לקראת פתיחת שנת הלימודים: כמה בחינות צריך תלמיד לעבור בחודשיים?

המירוץ להישגים של משרד החינוך: כך השתעבדה המערכת למבדקי הערכה. פתיחת שנת הלימודים, עוד 3 ימים. כתבה שנייה בסדרה

תלמידי כיתות ח' ברחבי הארץ יידרשו לגשת מסוף מארס ועד תחילת יוני לארבע בחינות הערכה, בנוסף לבחינות הבית-ספריות הרגילות. בחלק מבתי הספר, יגשו התלמידים לארבע הבחינות במהלך חודש אחד. בנוסף על כך, ב-40 בתי ספר יידרשו תלמידים לגשת לבחינה בינלאומית נוספת.

בעוד שבאופן רשמי מנחה משרד החינוך את בתי הספר שלא להקדיש את זמן ההוראה להכנה למבחנים הארציים והבינלאומיים, הלחץ שבו נתונים המנהלים והמורים, שיכולותיהם נמדדות באמצעות מבדקים אלה, גורם להם להכניס את התלמידים למשטר למידה קפדני לקראת המבדקים הללו.

מלבד מבחני המיצ"ב שנערכים מדי שנה לתלמידי כיתות ה' ו-ח' בארבעה מקצועות - שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומדעים וטכנולוגיה ולתלמידי כיתות ב' בשפת אם - נערכו בשנה החולפת גם המבחנים הבינלאומיים טימס ופירלס. מבחן טימס בוחן את הידע של תלמידים במתמטיקה ובמדעים ומבחן פירלס בודק אוריינות קריאה בקרב התלמידים. בנוסף, ב-40 בתי ספר מתקיימת בחינת "אייסלס", הבוחנת את אוריינות המידע ואוריינות המחשב של התלמידים.

מספרם של המבדקים נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות חברותה של ישראל ב-OECD. "שמונה חודשים לפני המועד כבר אמרו לנו שיש מבחן כזה וחודש וחצי לפני נתנו לנו בבית הספר חוברות למידה לקראת המיצ"ב", הסביר תלמיד ממרכז הארץ שסיים השנה את לימודיו בכיתה ה'. "בתחילת כל שיעור עברנו רבע שעה על השאלות שבחוברת ונתנו לנו שיעורי בית להמשך ובשאר הזמן לימדו כרגיל".

אלדד, שבתו סיימה השנה את כיתה ב' ונבחנה בבחינת המיצ"ב בעברית, סיפר: "מתחילת השנה הילדים מקבלים מידע על המיצ"ב. ככל שהתאריך מתקרב זה הופך לעניין גדול יותר. יש שעות הכנה למיצ"ב במערכת, עושים להם שני מבחני הכנה. הבת שלי, ילדה בכיתה ב' שבדרך כלל לא מתרגשת כל כך בלימודים, לא ישנה בלילה שלפני המיצ"ב".

"תוצאות הבחינות בתשע"ב תהיינה טובות יותר", הבטיח מנכ"ל משרד החינוך, הד"ר שמשון שושני, בכינוס היערכות של אגפי החינוך לפני כשבועיים. הרוח הזו, שמנהיג המשרד בשנים האחרונות זוכה לביקורת לא רק מצד ההורים, אלא גם מצד אקדמאים. "יש הבדל בין אם מבחן אמור לתת לנו מידע או אמור להיות גורלי", הסבירה הפרופסור ענת זוהר, מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, לשעבר יושבת ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "אם שיפור ההישגים הופך למטרה זה מעוות את הלמידה. מתחילות רמאויות וזה דבר שאי אפשר למנוע אותו. אנחנו מפסיקים ללמד את מה שאנחנו באמת חושבים שהם צריכים לדעת ומלמדים אותם שעות על גבי שעות למבחנים. מרכז ההערכה מאוד מנסה שזה לא יהיה ככה, אבל כשמופעל על המערכת לחץ זה פוגע בלימוד".

הפרופסור זוהר, שתפרסם בקרוב את ספרה "חינוך אינו מפעל גרביים", שעוסק בנושא, מאמינה כי השימוש בתוצאות המבחנים צריך להיות פנימי בלבד. "ברגע שנעשה שימוש בנתונים כדי לדעת איזה בית ספר טוב ואיזה רע, מתחילות להיות לזה השפעות לוואי. הורים בוחרים בתי ספר לפי זה, מורים בוחרים בסלקציה טבעית איפה ללכת ללמד ואיפה לא. הבעיה הכי קשה היא שההכנה למבחן הופכת להיות חלופה למה שבאמת צריך ללמד". תהליך שיפור אמיתי ביכולות התלמידים, על פי פרופסור זוהר, לוקח זמן וצריך להיעשות בצעדים קטנים: "לעשות שינוי אמיתי בהוראה ולמידה באופן שישפר את המערכת לוקח 5-10 שנים. פוליטיקאים צריכים להראות הישגים מאוד מהירים ולהתחיל משהו בקדנציה אחת שייתן פירות עוד 2-3 קדנציות. זה משהו שהם לא יכולים להרשות לעצמם לעשות. זה נכון לא רק בישראל, אלא גם בארצות הברית למשל, וחבל שאנחנו בוחרים ללמוד מהאמריקאים דווקא את זה."

מורה בחטיבת הביניים ובתיכון מירושלים שהעדיף שלא להזדהות בשמו, רואה בשאיפה להישגיות ולמצוינות שמשרד החינוך חרת על דגלו חלק ממדיניות כוללת שפוגעת בסופו של דבר בבתי הספר, במורים ובתלמידים. "הדחיפה להגדלת הסטנדרטיזציה והמדידה שמתבטאת במבחנים הבינלאומיים, במדידת תפוקות וכעת גם בהסכם 'עוז לתמורה', שימדוד מורים, בין היתר, על פי הישגי תלמידיהם, פוגעת בעצמאות הפדגוגית שלנו לחנך על פי דרכנו ומייצרת ניסיון לקבע סטנדרט אחד במקום לטפח לערכים", אמר. "שר החינוך כל הזמן מדבר על ערכים, אבל בפועל לא נשאר זמן לזה".

ממשרד החינוך נמסר כי הוא משקיע משאבים רבים בנושא שיפור ההישגים הלימודיים באמצעות תוספת שעות לימוד, הדרכה והשתלמויות מורים והתאמת תוכנית הלימודים ושינוי שיטות ההוראה והלמידה. זזהי עבודה פדגוגית יסודית ולכן המשרד אינו רואה צורך בשימוש בחוברות הכנה מיוחדות שאין בהן למידה אמיתית. לא נמסרה תגובה ביחס לסוגיות האחרות שהועלו בכתבה.

בתי הספר מפיצים חוברות הכנה בניגוד להנחיית משרד החינוך

על אף ההנחייה הרשמית של משרד החינוך לפיה אין להיערך במיוחד למבחנים הארציים והבינלאומיים, מפיצים בתי הספר חוברות הכנה מיוחדות לבחינות, ואף מקדישים שיעורים שלמים לעניין.

תמר ממרכז הארץ, אם לילד שסיים את לימודיו בכיתה ה' השנה, הופתעה לגלות בילקוט של בנה חוברות הכנה למבחני המיצ"ב שחולקו על ידי בית הספר. "הכותרת הייתה 'חוברת הכנה למיצ"ב'. לא הבנתי למה צריך את זה כשאפילו את חומר הלימודים הרגיל הם לא סיימו. למה לא לתת את המבחן בהפתעה וזהו? שמעתי כל כך הרבה פעמים את המלים 'הכנה למיצ"ב'. שבוע לפני המבחן גם היה להם מבחן מסכם גדול בחשבון, בדיוק על אותו חומר. אני לא מבינה למה צריך לעשות מזה כזה סיפור".



תלמידים נבחנים בתל אביב, בשנת הלימודים האחרונה. למצולמים אין קשר לכתבה



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5