מ-4 בנובמבר מפגינים כ-120 מעולי אתיופיה מתוך 750 השוהים במרכז קליטה בבית אלפא, קיבוץ השוכן כחמישה ק"מ ממערב לבית שאן. העולים מתלוננים על רעב הנגרם מאבטלה באזור המבודד. ביום חמישי נסע צוות "הארץ" לבית אלפא כדי לבדוק אם טענות העולים מוצדקות.

צאייניש אדמאמס, בת 38, עולה מאתיופיה, אם לתשעה, עצרה בסוף הראיון לרגע את שטף דיבורה והתבוננה בפקיד הסוכנות שהתלווה לצוות "הארץ" ודאג לתעד את דבריה, לבקשת דוברות הסוכנות היהודית ואמרה לו: "אני עונה בצורה ישירה לעיתונאית כי אני חושבת על הילדים שלי". בסוף הראיון, כשכולם יצאו מביתה, פרצה בבכי. אדמאמס מתגוררת יחד עם בעלה בדירת שלושה חדרים קטנה העמוסה במיטות קומתיים. "אני תומכת בהמשך ההפגנה", היא אומרת בנחישות. "אני ובעלי קיבלנו 11 חודשים סל קליטה ובמשך ארבעה חודשים אנחנו חותמים בלשכת התעסוקה ומקבלים יחד 1,770 שקלים, מזה אנחנו משלמים 650 שקלים בעבור דיור, חשמל ומים".

"אנחנו בסך הכל מבקשים לעבוד ושיהיה לילדים שלנו חינוך טוב. הילדים לא לומדים עכשיו טוב כי לפעמים הם הולכים על בטן ריקה וילד לא יכול ללמוד כשהוא רעב", היא אומרת, "הבן הבכור שלי יצא לעבוד בקטיף והביא קצת אוכל. את הילדים אנחנו שולחים לבית הספר עם פרוסה של שוקולד, יותר מזה אין לי לתת להם. לפעמים, אם יש קצת כסף, אז אנחנו קונים קמח טף ומכינים אינג'ירה".

מרכז הקליטה בבית אלפא ממוקם באזור מרהיב ביופיו אבל זה לא מעניין את העולים. "הבית לא הבעיה", מסביר אבטה מלטה, בן 33, אב לשלושה ילדים. "הבית שלי רחב. הבעיה היא שאנחנו יושבים כל היום בחיבוק ידיים. אני רוצה לעבוד ולתת לילדים שלי חינוך טוב ולא לשמוע שהם כל היום רק נסעו באוטובוס שעתיים במקום להיות בכיתה וללמוד".

לכל אורך הסיור במקום עלתה התחושה שכל השוהים מזדהים עם המפגינים בירושלים ודורשים בתוקף שינוי מרכז קליטה. מוגוס ולטה, בן 37, אב לשלושה ילדים יורד מהאוטובוס בפתח מרכז הקליטה. "חזרתי מלשכת התעסוקה", הוא אומר בייאוש מופגן, "אני מאוד רוצה לעבוד, אנחנו מבקשים עבודה ואומרים 'אין לנו עבודה במקום'".

אנדואלם באזה, בן 38, אב לחמישה ילדים, ממתין בסבלנות מחוץ למרכז הקליטה ומבקש להתראיין. "אנחנו חיים שבעה אנשים בדירה של שני חדרים אבל זה לא שובר אותנו, הרעב שובר אותנו". באזה נמצא במרכז הקליטה שנה וחמישה חודשים. "קיבלתי סל קליטה בסך 3,500 שקלים וכשזה הסתיים, אין לי הכנסה כי אין באזור עבודה. אני לווה כסף מקרובי משפחה מפתח תקוה וראשון לציון כדי להתקיים".

גם אימנשאו גטשו, בת 20, אם חד-הורית לילדה בת שנתיים ושבעה חודשים מספרת שהיא לווה כסף מקרוב משפחה כדי להתקיים. "התקיימתי מסל קליטה של 1,600 שקלים וממנו שילמתי שכירות, חשמל ומים בסך 400 שקלים. אחרי שנגמר סל הקליטה, ביקשתי ללכת לעבוד, אז פקידי הסוכנות אמרו לי להיות עם הילדה ולחתום בלשכת התעסוקה. חתמתי חודש בלשכת תעסוקה ועכשיו קיבלתי מסמכים מביטוח לאומי לחתום מחדש. אני לא מבינה למה. בינתיים לוויתי מקרוב משפחה 150 שקלים וזה הכסף היחיד שיש לי. הנסיעה ללשכת התעסוקה גם עולה כסף ולחפש עבודה עולה כסף. אם לא היינו במקום מבודד, היינו מוצאים עבודה".

סאנדו בלה, בת 32, אם לשלושה חובקת פעוטה בת שנה ומספרת שבעלה נמצא כעת בהפגנה בירושלים עם שני ילדיה. 11 חודשים הם נמצאים במרכז הקליטה ומתקיימים מ-3,000 שקלים, מהם הם מפרישים לדיור, חשמל ומים. "יש הסעה לילדים בשעה שמונה בבוקר", היא אומרת, " הילדה שלי מגיעה לבית הספר כעבור שעתיים וחוזרת באחת. היא מבלה בנסיעה יותר מאשר בבית הספר. עם הילדה הקטנה אני נוסעת בשבע ורבע למעון ליד עפולה ואני חוזרת בתשע וחצי. המורה באולפן לא מאפשרת לי להיכנס לכיתה כי אני מאחרת וככה אני לא יכולה ללמוד עברית".

אבי מספין, דובר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, אומר: "כל אדם שפגשתי במרכז הקליטה ביקש העברה ממרכז הקליטה המבודד ממקורות תעסוקה. לסוכנות היהודית יש זכויות רבות בקליטת יהודי אתיופיה. לא ברור לי מדוע היא מיקמה אותם במקום שכוח אל ומרוחק ממקורות תעסוקה, שמביא את דייריו לאבטלה ורעב. הייתי מצפה שנציגי הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה יתייחסו בצורה אחראית לבקשות העולים לעבור למקום נגיש במקום לזלזל בהם".

מהסוכנות היהודית ומשרד לקליטת העלייה נמסר כי "הקימו ועדת בדיקה למציאת פתרונות לכל טענות העולים. הוועדה מגישה המלצותיה היום, ומנכ"ל משרד הקליטה ומנהל המחלקה לעלייה וקליטה בסוכנות היהודית, התחייבו ליישם את המלצות הוועדה במלואן. המסקנות יפורסמו בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת ביום רביעי הקרוב.

"השהות של העולים מאתיופיה במרכזי הקליטה נועדה להכינם ליציאה לחיים עצמאיים בחברה ומתמקדת בלימודי השפה עברית, השלמת תהליך הגיור, סדנאות שונות העוסקות במעבר הבין-תרבותי ועוד. כל תקופת השהות במרכזי הקליטה ממומנת על ידי ממשלת ישראל, לרבות הוצאות מחיה וכלכלה, זאת בניגוד גמור לשאר העולים ממדינות אחרות. בתקופה האמורה משלמים העולים תשלום סמלי בעבור שהותם במרכז הקליטה. העולים במרכז הקליטה בית אלפא מקבלים, כמו יתר העולים מאתיופיה, סיוע מקיף מהמדינה, הכולל סל קליטה מורחב, מענק התאקלמות מיוחד, מענק משכנתה לרכישת דיור קבע, סיוע בתחום החינוך והרווחה וליווי צמוד במרכז הקליטה".

מרכז הקליטה בבית אלפא. "אנחנו חיים שבעה אנשים בדירה של שני חדרים, אבל זה לא שובר אותנו, הרעב שובר אותנו"