ועדת הפנים של הכנסת צפויה לדון היום בהצעת חוק "העברת סמכויות בתחום עובדים זרים". במסגרת ההצעה, העוסקת בהעברת סמכויות רישוי ופיקוח על העסקת מהגרי עבודה ממשרד התמ"ת למשרד הפנים, נכללה הצעה למינוי "ממונה זכויות עובדים זרים". הצורך בתפקיד החדש רב, אלא שעל פי ההצעה, הממונה לא יטפל בזכויותיהם של 60 אלף העובדים הזרים בתחום הסיעוד.

על פי ההצעה, סמכויות הממונה יופעלו בתחום הסיעוד רק במקרים שקיים בהם חשש לסחר בבני אדם, להחזקה בתנאי עבדות, לעבודת כפייה או להטרדה מינית. משמעות הדבר היא, שמהגרי העבודה, ששכרם מולן, שנהגו כלפיהם באלימות, ששללו את חופשתם, שלא בוטחו בביטוח רפואי וכו' לא יזכו להגנת הממונה.

ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד ומוקד סיוע לעובדים זרים פנו לח"כ דוד אזולאי, וכתבו: "יש לברך על הרצון להעמיק את ההגנה על מהגרי העבודה - קבוצת עובדים חלשה ופגיעה - ולמסדה על ידי מינוי ממונה. יחד עם זאת, אין לקבל את ההצעה שהממונה לא יהיה רשאי להידרש כלל לזכויותיהם של מהגרי עבודה בתחום הסיעוד. יש לבטל את הסעיף המחריג את עובדי הענף הגדול ביותר שמועסקים בו מהגרי עבודה ולאפשר להם ליהנות מהגנת הממונה".

שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, קיבל פניית ארגונים לפני כמה חודשים והסביר את הבסיס להפרדה: "ההחלה נבעה מהטעם שבענף הסיעוד ישנן שתי אוכלוסיות חלשות שעל הממשלה להגן עליהן: אוכלוסיית העובדים הזרים ואוכלוסיית המעסיקים. לאור מורכבות הנושא, הסכימו המשרדים כי אין לערב גורם ממשלתי נוסף במחלוקת שבין העובד הזר למעסיקו הנכה או הקשיש, אלא במקרים חמורים".

ממשרד הפנים נמסר, כי למיטב ידיעתם, אמור להיות מי שיטפל בעובדי הסיעוד בנפרד מעובדי הענפים האחרים. במשרד התמ"ת טוענים אחרת, ובאשר לשאלה מדוע נעשית ההפרדה מסרו: "השוני הוא שהמעסיק בסיעוד הוא לרוב אדם במצב קשה, שהעסקת העובד הזר נכפית עליו בשל מצבו ובהיותו נכה. בעצם, העובד הזר בא במקום שירות הסיעוד, שהאדם המוגבל זקוק לו. כל זאת לא חל על מעסיק חקלאי, תעשיין וכו', שם אלו יחסים של עובד מול מעסיק רגיל".

ח``כ שלי יחימוביץ` תובעת להחיל סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים גם על עובדי הסיעוד. "לא ייתכן שעשרות אלפי העובדים החלשים והעשוקים ביותר לא יהנו מהגנה על זכויותיהם המעטות", אמרה.