מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

כך פועלת יחידת סיוע של אשה אחת

לאחר שאחיה נפצע במלחמת לבנון, נדרה גל לוסקי לעזור לנפגעי אסונות. מאז היא הספיקה להגיע עד לדארפור, פקיסטאן וגיאורגיה

בחודש שעבר, במחסום נידח של הצבא הרוסי באזור הגיאורגי הכבוש, נתקלו החיילים בפיסת נייר ועליה טקסט מפתיע כתוב בשפה הגיאורגית: "אם תצא ולא תחזור - גיבור תהיה. אם תצא ותחזור - תישפט. אם תשב ולא תעשה כלום - תשפוט. אולם העם הזה ימשיך להתקיים אם תמיד יימצאו לנו כאלה שיאמרו: מי ילך אם לא אני". הטקסט הזה, נכתב על ידי הישראלי יואל פלגי, שצנח באירופה בעת מלחמת העולם השנייה. הוא תורגם לגיאורגית על ידי גל לוסקי, שהגיעה לפני כחודש וחצי לגיאורגיה כדי לסייע לאוכלוסייה המקומית. היא ואנשיה הכניסו נייר עם השיר הקצר לכל ערכת מזון שהכינו למען האוכלוסייה הרעבה, וסיכנו את חייהם כשפעלו ללא אישור בשטח שהיה תחת כיבוש רוסי. אחד החיילים הרוסים אף אמר לה שכחייל הוא מוקיע את פעילותם, אבל כאזרח הוא מצדיע להם.

לוסקי, בת 40 מקיבוץ חוקוק שבצפון, העומדת בראש ארגון הסיוע "Israeli Flying Aid", פועלת זה 15 שנים לסיוע הומניטרי באזורי סכסוך ואסון ברחבי העולם. בשנים האחרונות היא הצליחה לגבש סביב הארגון שהקימה כ-250 מתנדבים שהולכים אחריה באש ובמים לכל אזור מוכה אסון על פני הגלובוס.

כעת, עם חזרתה מהמשימה האחרונה בגיאורגיה, היא לא יודעת לענות על השאלה היכן תהיה בשבוע הבא, או איפה תאלץ להקים בפעם הבאה את מרכזי ההזנה והרפואה שלה: "זו שאלה שאנחנו לא יודעים לענות עליה. איפה שיתרחש האסון הבא והיכן שאזרחים יהיו זקוקים לנו, שם נהיה", היא אומרת בחיוך.

את ההחלטה להקדיש את חייה לפעילות סיוע הומניטרי קיבלה על עצמה לוסקי אחרי שאחיה נפצע קשה במלחמת לבנון הראשונה. "נדרתי נדר שאם הוא יוצא מזה, אני משנה את סדר העדיפויות שלי ונרתמת לעזור לאחרים שנפגעו מסכסוכים שהם לא בחרו להיקלע אליהם. עד אותו הזמן הייתי בשיאו של מרדף החיים הרגיל אחרי השכלה וכסף. יצאתי מהקיבוץ ועבדתי כדיילת אוויר, אבל כשאחי החלים מפציעתו, בתחילת שנות ה-90, יצאתי למשימה הראשונה שלי, ברואנדה", היא מספרת. מאז אותו מפגש ראשון עם מלחמה עקובה מדם, הספיקה לוסקי להגיע לאזורי סכסוך ואסון רבים בעולם: דארפור שסועת הקרבות, פקיסטאן אחרי רעידת האדמה, בורמה אחרי הציקלון ועוד.

בקיץ 2006 זכו גם תושבי הצפון וחיילי צה"ל להכיר מקרוב את לוסקי, בעקבות הסיוע שהעניקו היא ואנשיה לאלו שנותרו בעורף המופגז. לוסקי גם פעלה רבות כדי לסייע לצה"ל שהיה באותה עת עסוק בלחימה. כיום ניתן לראשונה לפרסם את מעורבותה בהשגת אמצעי רפואה ייחודי שסייע לטיפול בפצועים במלחמה: "ידעתי שצריך לעשות הכל כדי לתת לצבא שלנו יתרון על פני האויב עד כמה שאפשר. כשאחי נפצע במלחמה הקודמת הוא כמעט איבד את חייו בשל איבוד דם רציני. ביום השני למלחמה הבנו שאחת הבעיות המרכזיות היא לחלץ את הפצועים החוצה. הבנתי שיש שם חיילים שעלולים למות רק בגלל ההמתנה לחילוצם תוך שהם מאבדים דם". לוסקי החליטה לפעול והתייעצה עם מומחים כדי לאתר פתרון שיסייע בקרישת דם מהירה באיברים שבהם לא ניתן לשים חוסם עורקים. "עד מהרה גילינו אמצעי מסויים, חבישה בשיטת "המקון", שמאפשר קרישת דם מהירה במקום שבו מניחים אותו. להפתעתנו גילינו שיש אפילו יבואן ישראלי שמתכוון לייבא את הפטנט לישראל". לוסקי טוענת שלמרות שאמצעי החבישה קיבל את האישור האמריקאי לשימוש, בצה"ל סירבו אז לאשרו, ומספר מח"טים השתמשו בו על דעת עצמם. "על פי דו"חות רפואיים, אני יודעת שהשימוש באמצעי החבישה הזה הציל באופן חד-משמעי חיים של חיילים", היא אומרת. מצה"ל נמסר בתגובה כי לאחר בדיקה מקיפה שכללה התייעצות עם מומחים בתחום, הוחלט בחיל הרפואה להצטייד בתחבושת האמורה, וכי הצבא מעריך את מעורבותה של לוסקי בנושא.

סיפורי ההרפתקאות שצברה לוסקי עם השנים יכולים למלא ספרי הרפתקאות. בארצות הברית ספגו לוסקי ואנשיה קללות מאנשי קו-קלוקס-קלאן שבאזורם התרחש הוריקן קתרינה, בסרי לנקה היא פגשה במורדים הטאמילים, "אלה שלימדו את אנשי אש"ף את רעיון המחבל המתאבד", לדבריה, ובאינדונזיה היא ישבה ליד אחד האנשים שעמדו מאחורי תכנון הפיגוע בבאלי. ספר הטלפונים שלה גדוש במספרים של שועי עולם, וכשהיא מעוניינת להשיג ראש מדינה כלשהו או לרתום אישיות זו או אחרת למאבק שלה, היא בדרך כלל מצליחה. גם ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט מכיר אותה היטב. השניים, שהקשר ביניהם התחזק על רקע מלחמת לבנון, הכירו דרך אשתו, עליזה אולמרט, בשל הפעילות של לוסקי בסיוע למען פליטי דארפור בישראל.

"הארגון שלנו מחויב לאזרחים שזקוקים לנו, נקודה. שום מליציה ושום ממשלה לא ייעצרו אותנו בדרך. אנחנו פועלים במדינות שבדרך כלל חל בהן איסור מוחלט על הכנסת סיוע, במדינות שבהן השלטון עוין לאזרחים שלו", אומרת לוסקי.

לדברי לוסקי, המתנדבים בארגון, רובם בגילאי 35-45, מסוגלים לעזוב הכל - משפחה, עבודה, בית - כשיש צורך להתייצב ולסייע. "גם הם נדבקו בחיידק שתקף אותי, וכשקורה אסון במקום כלשהו מתהפכת גם להם הבטן והם יודעים שהם חייבים להגיע לשם", היא מספרת. המתנדבים הם בחלקם יוצאי סיירות, ובחלקם תושבי כפרים בדווים וערביים בארץ.

"המטרות שלנו כאשר אנחנו מגיעים לתת סיוע הן בדרך כלל מוגדרות. אם מדובר במקומות שבהם אני יכולה להיות נייחת ולא נשקפת סכנה, אנחנו מקימים מחנה לצורכי הזנה, מחנה לסיוע רפואי ובנוסף מפעילים שירות סיוע פוסט-טראומה. אבל במקומות מסוכנים, כמו שקרה למשל בפעילות שלנו בתוך בורמה לאחר הציקלון שם, המטרה היא להתנייד ממקום למקום לצורך חלוקה של מזון ותרופות".

"Israeli Flying Aid" נתמך על ידי מספר תורמים, שרובם מעדיפים להישאר אנונימיים, אך יש ביניהם גם אנשי עסקים ידועים. בראש התומכים והמממנים של הארגון עומד איש העסקים אילן בן-דב, שהקצה עבור לוסקי את המשרד ממנו היא פועלת, בפתח תקוה.

פעילות הארגון נותרת פעמים רבות באפלה, בין היתר משום שהיא נעשית לעתים במדינות עוינות את ישראל, שלא ניתן לפרסם דבר על המתרחש בהן. "אני מרגישה שליחות כשאני פועלת דווקא במקומות בהם אנשים למדו שליהודים ולישראלים יש אוזניים ושיניים מחודדות ושהם רעים. אני רואה חשיבות גדולה לפעילות שלנו בתחום ההסברה הישראלית. בתום פעילות שעשינו תחת כיסוי אחרי רעידת אדמה באינדונזיה בקרב אוכלוסייה מוסלמית כינסתי את כל האנשים שהיו במחנה וסיפרתי להם מי אנחנו. אמרתי שאנחנו מישראל ושאני מקווה שהם למדו להכיר באמת מי הם הישראלים, ולא רק מה שהם שמעו מאנשי הדת. המבוגרים היו בהלם ולא יכלו להסתכל לנו בעיניים אבל הילדים צעקו וחיבקו אותנו. כמובן שמיד אחרי שחשפנו את זהותנו עזבנו במהירות לשדה התעופה ויצאנו מהמדינה", היא נזכרת.

בימים בהם היא לא נזעקת לטיפול באסון לאומי, עוסקת לוסקי בסיוע לרשות החירום הלאומית ופיקוד העורף בהקמתה של תוכנית שתאפשר לקבל תמונת מצב "און ליין" של העורף בשעת חירום. בזמן שנותר לה היא מסייעת גם לישראלים הכלואים בבתי כלא ברחבי העולם. בימים "רגילים" היא פשוט מבלה בקיבוץ עם בנה בר, אותו היא מגדלת כאם חד הורית. "בר יודע שאמא שלו לא עובדת בעבודה רגילה והוא עצוב כשאני שוב יוצאת לדרך. אבל הוא מבין שכזו אני, ויודע לומר שאם ילד במקום אחר בעולם צריך אותי באותו הרגע יותר ממנו, אז הוא מסכים שאסע".



לוסקי בת"א, השבוע.


לוסקי עם שני ילדים באחד האזורים שנפגעו בקרבות עם רוסיה, לפני כחודש




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים