בשנים האחרונות, הפכה שירת ההמנון הלאומי לשאלה מעוררת מחלוקת בכמה מדינות. בצרפת, האשימו פוליטיקאים מהימין הקיצוני את שחקני נבחרת הכדורגל המהגרים כי אינם יודעים לשיר את ההמנון. בארצות הברית, הואשם ברק אובמה בתקופת מועמדותו לנשיאות כי אינו מניח את ידו על חזהו בזמן נגינת ההמנון. ובישראל, תקפה ח"כ שלי יחימוביץ' את ח"כ דב חנין על כך שאינו שר את ההמנון. הנורמות החברתיות דורשות מאזרחים להתנהג באופן אחיד בעת נגינת ההמנון, אך איש אינו יכול לדעת מה עובר בראשם בזמן שהשיר מתנגן ואילו רגשות מתעוררים בהם.

מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן ביקש להשיב על השאלה "על מה חושבים אנשים כשהם שומעים את ההמנון?". במסגרת המחקר, שערכו ד"ר אבי גלבוע וד"ר אהוד בודנר מהמחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטה, הושמע ההמנון ל-350 ישראלים מקבוצות שונות ואלו התבקשו לתאר את האסוציאציות המתעוררות בהם. בנוסף ל"התקווה", אנשים אלה האזינו גם להמנון הפולני, לשיר "לבכות לך" של אביב גפן ולמארש הרוסי "דן פובדי" המנוגן ביום הניצחון על הנאצים. מחקרם של גלבוע ובודנר התפרסם בכתב העת ."Psychology of Music"

התוצאות הצביעו על כך שגם בשנת 2009, ההמנון מעורר רגשות לאומיים ומחשבות לאומיות אצל הרוב המוחלט של הישראלים. 91% מהמשיבים ציינו כי עולה בדעתם צירוף המלים "העם היהודי" או המחשבה "השיר הזה הוא של כולם", ו-79% דיווחו כי הם חשים רגשות לאומיים כמו גאווה ופטריוטיות. "אפשר לראות שההמנון גורם לרוב האנשים לחשוב את אותן מחשבות", אומר ד"ר גלבוע, "שלרוב כולן פטריוטיות. זה מה שגורם לנו לחוש קרבה ואחידות. יש לזה אפקט". החוקרים מצאו שהתחושות הלאומיות שעורר ההמנון היו חזקות הרבה יותר מאלה שעוררו השירים האחרים, כולל שירו של אביב גפן וההמנון הפולני.

עם זאת, ההשפעה של ההמנון אינה גורפת באותה מידה אצל כולם. רק כ-70% מהעולים מברה"מ לשעבר ו-54% מהחרדים דיווחו על רגשות לאומיים כשנוגן ההמנון. בקרב בני הנוער, רק 64% דיווחו על רגשות לאומיים שהתעוררו בהם כשההמנון נוגן. 22% דיווחו על רגשות שאינם לאומיים - למשל זיכרונות אישיים מסוגים שונים. "להמנון יש השפעה גם על בני הנוער, אבל פחות חזקה", אומר ד"ר גלבוע. לדבריו, תוצאה זו הפתיעה אותם במחקר כיוון שידוע כי בני נוער הם דווקא לאומיים יותר בממוצע ממבוגרים. "יש לזה כמה הסברים אפשריים. בגיל ההתבגרות יש מגמת התמרדות כלפי הממסד בכלל וההמנון שמייצג את הממסד. יכול להיות גם שזה אומר שהנוער קצת נחלש מבחינה לאומית".

ומה בנוגע לסמלים לאומיים אחרים? החוקרים השוו את האסוציאציות שמעורר ההמנון לאלה שמעוררים הדגל וסמל המדינה. הם מצאו כי הדגל משפיע על האנשים השפעה הדומה לזו של ההמנון, וגם הוא מעורר בהם מחשבות ורגשות הקשורים לעם ולמדינה. לעומת זאת, לסמל המנורה המעוטרת בענפי הזית לא היתה השפעה דומה. כאשר הנשאלים ראו את הסמל, רבים מהם חשבו על תעודת הזהות שלהם או על הדרכון.