רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הועלמו הנשים מהנוף הירושלמי

פרסומאים פרטיים בעיר מודים: הנשים הודרו לחלוטין מהמרחב של לוחות המודעות. הם מעדיפים זאת כך על פני התמודדות עם הזעם החרדי

תגובות

נראה שהקופירייטרים והגרפיקאים במשרדי הפרסום בירושלים פיתחו חיבה מיוחדת לנעליים בתקופה האחרונה. מבט על לוחות המודעות ושלטי החוצות בעיר מגלה כמה מודעות שבהן מככבות נעליים. כך למשל, בפוסטרים של צעדת ירושלים הקרובה מככבות שתי נעליים גבריות על רקע נופי העיר. גם פרסומות על הופעות מחול משתמשות בנעל ריקוד סמלית.

"בירושלים נעל היא לא רק נעל", אומר אורי אילון, רב קונסרבטיבי ופעיל למען הפלורליזם בעיר מטעם תנועת "ירושלמים". הנעלים, לדבריו, כמו טכניקות פרסום אחרות, נועדו פשוט להסתיר את העובדה שבירושלים אין כמעט נשים על לוחות המודעות ושלטי הפרסום. לוקח זמן להבין שמשהו חסר במרחב הציבורי בירושלים. אבל כשמבחינים בכך, קשה להבין איך לא חשבנו על כך קודם.

נראה שבשנים האחרונות, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הלכו ונעלמו הנשים מפרסומים בעיר. אין מדובר בדוגמניות חשופות, שהוכחדו מרחובות העיר כבר לפני שנים רבות בעקבות מאבקי החרדים שכללו הצתות וריסוס שיטתי של תחנות אוטובוס, אלא בנשים רגילות ולבושות בסיטואציות יומיומיות - כחלק ממשפחה, בפרסומות לקרם פנים, אוכל או אופנה, במודעות רשמיות של העירייה ושל משרדי הממשלה ועוד.

צעירים וחרדים - כולם גברים

בעיריית ירושלים מכחישים בתוקף שיש שינוי במדיניות הפרסום העירונית ומציגים כמה קמפיינים שבהם השתתפו נשים, אבל מקורות מעולם הפרסום והיח"צנות בעיר מודים שנשים כבר הודרו לחלוטין מהמרחב של לוחות המודעות. הדוגמאות רבות מספור - קמפיין הזהירות מפני הרכבת הקלה של הרשות לבטיחות בדרכים כולל צמדים של תאומים, שנועדו להצדיק את הסיסמה "זהירות כפולה". בין היתר מופיעים שם ילדים, צעירים וחרדים. אך כולם גברים.

גם הסוכה המפוארת שהקימה העירייה בכיכר ספרא עשויה יריעות צבעוניות ועליהן תמונה של גברים בלבד. בפרסום לקראת פסטיבל "אתנה", שנעשה ביוזמת משרד החינוך ובשיתוף העירייה ומוגדר כאירוע להעצמה נשית, נעלמו הנשים. נראה עם זאת שמי שמוביל את המגמה הם המפרסמים הפרטיים שמעדיפים להעלים את הנשים מאשר להתמודד עם הזעם החרדי. כך למשל, חברת המבורגרים שפרסמה בכל הארץ את המוצר בחברת בני משפחה מרוצים הסתפקה בירושלים בצילום ההמבורגר לבדו.

בקמפיין של תחנות הרדיו האזוריות העלימו את השדרנית אופירה אסייג שהובילה את הקמפיין בשאר חלקי הארץ. לדברי ורד ליון-ירושלמי, בעלת משרד לייעוץ תקשורתי בירושלים, התופעה בולטת גם במקומונים. "זו לא בעיה של העירייה, זו רוח שנושבת בקרב מפרסמים פרטיים. גם במקומות שבהם היית מצפה לראות נשים או משפחות מעדיפים להשתמש בטקסט ולא בתמונות כדי מראש לא להתמודד עם הסיטואציה הזו. אתה לא רואה נשים בפרסומות אפילו במודעות לדירות, שתמיד משתמשות במוטיב המשפחתי - אבא, אמא ושני ילדים. בירושלים מסתפקים בהצגת הדירה. כדי להדיר את האשה הדירו את כל הערך המשפחתי".

מה אתם חושבים על הדרת הנשים מלוחות הפרסום בירושלים? דברו על זה בפייסבוק?

פרסומאית: זו צנזורה עצמית

"התהליך הוא שהצנזורה הופכת להיות צנזורה עצמית. מראש אתה מחליט שלא לפרסם תמונה של רקדנית כדי שלא תרוסס. אתה מחליט שלא להתמודד יותר וזו העמדה שבחרו משרדי הפרסום", אומר אילון. "אנחנו כולנו חוטאים בזה", מודה ליון-ירושלמי, "כי אתה אומר לעצמך 'מה אני צריך את הכאב ראש הזה'. יש הרבה פתרונות גרפיים פשוטים, למה להיכנס לפינה הזו? זה נורא קל לפרסם מודעה ללא נשים. אנחנו החילונים אשמים, אנחנו יודעים שזה לא בסדר והתרגלנו. אין את מי להאשים. אבל השורה התחתונה היא שבאמת יש הדרה של נשים והמשמעות היא לא רק ויזואלית. ברגע שאתה רואה פחות נשים הן הופכות למשהו משני. תחשוב על ילדים שלא רואים נשים, בתת המודע, זה אומר שאם אני לא רואה אז זה כנראה משהו לא חשוב".

קבוצת פייסבוק מוחה

"זה כבר לא כרסום זוחל, הוא די רץ", מוסיף אילון, שהקים לאחרונה קבוצת פייסבוק תחת השם "לא מצונזרת" שמוחאת נגד הדרת הנשים מהמרחב הציבורי. "אין ספק שיש שיגידו שאנחנו פרנואידים, אבל חלק גדול מאוד מהפרסום שלא כולל תמונות אלא אייקונים הוא חלק מהצנזור העצמי שמתחפש לגימיק פרסומי מגניב".

חברות הפלטפורמה בירושלים, כמו זכיינית הפרסום על אוטובוסים וחברות המדיה של השילוט, מסרבות זה כמה שנים להעלות קמפיינים שבהם מככבות נשים בירושלים. "הם פשוט לא מאשרים לך את השלט ואם הם יאשרו, תוך 48 שעות השלט יהיה מחוק או שרוף", אומר רן לוי, אחד מהפרסומאים הגדולים בעיר. "זה התעצם בזמן האחרון כיוון שהפרסום הפך להיות יותר ויזואלי. הפער בין תל אביב לירושלים גדל", מוסיף לוי.

לוי ואנשי פרסום נוספים בעיר טוענים גם שהשלטים נטולי הנשים נועדו גם לפנות לכמה שיותר מגזרים בציבור הירושלמי. "יש פה תהליך של קונפורמיזציה", אומר היועץ האסטרטגי מיכאל וייס, "משרדי הפרסום מבינים שהמיינסטרים בירושלים הוא לא מה שאתה ואני תופסים כמיינסטרים. בסוף זה בכל זאת ירושלים".

חברת מועצה: יש פה מחנק

חברת מועצת העיר רחל עזריה, אשה דתייה שנאבקת נגד התופעה, זוכרת את היום שבו אמרו לה שלא ניתן יהיה להעלות את קמפיין הבחירות על האוטובוסים בגלל התמונה שלה. "אני זוכרת שיצאתי החוצה ופתאום ראיתי את זה. 'כללית טובה למשפחה' עם גבר ושני ילדים, ואולם חתונות רק עם חתן. אני חושבת שזה חלק מתחושת המחנק בירושלים. כי אנחנו תמיד שואלים למה יש פה מחנק, הרי יש פה בתי קפה, יש תרבות, אבל בטח יש עוד דברים כאלו שקיימים במרחב שלנו ואנחנו לא חושבים על זה".

בעיריית ירושלים דחו בתוקף את הטענות. "עיריית ירושלים מפרסמת נשים הן בשלטי חוצות, הן במודעות בעיתונות והן בחוברות הנשלחות לבתי התושבים, ויעידו על כך שלטי החוצות המוכרים לכל תושב בעיר רק מהחודשים האחרונים שבהם קמפיין מרתון ירושלים עם נשים רצות, קמפיין 'משהו טוב קורה בירושלים' עם תמונות נשים, קמפיין בירת הנוער עם תמונת הזמרת חגית יאסו, שבוע הספורט העממי עם נשים מתעמלות, אירועי קיץ 2011 עם נשים רוקדות ועוד רבים". בקשר לקמפיין אירוע אתנה נמסר מהעירייה כי "המודעות עוצבו על ידי משרד החינוך ומופיעות בהן דמויות נשים רצות. במודעות אירועי החגים לא הופיעו כלל דמויות, לא של גברים ולא של נשים. את צעדת ירושלים הוביל גריד פרסומי שבמרכזו נעלי ריצה ניטרליות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות