16 מיליון שקלים נוספים, במימון העירייה. אגודת ידידי הבימה הבטיחה לעזור במימון של 10 מיליון שקלים, אך עד כה לא הצליחה לגייס את הכסף.

הסכום של 91 מיליון השקלים אינו סופי, שכן צפויות עלויות הצטיידות גדולות של התיאטרון. אחת הבעיות שהתגלו באחרונה היא פגיעה חמורה במערכת הצוגים של הבמה. תפקיד הצוגים הוא העלאה והורדה של התפאורות, ובלעדיהם אי אפשר להעלות הצגות. עם תחילת השיפוץ הוחלט להשתמש במערכת הקיימת, כדי לחסוך בעלויות. אלא שבמהלך השיפוץ נפגעו הצוגים וכעת יש לתקנם. מי יתקן? "הקבלן", משיבה פרידמן, "הוא נושא באחריות ויודע שצריך לתקן. אף אחד לא יודע את גודל הנזק ולכן לא יודעים את היקף העלות. לוקח 3-4 חודשים ותהיה מערכת".

פרידמן מכחישה טענה של גורמים המעורבים בשיפוץ, שלפיה הברזלים של הצוגים נעלמו, מה שמאלץ לרכוש מערכת צוגים חדשים. בכל מקרה, יש קולות בהבימה המצדדים בקניית מערכת צוגים חדשה שתחליף את הישנה. מדובר בכ-40 יחידות, כאשר מחירו של כל צוג נאמד בסכום של 40-50 אלף אירו, כלומר בהוצאה של מיליוני שקלים. בכל מקרה, תיקון המערכת או קנייה של מערכת חדשה, המשמעות היא דחייה נוספת בסיום השיפוץ.

משמעות העיכוב בשיפוץ היא לא רק חוסר נוחות מתמשכת לקהל צופי תיאטרון, לתיאטרון עצמו ולתושבי תל אביב, אלא גם הוצאות נוספות, שאת חלקן הגדול יממנו משלמי המסים.

הצגות הבימה כיום מפוזרות בכמה אולמות בתל אביב: באולם הגדול בבית החייל (900 מקומות), אולם אריסון, צוותא, בית ציוני אמריקה, מוזיאון ארץ ישראל והחל בדצמבר גם באולם "נא לגעת" ביפו. לכל אולם בעיות משלו, החל מאקוסטיקה איומה והמשך בהיעדר חנייה.

העלות השנתית, למשל, על השכרת בית החייל בלבד מסתכמת ביותר ממיליון שקלים. הבימה מקבלת מהמדינה פיצוי בהיקף של 2.5 מיליון שקלים בשנה בעבור השכרת האולמות, אך הסכום אינו מספיק, והתיאטרון נאלץ להשלים מתקציבו השוטף 2.5 מיליון שקלים נוספים. במלים אחרות: כסף שנועד להפקת הצגות משולם בעבור השכרת אולמות. ב-2009 נרשמה בהבימה ירידה של 400 הצגות בשנה.

דיון ציבורי על שיפוץ התיאטרון הלאומי לא היה כלל, ואפילו מכרז לקביעת אדריכל השיפוץ לא היה. "תהליך בחירת האדריכל נעשה על ידי חברת בניין הבימה", אומר גדי בר עוז מהבימה. "מהנדס העיר אז, דני קייזר, ונציגים נוספים של השותפים לפרויקט. מטעם הבימה היה נוכח בתהליך הבחירה יעקב אגמון המנכ"ל. היתה פנייה לשני אדריכלים שהגישו הצעותיהם: דן איתן ורם כרמי. רם כרמי נבחר".

לכרמי, חתן פרס ישראל, יש ודאי זכויות רבות, אך די להיזכר בפיאסקו האדריכלי "תיאטרון על הירקון" שהוא תיכנן, כדי להבין שאולי בכל זאת היה ראוי שיהיה מכרז. כיום תיאטרון על הירקון הפך לאולם מופעי מוזיקה, הועבר לידים פרטיות ונמחק ממנו כל קשר לתיאטרון.

יתרונות השיפוץ

בהבימה מעדיפים לדבר על היתרונות שהשיפוץ הזה מביא אתו: לתיאטרון יתווספו חדרי חזרות, משרדים, שטחי אחסנה והוא יהיה נגיש לנכים. בעקבות כל אלה הבניין גבה ב-7-8 מטרים בחזית שמול שד' רוטשילד והחניון, ופחות בשאר החזיתות. טענה נוספת היא לגבי הקירות האטומים, המנצנצים עד כדי סינוור, שיהיו ללא חלונות. בעיה נוספת תהיה בנוגע לבמת התיאטרון, שתהיה ללא "בור", שבו יושבים הרכבי נגנים בהצגות שנדרש להן ליווי מוזיקלי, וללא חלל במה המשמש להעלאת תפאורות או שחקנים. כתוצאה מכך, הנגנים ימוקמו בחלל מבודד סמוך לבמה, שיהיה מחובר באמצעות כבלי סאונד לעמדת ההפעלה באולם רובינא.

"אנחנו לא מעורבים בבנייה בכלל", אומרת פרידמן, "מי שמנהל את הפרויקט הם חברת בניין הבימה וחברת המשכן". מנכ"ל חברת המשכן, יוחנן דן, סבור ש"זה אינו מדויק שהבימה אינם מעורבים. ודאי שהם מעורבים ושותפים לתהליך, אבל אין להם אחריות".

לדברי דן, השיפוץ גדל כי הוא תוכנן תחילה "להיות בטיחותי, אבל אולם רובינא נבנה מחדש והפכו עוד שני אולמות כדי שיהיו ראויים. בעבודות שיפוץ אין לעולם תאריך מדויק". עוד הוא מוסיף, כי כאשר נבחר האדריכל הוא לא היה בתפקידו הנוכחי, "אבל נמסר לי שהיתה תחרות בין שני אדריכלים".

גם אורי עופר, נציג משרד התרבות בוועדת ההיגוי, אינו מתרגש מכל תהליך השיפוץ והעיכובים: "השיפוץ של אולם בולשוי נקבע ל-3 שנים ונמשך 8 שנים, כי כל פעם התגלה איזה דבר. אם בניין הבימה יפתח בעוד כמה חודשים, מגיע לעוסקים במלאכה פרחים ומדליות".

משכן ''הבימה'' באוגוסט. עלות השיפוץ תפחה מ-31 מיליון שקלים ל-91 מיליון


עבודות השיפוץ להבימה. בינתיים, כסף שנועד להפקת הצגות משולם בעבור השכרת אולמות