הפרשן הבכיר של השבועון "בקהילה", יעקב ריבלין, הפתיע לפני שבוע את קוראיו בטור אגרסיבי נגד קבוצת השוליים הקיצונית שהשתלטה על סדר היום החרדי. "מן הראוי ששעת חשבון הכיס והנפש תכלול גם את העורף של הסיקריקים, שעד עתה נהנה מחסינות בלתי מובנת בתקשורת החרדית", כתב ריבלין ודרש מעסקני העדה "להתנתק באופן ברור מהסיקריקים ומחבריהם הפרועים. לא רק בגינויים אלא גם, ובעיקר, במעשים". הוא הוסיף איום כלפי אנשי הממסד, עסקני "העדה החרדית", שבין השאר מפעילים את ההכשר היוקרתי ביותר בישראל ובסתר פורשים את חסותם על הקיצונים.

העובדה שעיתון שמרני כמו "בקהילה" פרסם מאמר כה חריף - ללא כל ספק באישור של הוועדה הרוחנית הממונה על העורך הראשי - מבשרת על רוחות של שינוי בחברה החרדית, אולי אפילו רוחות פרצים. המאמר נכתב לצד ביקורת מתונה יותר שפרסמו העיתונים המפלגתיים על הסיקריקים. מצוידת ברוח גבית, ביצעה אתמול המשטרה מהלך דרמטי נגד העורף הכלכלי של הסיקריקים והניחה יד גם על הממסד שתמיד זכה מצדה לחסינות מוחלטת: העדה החרדית, הלוא היא המטרייה הארגונית והאידיאולוגית של קבוצות הקנאים הירושלמיות.

הסיפור הכלכלי הוא כמובן רק תירוץ. המשטרה הולכת על ראשי הסיקריקים באמצעות הטרדה והפללה בעבירות כלכליות ואחרות, בשיטה שנוסתה בהצלחה מסוימת לפני 80 שנה בארץ רחוקה מול ראשי ארגוני פשיעה. את האסטרטגיה אימץ מפקד מחוז ירושלים החדש יחסית, ניצב ניסו שחם, כבר ביולי, כפי שנחשף אז ב"הארץ". כשלי תברואה במשחטה ישנה בשכונת מאה שערים, העלמות מס של בית מסחר ליודאיקה, עבירות כלכליות בארגון צדקה - כל אלה הם רק אמתלות להטרדת סיקריקים וגורמים רדיקליים אחרים שבמקרה מפעילים אותם. האירועים האחרונים בירושלים ובבית שמש הפכו את העיתוי למושלם מבחינת שחם, להביא את השיטה לשיא ולחולל הסלמה יזומה מול גורמים חרדיים רבי עוצמה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

ואולם, במקרה של שמואל לובצקי, העומד בראש "הוועד הארצי להצלת משפחות במצוקה", הכסף אינו עניין שולי כלל ועיקר. עוד לפני מעצרו אתמול, לובצקי היה ידוע כמי שמפעיל את אחד המנועים הכלכליים מאחורי המתפרעים בירושלים ובבית שמש. חתנו של משה הירש המנוח (איש נטורי קרתא ו"השר לענייני יהודים" של יאסר ערפאת), מזוהה מאז ומתמיד עם כולל "אוהל שרה" - הקיצוני משני הפלגים הקיצוניים של נטורי קרתא - המטפח צבא סיקריקי קטן. לובצקי מפעיל כמה כוללים בירושלים ובבית שמש, המשלמים מלגות נדיבות לאברכים, שחלק מחוק לימודיהם כולל השתתפות במאבק נגד המדינה הציונית ונגד משתפי הפעולה החרדים שלה.

אבל הצעד הנועז של המשטרה (ואפשר שזהו גם צעד פזיז) הוא מעצרו של עמרם שפירא, עוזרו האישי והחברותא של מנהיג העדה החרדית, הגאב"ד (הגאון אב בתי הדין), הרב יצחק טוביה וייס. המשטרה חושדת בו במעורבות בעבירות הקשורות ל"וועד הארצי", אבל הדבר מתפרש ברחוב, ובצדק, כפתיחת חזית נגד הממסד של העדה החרדית. גורמים שאינם מאוהדי לובצקי, הפעיל המרכזי, יצאו אתמול להפגין למען שפירא, בגלל נאמנותם לגאב"ד.

בשנים שבהן "העדה" הקצינה והלכה, צמרת המשטרה בירושלים נהגה לחלות את פני הגאב"ד וייס בביתו ולבקש ממנו שיתוף פעולה. הרב זכה גם לביקורי חג קבועים של ניצבים ותת-ניצבים. אבל מאז פרשת האם המרעיבה ועד החסות שפרש באחרונה על סיקריקים כמו שמואל וייספיש (שהורשע בוונדליזם נגד חנות מחשבים בכיכר השבת) ואנשי רמת בית שמש, במשטרה הלכה והתגבשה הערכה כי אין לסמוך עוד על הגאב"ד.

אתמול, לראשונה זו תקופה ארוכה, המשטרה הסלימה באופן יזום את המאבק עם העדה החרדית. במשטרה לוקחים בחשבון שהגורמים המתונים בעדה, החוששים למקור הפרנסה העיקרי של מאות משפחות - ארגון הכשרות של בד"ץ העדה החרדית - יחתרו להפסקת אש. השוטרים גם בונים על נקודות התורפה של פונקציונרים בממסד הירושלמי, כמו מזוודות עמוסות דולרים של אברכים הנוחתים בנתב"ג בדרכם חזרה מבורו פארק וויליאמסבורג בברוקלין, או התנהגות בלתי נורמטיבית של עסקנים.

בינתיים, לא ברור מה יקרה ברחובות. שופט המעצרים דחה את בקשת המשטרה והחליט לשחרר את העצור בעל הערך הסמלי ביותר בגל הנוכחי, עמרם שפירא , אבל המשך מעצרם של מספר אברכים אחרים הוא בשורות לא טובות בעבור פחי האשפה של ירושלים ובית שמש. לפי שעה, המהומות נמוכות מאלה שפרצו בתקופת האם המרעיבה. אתמול החלה להבהב שאלה נוספת הקשורה לעניין: האם המודיעין המשטרתי ניזון גם מגורמים חרדיים?