טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: התלמידים אוהבים תנ"ך, אך לא מבינים את העברית

"את השבר שמופיע בכיתות הגבוהות אפשר לזהות כבר ביסודי", אומרת ראש החוג לתנ"ך במכללת לוינסקי לחינוך, ד"ר חיה בן איון

תגובות

את שורשי המשבר ביחסם של התלמידים כלפי התנ"ך ניתן למצוא כבר בבית הספר היסודי - כך עולה ממחקר חדש שערכה ראש החוג לתנ"ך במכללת לוינסקי לחינוך, ד"ר חיה בן איון. המחקר בדק לראשונה את היחס למקצוע בכיתות ד'-ו', ומממצאיו עולה כי גם בשלב מוקדם זה מגלים התלמידים עמדות שליליות כלפיו. כך, על אף שתלמידים מצהירים כי הם עצמם אוהבים את המקצוע, רק חלק קטן מהם מאמין שחבריהם לכיתה שותף לעמדות אלה. ד"ר בן איון אומרת כי הסיבה להסתייגות הילדים מהתנ"ך היא הבנה לקויה של השפה. "כאן מתחיל השבר שיופיע בכיתות הגבוהות", היא מסבירה.

מחקרים קודמים גילו עמדות שליליות כלפי התנ"ך מצד תלמידים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. במחקר הכיתות הנמוכות השתתפו כ-450 תלמידי כיתות ד'-ו' משישה בתי ספר שונים בחינוך הממלכתי היהודי. מהנתונים מתברר כי לתלמידים בכיתות אלה יש "עמדה חיובית מתונה" כלפי מקצוע התנ"ך: רובם השיבו כי השיעורים אינם משעממים וכי הם מפתחים חשיבה, תורמים לידע כללי ואף חשובים ברמה הלאומית. עם זאת, כאשר נשאלו התלמידים אם הם אוהבים ללמוד את המקצוע, השיבו כמעט 40% מהם בשלילה. יתרה מזאת, כמעט שני שלישים מהילדים ציינו כי חבריהם לכיתה אינם אוהבים ללמוד תנ"ך.

בן איון אומרת שתשובות התלמידים הן "השלכה של מחשבותיהם ורגשותיהם הסמויים על תלמידים אחרים. התלמידים ענו בהתאם לציפיות מהם, אבל האמת היא אחרת". במסגרת המחקר התבקשו התלמידים להביע את דעתם על המקצוע בשאלה פתוחה. לצד כאלה שביטאו יחס חיובי כלפי התנ"ך, בלטו כמה תשובות שליליות: "זה מקצוע דבילי לגמרי. לא צריך אותו. זה סתם שטויות. מי שקבע אותו בתור מקצוע הוא טמבל", כתב אחד התלמידים, ואחר גרס כי "ללמוד תנ"ך זה לא הדבר הכי חשוב. יש עוד הרבה דברים יותר חשובים".

המחקר גילה עוד כי רק חלק קטן מהתלמידים מאמין ששפת התנ"ך יפה. "סיפורי התנ"ך - ולא השפה העשירה - הם מה שמושך את התלמידים", מסבירה ד"ר בן איון, "כאן מתחיל השבר שיופיע בכיתות הגבוהות. זאת, כיוון ששפת התנ"ך היא מרכיב חשוב בלימוד המקצוע, ולא ניתן להתמודד עם הדעות, הרעיונות והסיפורים בלי לשלוט בלשון הזו. כשצריך להתמודד עם הטקסט - התלמידים נכשלים. אי אפשר להגיע להבנת הנקרא בלי ידיעת הלשון, וחייבים להתחיל בכך כבר בכיתות הנמוכות".

"התנ"ך נלמד מכיתה א' ועד י"ב, אבל ההוראה עצמה איננה נכונה", מוסיפה ד"ר בן איון, "כבר שנים רבות נסחב המקצוע על רגל צולעת, ועל משרד החינוך לשנות את המצב. אם המקצוע חשוב, צריך לתת לתלמידים כלים להתמודד אתו, כבר בשלב בית הספר היסודי, למשל דרך הגדרת מורה ייעודי לתנ"ך. ללא כלים כלאה, אין בסיס להצהרות משרד החינוך עד כמה המקצוע חשוב". ממשרד החינוך נמסר שמחקרה של ד"ר בן איון "טרם הגיע לידינו. אנו נשמח להתייחס אליו לאחר שזה יתקבל ויילמד".

פעמיים כי רע: המועצה לקידום מעמד התנ"ך נפגשה רק פעמיים מאז הקמתה

ניסיון העבר מלמד כי ישנו פער גדול בין הצהרות משרד החינוך ליישומן בשטח. לפני כשנתיים הודיע המשרד על הקמת "המועצה הציבורית להוראת התנ"ך", בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין. אולם, לדברי חשין, המועצה התכנסה מאז רק פעמיים. "גודל התקציב הוא ביטוי של הרצון האמיתי לשנות את המצב", אמר חשין. "המועצה נפחה את נשמתה, ולא בכבוד גדול".

עם הקמת המועצה, נרתמו לעניין כ-40 אנשי ציבור, והמשרד אף פרסם את המלצותיה הראשונות: עריכת מפקדי הבוקר עם שיחות על התנ"ך, קיום תחרויות בתחומי אמנות שונים סביב אירועים מתוך התנ"ך; כינוסים משותפים של מורים, הורים ותלמידים אחר הצהריים בנושא התנ"ך ועוד. "משרד החינוך יצא בתרועה גדולה, אבל בפועל ההתלהבות היתה בעירבון מוגבל מאוד", סיפר חשין בסוף השבוע, "היו לנו הרבה תוכניות לקדם את הוראת התנ"ך, אך ברור שאי אפשר להזיז דברים בלי משאבים. הבטיחו לחזור אלינו בעניין, אבל הכל התאדה".



שיעור תנ''ך בתיכון רבין בכפר סבא. שורשי המשבר בביה''ס היסודי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות