יועץ לשר ישי: 15% ממבקשי המקלט טוענים שהם רדופי רוחות

עו"ד אבי חימי, העומד בראש הוועדה המייצעת לשר הפנים בענייני פליטים, טוען כי רוב מבקשי המקלט אינם נרדפים

עו"ד אבי חימי, יו"ר הוועדה המייעצת לשר הפנים אלי ישי בענייני פליטים, מתקומם כנגד הטענות שהוועדה בראשותו "חשוכה" בשל מיעוט האישורים שנתנה למבקשי מקלט מדיני. "נוח להביא אותי, אבי חימי, המרוקאי מקרית שמונה, ולהגיד הוא חשוך", אמר אתמול חימי, מעורכי הדין הפליליים הבולטים בישראל. עד לפני כמה שנים ייצג את ראשי ארגוני הפשע אסי אבוטבול, שלום דומרני והאחים אוחנה. "אנחנו בוועדה לא כל כך חשוכים, לא כל כך פרימיטיביים. תירגעו", אמר.

הוועדה בראשותו הוקמה כחלק מהליך לבדיקת בקשות של מבקשי מקלט, שהחל בינואר 2011. יושבים בה נציגי משרד החוץ, משרד המשפטים ומשרד הפנים, ובישיבותיה משתתפים נציגי נציבות האו"ם לפליטים כמשקיפים. הוועדה נסמכת על חוות דעת של נציגי יחידת אר-אס-די במשרד הפנים, שמראיינים את מבקשי המקלט בישראל ומתחקים אחרי חייהם בארץ מוצאם ומחווים דעה אם הם נרדפים.

ברוב המכריע של המקרים הוועדה של חימי דוחה את הבקשות למקלט מדיני. השנה הוגשו 761 בקשות להכרה כפליט והוועדה אישרה ארבע בלבד. לשם השוואה, ב-2010 אושרו בבלגיה כ-25% מהבקשות, בשווייץ ובאיסלנד כ-20% ובצ'כיה כ-15%, לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים.

הרבה גבות הורמו בארגוני זכויות האדם, המטפלים במבקשי מקלט בישראל, כשנודע לפני כשנה וחצי שהשר ישי מש"ס מינה את חימי לתפקיד במקום את השופט בדימוס אורי שטרוזמן. מלבד העובדה שחימי חסר רקע בדיני פליטים, הטרידה העובדה שאחד מלקוחותיו הוא השר לשעבר שלמה בניזרי, מראשי ש"ס, שמרצה מאסר על שחיתות שלטונית. חימי טוען שלא היתה כל היכרות מוקדמת בינו לישי ושזומן לפגישה עם השר כפי שזומנו מועמדים אחרים. לדבריו לא נשאל על עמדותיו בענייני פליטים אלא על ניסיונו כעורך דין ופעילותו הציבורית, כמי שהיה חבר מועצת ראש העין.

מתקן סהרונים בנגב. ב-2011 נכנסו לישראל 16,786 מסתננים אליהו הרשקוביץ

"כל מי שמרים גבה לא עשה אחוז ממה שאני עשיתי למען המדינה", אומר חימי. "אין לי כוונה להתנצל. אנשים נוטים לקשור עורך דין פלילי עם הלקוחות שלו. הנורמות המוסריות והערכיות שלי לא מוטלות בספק". לדבריו, כעורך דין יש לו כלים משפטיים לעסוק בתחומים מגוונים שלא בתחום הפלילי. "גם לשופטים במחוזי ובעליון שעוסקים בענייני פליטים אין הכשרה מוקדמת בתחום. אני לומד את התחום כבר שנה וחצי".

חימי סבור שישראל הפכה גן עדן למבקשי מקלט מדיני - בין השאר משום שהליכים משפטיים בעניינם נמשכים שנים. פעמים רבות ההליכים מסתיימים כאשר אי אפשר לאתר את מבקש המקלט שבקשתו נדחתה. "ההגדרה של פליט מאוד ברורה", הוא אומר. "הוא מי שנרדף במדינה שלו ושנשקפת סכנה אובייקטיבית לחייו. כל השאר הם מסתננים, מהגרי עבודה, מבקשי מקלט בלי סיבה. ישראל צריכה ליצור מצב שעניינו של מבקש מקלט מתברר בתוך חצי שנה או תשעה חודשים לכל היותר".

חימי סבור שיש לאמץ דגמים המיושמים בעולם ולפיהם מבקשי מעמד פליט מוחזקים במתקנים פתוחים, שמספקים את כל צורכיהם בתעסוקה, בריאות ורווחה ומקנים למדינה אפשרות לפקח עליהם בעוד מתבררת זכאותם למעמד. "אני בעד זה שלא יזרקו אותם לרחוב בלי יכולת להתפרנס. מדובר במתקן שיינתנו בו שירותים מלאים, תהיה להם מיטה וחדר אוכל. אם הם יברחו סימן שהם מהגרי עבודה ולא עומדים בקריטריונים", הוא אומר.

חימי. "לא היתה לי כל היכרות מוקדמת עם ישי"
חימי. "לא היתה לי כל היכרות מוקדמת עם ישי" ניר כפרי

בשנים האחרונות שיעור הזוכים למעמד פליט בישראל הוא נמוך בהרבה מאחוז. האם מגיעים לישראל רק מבקשי מעמד שקרנים?

"אין לנו אג'נדה לקבוע שהם שקרנים. אנחנו מאמינים לסיפור של הרבה מהם, אבל הבעיה היא שמבחינה אובייקטיבית הם לא נרדפים. השאלה אם אדם נרדף אובייקטיבית היא שאלת מפתח. אם אני טועה בהחלטה שלי, יש מעלי ערכאת ערעור - בית המשפט המחוזי וגם בית המשפט העליון. אני מקבל את החלטותיהם. דיני הפליטים בישראל נוצרים בימים אלה".

מעט תיקים מגיעים לבתי משפט כי למבקשי המעמד אין בדרך כלל כסף לנהל מאבקים משפטיים.

"הלוואי שכל מבקש מקלט היה מיוצג. יש גם לא מעט פניות לבתי משפט, שברוב המקרים לא דוחים את החלטות הוועדה. אז מה, גם בתי המשפט נגועים בדעות קדומות?".

רק השבוע החליט שופט המחוזי בירושלים להפוך החלטה שלכם ונתן מעמד לאתיופית שטענה שהיא נרדפת בשל מעורבות הוריה בארגון נגד השלטונות.

"אני שמח שיש שופטים כאלה בישראל. בזכות החלטות כאלה אני ישן טוב בלילה. אני לא רואה בהחלטה הזאת מכה לי או לוועדה. אני לא שריף ולא הנציב הבריטי העליון. אנחנו נתיישר בעקבות החלטות כמו זאת".

לדבריו, "15% ממבקשי המקלט מבקשים הגנה כי רוחות רודפות אחריהם. האם מגיע להם מקלט? לא. פנה מישהו שהיה זונה ממין זכר באינדונזיה ואמר שהוא חושש לחייו כי החוק שם אוסר זאת. בדקנו ומצאנו שהחוק הזה הוא אות מתה ודחינו את הבקשה. כך הבקשה מנומקת".

טוענים שהוועדה היא חותמת גומי להמלצות אר-אס-די במשרד הפנים.

"זאת שטות. אני שואל שאלות נוקבות מאוד את אנשי משרד הפנים ואף אחד לא יכול לסבן אותי והם גם לא מנסים. יושבים שם אנשים שעשו משהו בחיים שלהם. הם אקדמאים, דוברי שפות, שעובדים בלחץ בלתי פוסק".

אבל הם מביאים לכם חוות דעת שאין לחשוש לחיי מבקש ההגנה דניאל רדואן, הומו שברח ממרוקו, כי אלטון ג'ון, הומו מוצהר, הופיע לפני שנים במרוקו. זו דרך לבסס חוות דעת?

"צריך לקרוא את כל חוות הדעת, זה פרמטר נוסף, מינורי, בהחלטה שלמה. ההופעה של אלטון ג'ון במרוקו היא נדבך קטנטן בגיבוש תמונת המצב במרוקו. כל הרדיפה של רדואן היתה שניים-שלושה אירועים מינוריים בעיר המגורים שלו. הוא יכול היה להעתיק מגורים לאלף ואחד מקומות. גם אם ההומו היה הולך לגור במקום חשוך בישראל, גם שם חייו היו קשים. אז הוא גר בתל אביב".

לא מפריע לך שחוות הדעת שלפיהן אתם מכריעים מתבססות על מחקר בגוגל?

"גם גוגל, גם פייסבוק. כך אנחנו יודעים מה קורה בחברה כזאת או אחרת. גם ממחקרים, מאמרים. ישראל יכולה להיות גאה בהתייחסות שלה לפליטים".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות