משרד הקליטה צנזר מחקר שמצא מחדלים בטיפול ברצח נשים ממוצא אתיופי

המשרד הזמין את המחקר המקיף על אלימות בעדה האתיופית אך קבר את ממצאיו והמלצותיו, שנחשפים כאן לראשונה

מחקר ראשון מסוגו שהזמין משרד הקליטה קובע כי יש חוסר טיפול עקבי או הולם ביחס לרצח נשים עולות מאתיופיה. המסמך, שהושלם כבר ב-2009 אך נגנז ונאסר לפרסום על ידי המשרד, ניסה לקבוע מאפיינים של נשים מהעדה האתיופית שנרצחו ושל הגברים שרצחו אותן. הוא מבוסס על 16 אירועי רצח של נשים, כמחצית מהרציחות בעשור האחרון. ערכה אותו החוקרת ד"ר שלווה וייל, אנתרופולוגית החוקרת את יהדות אתיופיה ב-30 השנים האחרונות, המכהנת כראש האגודה הבינלאומית לחקר יהדות אתיופיה, ודמות מוכרת ומוערכת בקרב בני הקהילה האתיופית בארץ. גם כעת, מסרב משרד הקליטה לפרסם חלקים גדולים מהמסמך המקיף.

מהמחקר עולה כי 37% ממקרי הרצח בוצעו בנשים בנות 40-49. הגיל הממוצע של הנרצחות הוא 35.8 ובקרב הגברים 62% מהרוצחים בני יותר מ-30. גילם הממוצע הוא 40. רוב מקרי הרצח היו בקרב עולים חדשים: שני שלישים מהמעורבים עלו לארץ עד לשנת 1996. 37% מהנרצחות עלו בגיל 19-29 ורובן נרצחו כאשר היו בנות 25, נשואות ואמהות לילדים.

בקרב הגברים, שלושה בלבד היו רשומים רווקים. הן בקרב הנשים והן בקרב הגברים, 81% מהמעורבים באירועי הרצח היו חסרי השכלה. יותר ממחצית מובטלים. מחצית מהנרצחות הן מבני הפלאשמורה, יהודי אתיופיה שהתנצרו ועברו לאחר מכן תהליך גיור. עוד עולה מהמחקר כי יותר ממחצית מהמקרים אירעו בקרב תושבי דרום הארץ. 81% מהמקרים אירעו בדיור הקבע והשאר במרכזי קליטה. בשני שלישים מהמקרים כלי הרצח היה סכין.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

החוקרת וייל ניהלה יומני שדה ובהם 48 ראיונות עם נשים ששרדו ניסיונות רצח על ידי בני זוגן ועם משפחות קורבנות הרצח בשנים 2007-2009. על פי ממצאיה, "הן משפחת הרוצח והן משפחת הנרצחת לרוב אינן שבעות רצון מהסיוע מן החוץ המוצע להן על ידי ארגונים ואנשי מקצוע. הטיפול חלקי ביותר ולרוב אינו תואם את ציפיות המשפחה. הילדים הקטינים מתחלקים בין קרובי משפחה לבין מוסדות ומשפחות אומנות". עוד נכתב, כי "אין ספק שהקנאה הינה אלמנט חשוב ביותר המיוחס לרוצח קנאי אשר האמין שאשתו בגדה בו".

וייל כתבה בדו"ח כי "בקרב בני העדה היו מי שהטילו חלק מהאשם בנורמות משפחתיות מאתיופיה אשר גורמות לאלימות ואף לרצח: נישואים בגיל צעיר, לעתים לגבר מבוגר, באמצעות שידוך ולפעמים נישואים בכוח. נראה שמשפחות הרוצחים היו נתונות אף הן במעגל האלימות". נתון בולט נוסף הוא שתלונות מצד האשה על האלימות של בעלה היו גורם שהזמין רצח, כמו גם הפערים בהענקת מעמד דתי ואזרחות הגורמים לסכסוכים בין בני זוג.

בחלקו האחרון של המחקר מפורטות המלצות מעשיות שעיקרן הכשרת העולים בעודם באתיופיה ולימוד נורמות המשפחה בישראל, לרבות זכותה של האשה להגן על עצמה. עוד מומלץ "להפסיק את מדיניות הבאת קרובי משפחה של משפחות המעורבים ברצח על מנת לטפל באחייניהם היתומים".

לאחר שהוגש המחקר לאגף הרווחה של משרד הקליטה, הוחלט באופן חד-צדדי לאסור לפרסם כל פרט ממנו בטענה שמצויים בו חומרים רגישים המסכנים את עקרון צנעת הפרט. ניסיונותיה של החוקרת ושל בני הקהילה לפרסם את הממצאים עלו בתוהו והמשרד התעקש להותיר את המסמך חסוי. "הם פוחדים שיגרום סערה ואפילו מכחישים שהיו רציחות באתיופיה. הם מאוד פחדו ונקטו צעדים מוזרים כמו צנזור המחקר בפועל", אמר גורם במשרד.

רצח במשפחה בעדה האתיופית - לחצו להגדלה
רצח במשפחה בעדה האתיופית - לחצו להגדלה

באחרונה פנתה קבוצה של סטודנטים בני העדה לתנועה לחופש המידע, בבקשה שתעזור להשיג את המחקר. התנועה דרשה את המחקר מתוקף חוק חופש המידע ונענתה בחיוב מסויג לפני כמה שבועות: הוא פורסם, אך הושמטו ממנו חלקים שלמים, כמו פירוט הסיבות לרצח, נוכחות הילדים בעת הרצח, גורל הרוצח, מחלות נפש, גורל השורדת ומשפחתה וגורל הילדים לאחר הרצח, נוסף על טבלאות עם שמות אנשים ותמלולי דיאלוגים שניהלו הרוצחים עם החוקרת.

וייל ציינה כי ניתן היה להסיק מהנתונים שאספה מאפיינים רבים על דמות הרוצח, בשל המכנה המשותף בין הרוצחים שעלה רבות בשיחות. הערפל הכבד שהטילו במשרד על המחקר עודד את חרושת השמועות סביבו. "אנשים לא קראו את הדו"ח כלל למעט המזמין, והשמועות שהיו סביבו לא היו נכונות והייתי ממש אומללה מזה", אמרה אמש וייל, שסירבה להתייחס לסיבת הערפול.

"אני לא יכולה לדבר בשם פקידי משרד הקליטה. אני חתמתי על חוזה שזה רכוש של המשרד, אז לא יכולתי להפר את זה, אבל אני מאוד מאוכזבת. הייתי אתית ושילמתי מחיר כבד מאוד", הוסיפה החוקרת.

לדברי החוקרת, "מפעל חיי זה יהודי אתיופיה. עשיתי את זה כדי למנוע את הרצח הבא. בניתי פרופיל של הרוצח, היו הרבה הפתעות במחקר והתוצאות לא היו צפויות. כשהגעתי למחקר כל אחד חשב שהרוצח צעיר ומתברר שהוא בדרך כלל נשוי ויש לו ילדים ושזה מלווה בניסיון התאבדות, ועד לאחרונה באמצעות סכין. הפרופיל יכול לסייע לגורמים - קחי את המקרה האחרון ותראי שזה כמו כפפה ליד. אני מאוד גאה במה שכתבתי".

מהמשרד לקליטת עלייה נמסר בתגובה: "המחקר נדרש לצרכים פנימיים של המשרד ולייצוב מדיניות. נלמדו ממנו תובנות רבות, בעקבותיו עומדת להתחיל תוכנית חדשה שיוצאת לדרך בימים הקרובים בשם 'זוגיות בעלייה' בששת ישובי החומש, שמטרתה להעניק לבני הזוג העולים כלים לפתירת הסכסוכים בקרב בני המשפחה, ותעשה בעבודה בסדנאות נפרדות של נשים וגברים וסדנאות זוגיות ותופץ לבני הקהילה על ידי רכזים הפעילים במוקדי הקליטה". באשר לחלקים גדולים במחקר שנמחקו כליל נמסר כי "מחיקת הסעיפים המדוברים נעשו בליווי הייעוץ המשפטי ונועדו לשמור על צנעת הפרט ולמנוע זיהוי של הנחקרים".

אלונה וינוגרד מנכ"לית התנועה לחופש המידע מסרה כי היא פנתה למשרד הקליטה לקבלת המחקר ונענתה בסירוב. "רק לאחר התעקשות של התנועה הסכים המשרד לשחרר את המידע עדיין תוך הסתרת חלקים גדולים ממנו. אין ספק שמחקר שממומן מכספי הציבור בנושא שהוא על ראש סדר היום הציבורי חייב להגיע לידיעת הציבור ולאפשר דיון אחראי יותר, במיוחד כשמדובר במחקרים אקדמיים, שם יש גם פגיעה בחופש האקדמי של החוקר. הגיע הזמן שמשרדי הממשלה יאמצו סטנדרטים ראויים יותר של שקיפות כפי שנהוג במדינות רבות בעולם".

Read this article in English: Immigration Ministry withheld information about murders in Israel's Ethiopian community



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות