נכסים של נספי שואה מהווים קרקע פורייה לשלל בעלי אינטרסים. על מנת לפעול לאיתור יורשים חוקיים ולהשיב רכוש המצוי בארץ, הקימה המדינה ב-2005 את "החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה". אלא שמעדויות שהגיעו ל"הארץ" עולה כי הקמת "החברה להשבת נכסים" לא מונעת מחברות פרטיות ועורכי דין שונים לתווך ללא צורך בין יורשים פוטנציאליים לחברה וזאת תוך גביית שכר טרחה מופרז החורג מהסכום המקסימלי שנקבע בתחילת השנה על ידי שר המשפטים.

נעמה, שהעדיפה לא למסור את שמה המלא, היא היורשת הפוטנציאלית של רכוש שהיה שייך בעבר לבני משפחתה - זוג רופאים שחיו באיטליה בשנות ה-30. באותן השנים הפקידו השניים את כספם בחשבון בבנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי. במהלך מלחמת העולם ה-2 נרצחו בני הזוג באושוויץ. לאחר קום המדינה הועבר כספם לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים שטיפל בנושא. באחרונה הצליחה "החברה להשבת נכסים" לאתר שני אחים של בני הזוג. האחים, בשנות התשעים המאוחרות לחייהם, התחלקו בסכום שנותר בבנק וקיבלו 40 אלף שקל כל אחד.

ואולם ל"חברה להשבת נכסים" התברר כי לשני האחים יש אח נוסף שהם לא ידעו על קיומו. חודשיים לאחר מכן הגיעה מטעם נעמה, בתו של האח הנוסף שאותר, בקשה לחברה להשבת נכסים באמצעות עו"ד שקיבל ייפוי כוח ממנה דרך "החברה הכלכלית לחיסכון". אלא שלעו"ד זה כבר לא נותרה ממש עבודה היות ו"החברה להשבת נכסים" מטפלת בנושא.

"לפני מותה, ביקשה ממני אמי לטפל בנושא הרכוש והכסף כך שהרגשתי חובה לבדוק את הנושא", מספרת נעמה. "באחד הימים כשביקרתי את דודתי היא סיפרה שקיבלה כסף דרך 'החברה להשבת נכסים' וכי לא נאלצה לשלם שכר טרחה. עד כה החברה להשבה פעלה באופן זה, כך שלא ברור למה עכשיו אני צריכה לשלם כסף לחברה הכלכלית?", תהתה נעמה.

"החברה הכלכלית יצרה עמנו קשר בשנה שעברה וכשהיססנו, הם התקשרו פעמים רבות עד שהחלטנו להגיע לפגישה", מספרת נעמה, "תחילה דיברו על שכר טרחה של 50%, מה שנשמע גבוה, אז אמרנו כי בדקנו ואנו יודעים מה מגיע לנו אך הם המשיכו וטענו כי מדובר בנכס אחר ועל כן כדאי לנו ללכת אתם תמורת 25%. התלבטנו ובסוף החלטנו לחתום כי הרגשנו שאין ברירה. היום אנחנו מבינים אחרת. זאת הייתה הונאה".

משרד המשפטים קבע: עד 10% עמלה

בניסיון לאתר יורשים פוטנציאליים מפרסמת החברה להשבת נכסים שמות של אנשים שנכסיהם עברו לידיה. ל"הארץ" נודע כי גורמים שונים סורקים את הרשימות המתפרסמות באתר החברה להשבת נכסים, בוחרים שמות ופונים למאגרי מידע שונים כגון אתר יד ושם ובית התפוצות. לאחר מכן הם פונים ליורשים הפוטנציאליים של הנכסים ומבקשים לייצגם בעד אחוזים משווי הנכסים.

בפנייה ליורש מעדכנים אותו החברה או עורך הדין, כי נמצא רכוש של קרובי משפחתו שנספו וזאת מבלי למסור מידע כלשהו על אופי הנכס, היות ואינו בידם. לאחר מכן, מציעה החברה שירותי תיווך וסיוע בהגשת בקשות להשבת הנכסים וקידום הבקשות. בהמשך מחתימים את היורשים הפוטנציאליים על הסכם שכר טרחה וייפוי כוח לטובתם או לטובת משרדי עורכי דין שונים. מבדיקת "הארץ" עולה כי שכר הטרחה מתחיל ב-15% ויכול להגיע גם עד 60% מערך הנכס.

במסגרת המאבק של החברה להשבת נכסים בשכר המופרז שנגבה על ידי גורמי התיווך, פנתה החברה למשרד המשפטים. בפברואר השנה פרסמה מחלקת החקיקה במשרד בשיתוף לשכת עורכי הדין צו מיוחד הקובע שכר טרחה מדורג בהתאם לשווי הנכס - כך, שכר טרחה בעבור נכס בשווי 100 אלף שקל יעמוד על 10%. יצוין כי מדובר בשיעור מקסימלי וככל ששווי הנכס עולה, יורד שיעור שכר הטרחה. תקנות אלה אינן חלות רטרואקטיבית ומחייבות רק עו"ד ולא גופים אחרים, המנצלים זאת לשם התקשרות עם המבקשים בהסכמים דרקוניים.

נעמה לא לבד. גם מ' נכווה באחרונה מפנייה כזו כשביקש מעו"ד שפנה אליו להתאים את אחוזי שכר הטרחה לזה שנקבע על ידי משרד המשפטים. "לפני שש שנים פנה אל אבי אדם שטען כי הוא מייצג חברה גרמנית בישראל שברצונה לסייע לו לקבל נכס תמורת שכר טרחה של 42%", מספר מ', "זה נשמע מוגזם, אך לאחר מכן פנה אלינו עורך דין שהציע סכום סביר יחסית להצעה קודמת - 15% - לא כולל מע"מ והלכנו אתו".

עורך הדין, שקבע את גובה שכר הטרחה שלו על פי המלצת מועצת לשכת עו"ד מ-2006, היה אמור לסייע למשפחה להשיב קרקע ברמת ישי ששווייה 1.2 מיליון שקל. ב-2008 הוא הגיש בקשה לחברה להשבה.

בתחילת שנת 2009 כשמ' שמע על החלטת שר המשפטים הוא פנה לאותו עורך דין בבקשה כי ישנה את גובה שכר הטרחה בהתאם לקביעת המדינה: "ביקשנו ממנו לסגור בהתאם לצו כי לא התקדם דבר אך הוא סירב, איים בתביעות ומאז מסרב להחזיר לנו מסמכים שהועברו אליו כולל מסמכים מקוריים. אני נסעתי לחו"ל והשגתי ניירות, חתימות וראיות והוא לא קידם דבר להוכחת הקירבה אלא רק הגיש בקשה לחברה להשבה".

"זהו ניצול של יורשי הנספים"

ל"הארץ" נודע כי במקרה אחר פנה אותו עו"ד לחברה להשבה בשם יורשים של נכס. במקביל, פנתה החברה ליורשים נוספים של אותו הנכס, שעורך הדין המדובר לא היה מודע לקיומם. לאחר בדיקת הבקשות שלחה החברה הודעה כי הם מתבקשים להציג צו ירושה שיאשר סופית את זהות היורשים. עם קבלת ההודעה, פנה עורך הדין ליורשים הנוספים והחתימם על ההסכם שכר במסגרתו הם ישלמו לו שכר טרחה של 15%. "לפני שנה קיבלתי טלפון בו הסביר לי עורך דין כי הוא מייצג את יורשיו של דודי וחבל לפצל תיק כך שכדאי שייצג גם אותנו", מספר י', "הוא הגיע אלינו הביתה, ביקש את עץ המשפחה, החתים אותנו על מסמכים ומאז נעלם. השארנו הודעות והוא לא חזר, ביקשנו ייפוי כוח בחזרה וכשכבר התקשר דחה את הבקשה. לאחרונה הוא אמר שהוא מפסיק לייצג אותנו כי קרובינו הם היורשים".

לדברי מנכ"ל החברה להשבה, צבי קנור, מדובר בניצול של יורשי הנספים, רבים מהם ניצולי שואה הזכאים מתוקף החוק לקבל את רכוש יקיריהם ללא כל תשלום. "לצערי, התופעה הולכת ומתרחבת ואנו עדים למקרים בהם מופגנת אטימות וחוסר הוגנות כלפי יורשים. אנו מבקשים להבהיר כי אין כל הכרח להיעזר בשירותי עו"ד או כל מתווך אחר בפנייה לחברה. אנו משקיעים מאמצים רבים על מנת שההליכים מול החברה לא יחייבו ייצוג, תיווך או סיוע של גוף כלשהו ואין סיבה שאף גורם ירוויח כסף על חשבון היורשים".

עוד אמר קנור כי הוא ואנשיו "נחושים למלא את חובתנו ההיסטורית והמוסרית כלפי הנספים בשואה ויורשיהם ועושים הכל כדי להילחם בתופעה ולהגן על היורשים". בחברה ביקשו להבהיר כי ישנם גם עורכי דין הגונים, שעומדים בתקנות שקובע החוק ואין לה כל טענה כלפיהם.

תגובות | "ללא פנייתנו ליורשים לא היה קורה דבר"

מהחברה הכלכלית לחיסכון נמסר: "החברה פנתה בעבר ליורשים פוטנציאליים של נכסי נספי שואה ויידעה אותם כי היא סבורה שהיא איתרה רכוש המגיע להם בירושה שהם לא ידעו אודותיו. מעולם לא הצגנו עצמנו כקשורים לחברה להשבת נכסי נספי השואה. נהפוך הוא, החברה מציגה את עצמה כחברה פרטית הפועלת למטרות רווח.

מעולם לא נאמר לאיש כי לא יוכלו לקבל את הנכסים האבודים בדרכים אחרות. נהפוך הוא, הובהר להם כי כל המידע שנאסף ע"י החברה מקורו במאגרי מידע הפתוחים לעיון הציבור הרחב. מרבית האנשים אליהם פנינו, אינם הדיוטות גמורים וביצעו, לאחר פנייתנו אליהם, חיפוש עצמאי, אשר לרוב לא צלח ".

"הטענה כי האנשים אליהם פנינו היו יכולים לפנות לחברה להשבת נכסי נספי השואה היא טענה צינית ושגויה. האנשים אליהם פנינו, כלל לא ידעו שהם יורשים של רכוש כלשהו ולכן ממילא לא פנו ולא תיכננו לפנות לחברה להשבה. במשך 61 שנות קיומה של המדינה ומזה כשלוש שנים מהקמת החברה להשבה, לא נערכה פנייה לאנשים הללו. סביר להניח, כי ללא פנייתנו לא היה קורה דבר מבחינתם.

עו"ד המתואר בכתבה מסר ל"הארץ" כי: בעניינו של מ', עניין השבת הנכס טופל לבקשת הלקוח החל מ-2005 לפני חקיקת חוק ההשבה וטרם הייתה החברה להשבה כלל קיימת. ייצגתי את הלקוח למעלה מארבע שנים והשקעתי עשרות רבות של שעות עבודה. הבאתי את הטיפול בבקשה להשבה לשלב מתקדם ביותר, וטיפלתי בתצהירים, בהשגת חומר ארכיוני, הליכי ירושה והצהרות מוות בבית המשפט לענייני משפחה והן בהליך הבקשה לחברה להשבה כאשר זומנתי עם הלקוח הלקוח על ידי החברה להשבה כי שווי הנכס גבוה, ולאחר מספר שבועות פנה בנו וניסה לכפות עליי להפחית את השכר שעליו סוכם, תוך איום שאם לא אעשה כן, יפסיק את טיפולו.

ההסכם עם הלקוח הינו צנוע ביותר ע"ס 15% מערך הנכס, ובהתאם להמלצת לשכת עורכי הדין. ההסכם נחתם למעלה משנתיים טרם הוצא צו מש' המשפטים. כן, צו שר המשפטים מתייחס להגשת בקשות בלבד לחברה להשבה ואינו מתייחס לפעולות אחרות. מתחילת עבודתי טרם קיבלתי שכר כלשהו. לגבי מסמכי הלקוח הנמצאים בידי, הודעתי ללקוח כי פעל בחוסר יושר והגינות וכי בכוונתי לתבוע את אכיפת ההסכם.

את אחייניותיו של בעל הנכס בעניינו של י' אני מייצג משנת 2005... לטענתם אש ת בעל הנכס נספתה אחריו ועל כן זכאים לרשת אחריו. ביקשתי תיעוד והוכחות לביסוס טענתם ומשלא עשו כן, הודעתי כי איני יכול לייצגם מכיוון שעל פי המצב המשפטי עדיפים יורשיו של בעל הנכס... יצוין כי מעולם לא גביתי תשלום כלשהו מבני המשפחה.