התליינים של נתניהו

הקואליציה התגייסה, וועדת הכלכלה סירבה לדחות את תשלום החובות של ערוץ 10. המנכ"ל: "סוגרים אותנו בגלל מי שאנחנו"

באיחור אופייני של כארבעים דקות, נכנסו אתמול בנימין נתניהו וחבר יועציו לחדר סיעת הליכוד, חיוכי ניצחון רחבים על פניהם. נתניהו חילק למלחכי הפנכה הקבועים מסטיקים אורגניים. העוזרים חילקו צ'פחות. באחד החדרים הסמוכים, חדר ועדת הכלכלה, נחה גופתו המטפורית של ערוץ 10. שעה קלה קודם לכן, הנחיתו חברי הקואליציה את הגרזן על ראש הערוץ, ושלחו מאות משפחות ללשכת האבטלה בגלל עניין טכני וזניח, של דחיית חובות בסך כ-60 מיליון שקלים.

זהו צדק חברתי בעידן נתניהו: ל-38 שרים וסגני שרים תמיד תהיה עבודה. לחברת חדשות שהעזה להרגיז כמה מהשרים האלה - ובראשם ראש הממשלה ורעייתו, שהם כידוע מעל לכל ביקורת - לא יהיה עתיד ולא תהיה תוחלת.

בסיום הזדמנות הצילום השגרתית בפתח ישיבת הסיעה שאל מישהו את נתניהו לתגובתו על סגירת ערוץ 10. ראש הממשלה פכר את אצבעות ידיו, הפנה מבט צונן לעבר נקודה נעלמה, ושתק. פחות מיממה לפני כן נתניהו ושליחיו היו עסוקים עד מעל ראשם בקשירת והידוק עניבת החנק סביב הערוץ הרצוץ. אתמול זה כבר לא נגע לו. (תגובת לשכת רה"מ: הלשכה לא היתה מעורבת בענייני הערוץ).

עובדי ערוץ 10 בעת ההצבעה בוועדת הכלכלה, אתמולתומר פולטין

התוכנית לסגירת ערוץ 10 נרקמה בלשכת ראש הממשלה לפני כמה חודשים. אם למישהו עוד היה ספק בכך, באה ההנחיה להטלת משמעת קואליציונית בשתי ההצבעות - הראשונה, והחוזרת. אבל ראשיתו של המהלך, היתה לפני למעלה משנה, כאשר הגיעה העת לקיום הרוטציה בין ועדות הכלכלה והחוץ והביטחון: להעביר את הראשונה לידי סיעת האופוזיציה הראשית, כנהוג מאז ומעולם, ואת השנייה להחזיר לידי הקואליציה, כנהוג מימים ימימה. נתניהו נעמד על שתי רגליים אחוריות. הוא סירב לשמוע על כך. יש 12 ועדות סטאטוטוריות בכנסת, אבל רק אחת מהן עוסקת בתקשורת. נתניהו העדיף להפקיד את ועדת החוץ והביטחון הרגישה והיוקרתית בידי יריב פוליטי, שאול מופז מקדימה, שעושה לו את המוות, מאשר לשמוט מידיו את השאלטר שבכוחו לגזור את דינם של הערוצים המסחריים במדינה לשבט או לחסד. הוא ידע מה הוא עושה. לרגע הזה אתמול, הוא חתר.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים וכתבות מהארץ לפייסבוק שלכם

המזימה להחשכת הערוץ בוצעה בקור רוח. ללא רחמים, ללא מעצורים. חברי הקואליציה בוועדה, אנשי הליכוד, ישראל ביתנו וש"ס, ששו לציית לפקודה שהגיעה מלמעלה. לכל אחד מהם יש חשבון עם הערוץ המרגיז הזה. הנימוק הרשמי היה שהערוץ חייב לשלם את חובותיו שנדחו פעם אחד פעם. לכאורה, טיעון סביר. אבל כשמדובר בסכום כה קטן - 60 מיליון, לא 600 מיליון - וכשהרשות השנייה עצמה הודיעה אתמול רשמית שאין היא זקוקה לכסף הזה כעת, ולנוכח מצבו הקשה של שוק התקשורת שלא יוכל לקלוט כמעט איש מהעובדים - ההחלטה הזו אינה מחויבת המציאות, היא מעשה נקם. פשוט, שקוף, מעורר חלחלה.

גם אם בדרך פלא הערוץ יינצל וימשיך לפעול, המסר כבר הועבר; החרב מרחפת מעל כל כלי תקשורת שצינור החמצן שלו הוא בידי הממשלה: הערוצים המסחריים, הערוץ הראשון, הטלוויזיה החינוכית. כל מי שיעז לחרוג מן השורה, לקרוא תיגר, או לשדר תחקיר קטלני - רע ומר יהיה גורלו. לא רק שופטים יש בירושלים. גם תליינים יש בה.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות