חיים פלדי (איזנקרפט) נולד בצ'רנוביץ שבבוקובינה, רומניה, היה חבר השומר הצעיר, וב-8 ביולי 1939 עלה עם חבריו לגרעין על "קולורדו" - ספינה קטנה ואטית, שמנועיה שבקו חיים והיא היטלטלה שלושה ימים בלב ים עד שהתקלה תוקנה.

האונייה התגלתה על ידי הבריטים, הם השתלטו עליה והובילו את נוסעיה למעצר בחיפה. עם שחרורם המתינו חברי הגרעין במגדיאל ואחר כך ברמת יוחנן לעלייה על הקרקע בגליל העליון, כקיבוץ שמיר. פלדי עבד בסחיבת עצים בנמל חיפה. "תקופה קשה ביותר", נזכרת חברת שמיר שוריקה ברוורמן, "הבחורים עבדו בפרך".

ב-1941 התנדב פלדי לצבא הבריטי ושירת ביחידת נ"מ, ששמרה על נמל חיפה ואחר כך גם על שדה תעופה בקפריסין. באחת החופשות בארץ התחתן עם חברתו דרורה מוריל ("הם לא בדיוק הלכו לרב", כדברי ברוורמן). היא ילדה את אריה, את אלה ז"ל, שנפטרה ממחלה, ואת בועז.

עם הקמת הבריגדה היהודית ב-1944 ירד פלדי למצרים, ובסוף אוקטובר הפליג לכיוון איטליה, הפעם לא בספינה רעועה אלא, כפי שרשם בפנקסו הכחול, "עולים על האונייה העצומה שעושה רושם רב, אלפיים חמש מאות חיילים. בערב שירה יפה, הגדוד הראשון יודע לשיר, גם רוקדים הורה". הוא הספיק להילחם בגרמנים בקרב על נהר הסניו, ועם תום המלחמה עבר עם הבריגדה לארצות השפלה, כשהוא וחבריו מסייעים תוך כדי כך לשארית הפליטה. בעוברו בגרמניה החרבה כתב ביומנו: "הערים המופצצות, הנקמה שלנו".

עם שחרורו ב-1946 חזר פלדי לארץ, לקיבוצו שמיר, שהוקם שנתיים קודם לכן. בתש"ח הוביל יחידה לקרב על הבית, מעבר לגבול הסורי הסמוך. הוא נפצע בקרב, וכדברי ידידו יונה דיין "התנהג בצורה מעוררת הערצה". כמא"ז עסק בביטחון השוטף בשטחים שישבו מתחת לאף של הסורים, בבניית תעלות ביטחון ובסלילת כביש שמיר-עמיר. חיבתו למים התעוררה כשהיה פעיל בבניית מערכות מים וקידוחי מים לקיבוץ, שעד אז קיבל את מימיו מהדופיילה (ירדינון), כאשר הסורים שישבו על מקורותיו שיבשו את האספקה לפי רצונם.

ב-1965 נסע לאנגליה ללמוד הנדסת חקלאות, ובשובו מונה למהנדס המים של משרד החקלאות בגליל העליון. פלדי המשיך לרשום בפנקסו: "בשנות החמישים, מפעל ייבוש החולה, מפעלי מים בתעלות, מפעל בניאס חצבני, בריכות דגים, מכוני שאיבה והקמת רשות הניקוז עמק החולה... בשנות השישים, הסדרת הירדן נגד שיטפונות, הכשרה וניקוז אדמות הכבול באגם ומפעלי מים בהר וקו הדן המזרחי. אחרי מלחמת ששת הימים - הקמת המאגרים ברמת הגולן, הסדרת מעיינות מזרח החולה... ובשנות השבעים תכנון כללי של האזור ואגן ההיקוות ובעיות הכבול בחולה, השקיה ביטחונית בהר ואוטומציה". חברו מקיבוץ יפתח וכיום מראש פינה עמוס הרפז, אשר עבד עמו בשיתוף פעולה במשך שנים, קורא לו "המקצוען של המים". כאות הוקרה על שסייע במניעת ייבוש פלגי הדן, קראה רשות שמורות הטבע לשני הפלגים המערביים של הדן "פלדי צפוני" ו"פלדי דרומי".

ב-1971 עזב פלדי את הקיבוץ ועבר לקרית שמונה, שם יזם את הקמת המאגר המקומי. ב-1985 פרש מתפקידו, אך לא מהעיסוק במים. באותה שנה יזם עם חברו מייקל דוארי ז"ל את הקמת "מצד עתרת" - תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית בירדן ההררי. אחרי התנגדויות רבות מצד הארגונים הירוקים נחנכה התחנה ב-1992, ומנהלה לשעבר, ג'ייסון פרלסון מכפר הנשיא, אומר, כי הצדיקה את עצמה מבחינה כלכלית וגם שמרה על זרימה רציפה של מים בנהר. פלדי תרם את גופו למדע.