הממשלה החליטה אתמול על הקמת אולפנים ללימודי עברית ביישובים ערביים, המיועדים למתנדבי השירות הלאומי מבני המגזר. במפלגות הערביות ובוועדת המעקב של ערביי ישראל צפויים להתנגד בחריפות לצעד, בשל התנגדותן העקרונית לשירות הלאומי, שגורם, לדבריהן, לעיוות הזהות הלאומית והצדקת האפליה נגד הציבור הערבי.

התוכנית, שהובאה לאישור הממשלה, הוכנה על ידי מינהלת השירות האזרחי-לאומי בכותרת "הקניית כישורים תעסוקתיים וללימודי שפה". על פי התוכנית, תוקם רשת של אולפנים שתפעל ברחבי הארץ, שבה ילמדו המתנדבים הערבים את השפה העברית. "רכישת השפה תאפשר להם לבצע את מלאכת ההתנדבות בצורת טובה ונגישה יותר ותהווה גורם חשוב להשתלבותם בשוק העבודה בתום השירות", אמר מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, שר-שלום ג'רבי. יש לציין כי במגזר הערבי לומדים עברית מכיתה ג' ועד לסיום התיכון, ואולם במינהלת ציינו כי מדובר בידע בסיסי בלבד, וכי הלימוד באולפן יכול לחזק את השפה העברית אצל המתנדבים.

במינהלת אמרו כי בשלב זה לא ידוע היכן יוקמו האולפנים, וכי הדבר תלוי במספר המתנדבים בכל אזור. בשלב הראשון יעמוד מספר המשתתפים בתוכנית על כ-2,300 מתנדבים, עם תקציב של 7 מיליון שקלים בשנה, והצפי הוא כי עד לשנת 2016 יאמיר מספרם לכ-3,280 מתנדבים, עם תקציב של כ-10 מיליון שקלים בשנה.

מספר המתנדבים מעורר מחלוקת מתמדת בין המינהלת ובין המתנגדים לשירות. בעוד שבמינהלת מדברים על עלייה מתמדת בשיעור המתנדבים לשירות מבני המגזר הערבי, המתנגדים טוענים כי מספרם עודנו זעום ביחס לכלל הצעירים הערביים, ומציינים כי אחוז המתנגדים לשירות לאומי בקרב הצעירים מגיע ל-80%.