במציאות שבה תמונת אשה שנרצחה עשויה להיות אובייקט מיני, בתקופה שבה יש חיילים המצווים לבחור בכיתת יורים ולא בהאזנה לנשים שרות - יש גם רבנים אורתודוקסים החושבים אחרת. התארגנות חדשה שתקום מחרתיים תנסה להשמיע קול רבני חלופי, ועל הדרך לקבוע תקדים: זהו חוג הרבנים הראשון בזרם האורתודוקסי בישראל ששותפות בו נשים בהנהגה התורנית כשוות בין שווים. כ-110 רבנים מכל הארץ צירפו את שמותיהם עד עתה להתארגנות החדשה, "בית הלל" שמה, ולצדם כ-30 נשים המוגדרות "תלמידות חכמים".

המייסדים, רבני קהילות ממרכז הארץ, אומרים שהם מבקשים להיות פה לרוב הדומם של הציבור הדתי-לאומי, החש תסכול לנוכח הקצנה במחנה ודרדור מעמדן של נשים. מצד אחד, הם אומרים, הם אינם מוכנים לוותר על ההלכה, ומצד שני הם אינם מעוניינים לנתק מהחברה הישראלית והחיים המודרניים.

"אי אפשר יותר לשתוק, צריך להשמיע קול ברור", אומרת אושרה קורן, מנהלת השלוחה ברעננה של בית המדרש התורני לנשים מת"ן.

"הצורך בהתארגנות כזאת קיים זמן רב", מספרת קורן, "אבל התסכול גבר בעקבות האירועים האחרונים הקשורים בהדרת נשים. הדחיפה הגדולה היתה כאשר נשים שמכירות את הדעות שלי קראו לי לצאת ולהביע אותן בגלוי. יש צמא של אנשים לאמירה מצד המנהיגות לגבי כל הנושאים האקטואליים והציבוריים, הם מתוסכלים מכך שאין אמירה ברורה ומאוזנת ומורכבת בשאלות האלה, כאילו התרחקנו מהערכים של הציונות הדתית. הקולות שאנחנו שומעים לקראת הכינוס הוא של התרגשות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

מחר יתקיים כינוס היסוד של הארגון בנתניה, שבו יוחלט מה ייעשה בפועל בחזון שניסחו המייסדים מראש, שלפיו הם "מעודדים העצמת נשים, מתנגדים לאפליה ולגזענות, תומכים בדמוקרטיה, רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ונאמנים למדינת ישראל ולמוסדותיה - בכללם צה"ל, המשטרה ובתי המשפט".

בכינוס יוחלט בין השאר כנראה להקים בית מדרש רעיוני, שבו יידונו גם סוגיות הלכתיות הנוגעות למעמד נשים בתפקידים ציבוריים, גם בבתי הכנסת. המארגנים אומרים, כי בשונה מהתארגנויות בזרם החרד"לי, ב"בית הלל" בולט חלקם של רבני קהילות ולא של רבנים בישיבות, שלדבריהם מחוברים פחות לשטח ול"בעלי הבתים". הנשים, לעומת זאת, קשורות ברובן להוראה במדרשיות לנשים ורואות עצמן כסמכויות רוחניות.

החידוש העיקרי ביוזמה הוא השוויון בזכות ההצבעה וההשפעה שנוטלות הנשים בארגון. הן אינן מוסמכות לרבנות, אך מוגדרות "תלמידות חכמים". רובן מלמדות גמרא, תורה ומחשבה יהודית במדרשיות על תיכוניות לנשים, או משפיעות כרבניות (נשות רבנים) בקהילות שונות. "הארגון הרבני הזה קם והחליט מההתחלה שהנשים יהיו בהנהגה באופן שוויוני", אמרה קורן. "לא ייתכן שלנשים שעושות הכל בכל תחום אין מעמד. נשים צריכות להיות שותפות בשיח ההלכתי. לכנס עצמו הוזמנו נשים ותהיה להן אפשרות להביע עמדה על כל ענייני השעה. נשים יהיו שוות בשיח באופן שוויוני".

חלק ממייסדי "בית הלל – מנהיגות תורנית קשובה" פעילים בהתארגנויות קיימות כמו צהר. הרבנים שי פירון ויובל שרלו הם שתי דוגמאות לכך. הארגון החדש קם במצב שבו צהר, שמנהל מאבק מול הרבנות הראשית החרדית, מבקש להישאר נייטרלי בסוגיות שמפלגות את הציבור הדתי-לאומי, ולא לחינם. מייסדי בית הלל אמנם מדגישים תוכן פוזיטיווי ונאור, אבל הקמת הארגון משקפת את הפילוג בפועל שיש בתוך המחנה הדתי. "לצערנו העמוק, הציונות הדתית כבר מפולגת", אמר הרב חיים נבון, רב קהילת השמשוני במודיעין, מהגרעין המייסד. "אלא שרק קולו של פלג אחד נשמע. אנחנו רוצים להשמיע את קולו של החלק האחר של הציונות הדתית, שקולו לא נשמע מספיק. אנחנו חושבים שאולי יתגלה שהקול הזה מייצג את הרוב הדומם של הציונות הדתית. לא באנו להוסיף מחלוקת. אנחנו מקבלים את דרכם של בית הלל, שידעו לכבד גם את אלו שחלקו עליהם. אנחנו מקווים שנדע לקיים ציונות דתית מאוחדת שיש בה קולות מגוונים".

חברה נוספת בארגון היא עו"ד פנינה נויבירט, מרצה למשפטים וליהדות בבית המדרש "מת"ן השרון". לדבריה, "אין כאן שום רצון לפצל או ליצור פלגים. הקמת החוג נעשית עם הרבה כבוד לזרמים אחרים. המטרה היא לא ליצור מלחמת אחים, אלא להשמיע קול נוסף. שאנשים יבינו שיש מורכבות ויש מספר קולות, ולמרבה הצער דווקא הקול שמשקף את הרוב הדומם, דווקא הקול הזה פחות נשמע. איני מפחדת מהטרוגניות וריבוי קולות, ולא מנבואות זעם על פיצול".