טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין כניסה לאורחים בשוהם החל מהשעה 23:00

בקרוב תוגבל הכניסה והיציאה לזרים מהיישוב המבוסס ותותנה בביקורת קפדנית. בארגוני זכויות אדם רואים בתופעה חלק מתהליך של התבצרות החברה הישראלית

תגובות

עם תום העבודות שיבוצעו בשוהם בשבועות הקרובים יהפוך היישוב לאחד מהמאובטחים ביותר בישראל: דרך המחסום המוצב בכניסה הצפונית ניתן יהיה להיכנס רק עד לשעה 23:00. לאחר מכן, יוכלו להיכנס משער זה רק תושבי שוהם, שרכבם יזוהה באופן אוטומטי. גם היציאה משער זה תהיה אפשרית רק לאחר זיהוי כלי הרכב, ובהקשת קוד סודי מיוחד.

אולם השינוי הגדול ייערך במחסום שבכניסה הראשית: על פי התוכנית, במקום יהיו שני נתיבי מעבר שיפרידו בין התושבים לבין אלו שמתגוררים אל מחוץ ליישוב - מסלול כניסה "ירוק", "שיאפשר כניסה חלקה ומהירה יותר לכלי רכב מורשים במערכת", כך על פי הגדרת המועצה המקומית, ומסלול "אדום", לכלי רכב "שאינם מורשים", ושיעברו "ביקורת קפדנית יותר בכניסה על ידי מאבטחים". כך גם יהיה ביציאה. עלות הפרויקט מוערכת ב-400 אלף שקל.

לדברי חבר המועצה ויו"ר ועדת הביטחון במועצה המקומית שמעון אלבאז, "ההגיון שעומד בפנינו הוא הרצון להגביר את הביטחון, ולתת יותר שירות לאנשים".

בארגוני זכויות אדם ובאקדמיה רואים בתופעת המחסומים והגדרות במרחב הציבורי תהליך של התבצרות שאותו עוברת החברה הישראלית. הד"ר גלעד רוזן, מרצה במחלקה לגיאוגרפיה באוניבסיטה העברית בירושלים, שחקר את העניין, אפיין את הנושא בשלושה סוגים של "מובלעות מגודרות": שכונות מגודרות, דוגמת פרויקט "גבעת אנדרומדה", הולילנד או ארסוף; מובלעות אידיאולוגיות - יישובים קהילתיים, בעיקרם בנגב ובגליל, שמתוך אידאולוגיה מסוימת מקדשים את אחזקת הקרקע והשמירה על הגבולות והתבצרות של קבוצות מסורתיות, מתוך מטרה להגן על הערכים והתרבות - כגון יישובים חרדים או בדואים. "במקרה של רשויות מקומיות, מדובר ביישוב שיש בו מערך רחובות ציבורי, גנים ציבוריים, מוסדות ציבוריים ועוד. חלק גדול מכך ממומן על ידי כספים המגיעים מהשלטון המקומי, והם של כולנו, ולכן יש בזה בעייתיות", מסביר הד"ר רוזן.

כמעט בכל הרשויות המקומיות שבתחומן פועל מחסום בשעת לילה - החל מקיסריה, ארסוף, סביון, פרדסיה, ראש העין ועוד מאות קיבוצים ומושבים - מסבירים כי הנימוק לצעד זה הוא ביטחוני ואבטחתי. "בשנה האחרונה היתה לנו רק בעיה של גניבות כלי רכב", אומר אלבאז, ומציג את הנתונים הבאים: בשנה שעברה נגנבו 14 כלי רכב משוהם, והשנה נגנבו 71. אך גם זה מעורר תהיות בקרב אנשי משפט ואקדמיה, שמגדירים את הנימוק הביטחוני כ"תירוץ", שלמעשה פוגע בחופש התנועה במרחב הציבורי.

כמו כן, לא אחת הקמת המחסומים לא עומדת בהיתרים הנדרשים בחוקי התכנון והבנייה המקומיים. עו"ד ערן צין, ראש הקליניקה לשינוי סביבתי-חברתי במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מסביר כי השאלה העיקרית שנדרשת לסוגיה היא חוקיות הצבת המחסומים עצמם. צין מדגיש את הסכם הפשרה שהושג בחודש ינואר שעבר בין עיריית הוד השרון לאחד מתושביה, שביקש להסיר את המחסומים הפיראטיים שהוקמו ברחובות העיר על ידי התושבים. "גם הסכם זה דיבר בשעתו על שמירת המרחב הציבורי הפתוח, וכך צריך להתקיים", הוא מסביר. "לגבי ההפרדה בין המסלולים, יש פה בסיס שאומר שאם אנחנו מכירים אדם, אנחנו נותנים לו מסלול ‘ירוק' ואישור לעבור. אם בפועל, המסלול האדום הופך להיות אדום יותר במקרים מסוימים, ומתקיימת בו אפליה כזו או אחרת, אז המקרה בעייתי אף יותר". תושבי שוהם, מצדם, רגילים לנוכחות של המחסום בכניסה ליישוב, ומרביתם שמחים על תחושת הביטחון שהוא מקנה להם. לדברי עדן, תושב שוהם, "זה משמש מעין מגן הכרחי לשמירת הביטחון ביישוב, אבל גם ככה זה לא לגמרי עובד, ועדיין יש גניבות ופריצות. אני מקווה ששדרוג המחסומים רק יעזור ויוסיף לתחושת הביטחון במקום עצמו".

print-image-1.1559865-1
הדר כהן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות