30% מבני הנוער בישראל אומרים כי הוריהם מוותרים להם באופן קבוע על מעשיהם, ואינם נוהגים לקבוע להם חוקי התנהגות. מסקנות מפתיעות אלו עולות ממחקר של פרופ' עפרה מייזלס וד"ר מירי שרף, מאוניברסיטת חיפה, שבדק דפוסי גידול ילדים על ידי הורים בישראל.

הנשאלים, כ-3,500 תלמידי כיתות ח' וי"א מעשרות בתי ספר בארץ, התבקשו לתאר כיצד היו מגדירים את התנהלות הוריהם. מהתוצאות עולה כי 15% מהמתבגרים מגדירים את דפוס הוריהם כ"מזניח או פוגע", 22% השיבו כי הוריהם "מעורבים או פולשנים", ואילו שליש בלבד סיפרו כי הקשר הוא חם ומציב גבולות כאחד.

מספר גבוה של נשאלים, כ-30%, אמרו כי הוריהם "ותרנים", דפוס שהחוקרות מגדירות "כנטייה לאפשר לילד לעשות כרצונו - וזאת גם בתחומים שבו לילד עצמו ברור שהתנהגותו חורגת מהמותר והרצוי". ואכן, רבים מהמתבגרים ציינו כי הם נוטים להרגיש "שהתפקיד המרכזי של הורינו הוא לפנק אותנו ולמלא אחר משאלותינו".

המחקר גם מצא קשרים מובהקים בין אופן התנהגות ההורים להתנהגות התלמידים בבית הספר: הורות הכוללת חום וקירבה קשורה למשל לסטטוס חברתי גבוה של התלמיד ולמנהיגות. לעומת זאת, בעיות חברתיות של התלמיד וחשיפה לאלימות הוסברו בעיקר בדפוס הורות שלילית.

בניתוח הקשר שבין דפוסי ההורות השונים להתנהגות התלמידים במערכת החינוך, נמצא כי הדפוס "החם ומציב הגבולות" קשור באופן חיובי להסתגלות טובה בבית הספר. לעומת זאת, "הורות שלילית" ודפוס ותרני - המוביל לא פעם לתחושה של "נסיכות" בקרב בני הנוער - קשורים באופן שלילי למצבו של התלמיד בבית הספר מבחינה לימודית וחברתית כאחד.