בניגוד לנהלים: המדינה מאפשרת לרבנות לפסול עלייה של גרים

הנוהל קובע כי הסוכנות היהודית היא שצריכה לאשר את תקינות הגיורים, אך ל"הארץ" נודע על שני מקרים בהם בקשות עולים נדחו בנימוק של סירוב הרבנות

משרד הפנים מתנה התאזרחות זרים שעברו גיור אורתודוקסי בחו"ל באישור הרבנות הראשית. זאת בניגוד לנוהל, שקובע כי הסוכנות היהודית היא שצריכה לאשר את תקינות הגיורים. ל"הארץ" נודע על שני מקרים בשבועות האחרונים, שבהם סורבו בקשות מתגיירים אזרחי ארה"ב לעלות לישראל לפי חוק השבות - בנימוק שהרבנות הראשית אינה מכירה במוסדות שגיירו אותם.

"הגענו לשפל חדש בהתייחסות לגרים", אמר הרב שאול פרבר, שמשמש מנכ"ל מכון עיתים, גוף אורתודוקסי המסייע לאזרחים בקבלת שירותי דת, שהפניות הגיעו אליו. "כמה פעמים צריך להילחם על אותו דבר?".

בהבדל מגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים בחו"ל - שמשרד הפנים מחויב להכיר בהם, לפי החלטת בג"ץ - קשיים מתעוררים דווקא בנוגע לגיורים אורתודוקסיים, ובמיוחד גיורים שנעשים בקהילות לא חרדיות. כך, שני המתגיירים שבקשותיהם לעלות סורבו הם אזרחי ארה"ב שעברו מסלולים תובעניים של גיור במסגרות אורתודוקסיות. שניהם חוששים להזדהות. אחת מהם הסכימה להתראיין בשם בדוי, "רות", ובטשטוש פרטים.

עמאר. "אין להתיר פתח פרוץ למתגיירים" אמיל סלמן

רות היא סטודנטית אמריקאית לתואר שלישי, שפגשה צעירים וצעירות ישראלים בטיולים בעולם. המפגש עורר לדבריה את סקרנותה בנוגע לדת היהודית והביא אותה לישראל לתקופות ארוכות, במסגרת לימודיה. לפני כמה שנים קשרה עצמה לקהילה ידועה במנהטן (שם הקהילה ידוע למשרד הפנים, וגם ל"הארץ") מהזרם האורתודוקסי-מודרני. בחסות רב הקהילה היא החלה ללמוד יהדות באופן מסודר. שנה שלמה למדה עד שבית הדין של הקהילה אישר זאת והיא טבלה במקווה כיהודייה. לפני כמה חודשים באה שוב לישראל, ללימודיה, אבל משרד הפנים סירב הפעם להאריך את אשרת הלימודים שלה, לדבריה, תוך המלצה להגיש בקשה לעלייה במסגרת חוק השבות. היא הגישה בקשה, וזו סורבה. בסוכנות היהודית אמרו ל"הארץ" שהתיק שלה הגיע אליהם, ושלאחר בדיקה הוחלט לאשר את גיורה, שנעשה "במקום מוכר מאוד" במנהטן. משרד הפנים, שהתייעץ עם הרבנות, הגיע למסקנות אחרות.

במכתב התשובה מ-1 בנובמבר נכתב שעליה לצאת מישראל בתוך שבועיים, עד 14 בנובמבר. לדברי רות, המכתב הגיע לידיה רק ב-16 בנובמבר. במישור העקרוני יותר, המכתב מסגיר לכאורה חריגה מהנוהל. "לפי בדיקה שנעשתה עם הרבנות הראשית מדובר בגיור שאינו מוכר לצורך קבלת מעמד בישראל", טען משרד הפנים. בבדיקה עם הסוכנות נאמר ל"הארץ", שהסוכנות עשתה בדיקה רצינית של הגיור שעברה רות, ואישרה אותו ללא סייג.

בפברואר השנה פרסם "הארץ" את סיפורו של תומס דולהן, קנדי הנשוי לישראלית שביקש להיכנס לישראל כזכאי עלייה לאחר שעבר גיור אורתודוקסי. בקשתו סורבה, בנימוק שהרבנות אינה מכירה בבית הדין שגייר אותו. דולהן ניהל מאבק, גם תקשורתי, שנשא פירות, ובסופו זכה בתעודת זהות ישראלית. אך סיפורו חשף תופעה נרחבת יותר: משרד הפנים מוסר לרבנות הראשית סמכות שמעולם לא היתה לה, לקבוע "מיהו יהודי" גם בחו"ל.

הגוף האמור לאשר שגיור בחו"ל נעשה כנדרש, ב"קהילה מוכרת" על ידי גורמים ישראליים, היה תמיד הסוכנות היהודית. הכנסת קיימה שני דיונים בעניין זה, ואחרי איום בעתירה לבג"ץ הושג הסכם בין משרד הפנים, הרבנות והסוכנות היהודית, שחידד את הנהלים.

הנוהל של רשות האוכלוסין, שנכתב ביוני האחרון וחתום עליו מנהל רשות האוכלוסין וההגירה אמנון בן עמי, קובע כי "ברובם המכריע של המקרים" הסמכות לאשר שקהילה שבה נעשה גיור היא "קהילה מוכרת" תינתן לסוכנות; היא האמורה להמליץ לקונסולים הישראלים במקומות השונים על זכאות לחוק השבות, כפי שהדבר נעשה עם יהודים מלידה.

שרנסקי, יושב ראש הסוכנות היהודית תומר אפלבאום

עם זאת, משרד הפנים יוכל להתייעץ עם הרבנות "במקרים הספורים בהם התעורר ספק בנוגע לזהות הרב המגייר ולהכרה בו", כאמור בנוהל. "ככל שיסתבר כי הרב הראשי אינו מכיר בגיור, תתבקש הסוכנות היהודית ליתן הבהרות בעניין הקהילה ומוסדותיה", וזאת קודם להחלטת רשות האוכלוסין. התנאים האלה לא התמלאו בשני מקרים שהגיעו למכון עיתים.

לדברי הרב פרבר, "למרות הנוהל החדש, הפקידים ברשות האוכלוסין ממשיכים לעשות כרצונם. אני לא יודע מי נותן להם את ההוראות: אם זה בא למעלה זו קטסטרופה. ואם זה נעשה באופן עצמאי, זו קטסטרופה הרבה יותר חמורה". הוא איים כי "אם משרד הפנים לא יאפשר לגרים אורתודוקסים לקבל מעמד, נצטרך להגיע לביהמ"ש לוודא שהם עומדים בהסכם".

"לא התגיירתי כדי לעשות עלייה", אמרה רות. "אני אוהבת את ישראל ואוהבת את היהדות, אבל ארה"ב מספיק טובה בשבילי". עוד אמרה, "אני יודעת שהפרוצדורה של עלייה היא לא רק דת, אלא גם פוליטיקה. אני יודעת שזה לא קל לאף אחד. מובן שאני מנסה להיות יהודייה טובה למרות סטירות הלחי האלה. אני קטנה בסיפור הזה ולא מבינה הכל, אני מכבדת את ישראל ואוהבת אותה אבל זה כואב לי".

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים ופרשנויות מהארץ לפייסבוק שלכם

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי "המקרה נבחן בימים אלו לפי כל הקריטריונים, והרשות תפעל לפי כל הסיכומים, בין היתר כמופיע במכתב שכתב ביוני אמנון בן עמי".

באופן פרדוקסלי, אלו בחרה רות במסלול גיור קונסרווטיבי או רפורמי בצפון אמריקה, היא היתה מוכרת מיד כעולים חדשים. ב-1988 שלל בג"ץ ממשרד הפנים את שיקול הדעת ביחס למעמד מי שעברו בחו"ל גיור רפורמי או קונסרווטיבי, וחייב את מרשם האוכלוסין להכיר בגרים כאלה כזכאים לעלייה. הפסיקה משאירה למשרד הפנים שיקול דעת דווקא בנוגע לגיורים הלכתיים-אורתודוקסיים בחו"ל.

בניגוד לתנועות הקונסרווטיבית והרפורמית, העולם האורתודוקסי מגוון ומפוצל ואינו כפוף לארגון גג אחד, כך שהמצב בו סבוך בהרבה. הרב הראשי לישראל שלמה עמאר הסביר בדיון ועדת הקליטה של הכנסת כי אין להותיר את הפתח פרוץ למתגיירים אורתודוקסים - במיוחד לאחר שהתגלה שרבנים גיירו אנשים שאינם יהודים, תמורת שוחד. הנפגעים העיקריים מהפיקוח הם האורתודוקסים המודרנים.

Read this article in English: Israel Interior Ministry still letting Chief Rabbinate decide 'who is a Jew'



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות