ביום ראשון האחרון נמצא גלעד פרידלנסקי, בן 33 מהמושב כפר יהושע, לאחר שנטל את חייו. הדיווחים הרבים שהופיעו בתקשורת בעקבות מותו כללו שתי פיסות מידע עיקריות: נסיבות מותו של פרידלנסקי והיותו מתמודד לשעבר בתוכנית הריאליטי "שלוש".

"אין קשר ישיר. אין לי שום האשמה כלפי הריאליטי הזה", שבה והדגישה השבוע שרון, אחותו של גלעד. "הוא לא יצא נפגע מהריאליטי, הוא עשה את זה כמשחק". עם זאת, היא הוסיפה ואמרה כי "התוכנית נותנת 'היי' ואז ה'דאון' יכול לערער נפשית עוד יותר, זה אולי הקשר היחיד. יש אנשים שזה יפיל אותם לקרשים, אבל אין קשר בין ההתאבדות של גלעד לזה".

לדברי הד"ר אילן רבינוביץ', פסיכיאטר ופסיכותרפיסט שליווה תוכניות ריאליטי, ובהן "האח הגדול", "אם גבר צעיר כזה שם קץ לחייו זאת סיבה מספיקה לכל המערכת לעצור ולעשות חושבים. בכל מקרה יש כאן סיבה לבדק בית".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

מתוך כלל משתתפי הריאליטי בארץ נרשמו עד היום שתי התאבדויות: האחת של פרידלנסקי והקודמת לה, בשנת 2008, של יוגב ברזילי, שהשתתף בפרוייקט Y (מספר ההתאבדויות בארץ מוערך בכ-400 אנשים בשנה). מרבית הליכי הליהוק לתוכניות כיום מלווים באבחון פסיכולוגי כזה או אחר, בין אם חוות דעת נקודתית ובין אם סדרת מפגשים קצרה. בתוכניות האינטנסיביות יותר יש גם ליווי פסיכולוגי בעת התוכנית.

הבחינה הפסיכולוגית שבשלב הליהוק הונהגה ב-1997, לאחר שסיניסה סאוויג'ה, מתמודד בגרסה השבדית של "הישרדות", התאבד לאחר שהודח. לפני כמה חודשים נוסף לרשימה וסלי דרדן, מתמודד ב"אופה הטוב הבא" האמריקאית, וחודשיים לפניו התאבד ראסל ארמסטרונג, משתתף ב"עקרות בית אמיתיות". השלושה הצטרפו לרשימה חוצת יבשות הכוללת פרקליטה בכירה, זמרת ומתאגרף.

לדברי רבינוביץ', האבחון כבר איננו מספיק - ולו רק בגלל העלייה בסף הגירוי של הצופים, שמעלים את דרישותיהם לסנסציות, מעונה לעונה. נוסף על כך, לדבריו, במרבית המקרים למלוהקים "מנעד לוקה בביטחון העצמי, והם סובלים מתנודות דרמטיות במצב הרוח אפילו כתוצאה מאירועים יומיומיים. אקצנטריים. יהיה להם סף גירוי מאוד נמוך שבקלות ניתן לגרום להם להתפרץ, מילולית או פיזית. זה כמו לזרוק אבן באוקיינוס ולגרום לסופת הוריקן".

מנגד, הד"ר איריס רייצס, פסיכולוגית קלינית שליוותה את התוכניות "24/7 הדור הבא", "פרויקט Y" ו"כוכב נולד", חולקת על דבריו. "נכון שיש מחויבות לגבש טייפקאסט שכיום חייב להיות צבעוני מכל הכיוונים, אבל בודקים שמבחינה אישיותית לא מדובר באנשים גבוליים, במובן שהם על גבול הדיכאון, או חולשת אגו שעלולה להתרסק". לדבריה, "הסיטואציה הזאת, מול מצלמות - בהנחה שהאישיות שלך מספיק יציבה - יכולה לגרום לך להיות במיטבך". לצד זאת היא מציגה את הבעייתיות שבאינטינסביות של החוויה. "כדי לזכור מי אתה צריך לפעמים את הזמן עם עצמך. האינטראקציה הבלתי פוסקת היא משהו מאוד תובעני".

"התוכניות בנויות על הטעייה אין סופית של המשתתפים, על אי-ודאות", אמר עו"ד הד"ר יובל קרניאל, מומחה לתקשורת ומשפט מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, הקורא לאמץ כללי אתיקה ולא לחכות להקצנה נוספת. לדבריו, "צריכים להיות כללים ברורים על הפגיעה והסיכון לגוף ולנפש. אסור להתנער וללכת על הצד הפורמלי, אלא על הצד האתי והמהותי. נוסף על כך, אסור לתת לגיטימציה להתנהגות או כללים של ריאליטי שיש בהם שרירות ואלימות - זה נזק חברתי".

רבינוביץ' קורא גם הוא להסדרת כללים לז'אנר, "יש קברניטים אחראיים, הם צריכים לשבת כל אחד עם עצמו וגם ביחד ולחשוב האם הגולם לא קם על יוצרו", אמר. "גם אם יישב איש מקצוע בכיר ביותר עם מועמד לתוכנית, יפרוס בפניו את התמונה המלאה ויסביר לו בפירוט רב את הסיכונים ואת הטלטלות ואת הסערות שהוא עתיד לעבור - המשתתף בדרך כלל יהיה סומה באפלה. יקשיב אבל לא יאזין. מה שהוא רואה לנגד עיניו באותו רגע זה אך ורק את הפרסום, התהילה, שהוא הולך לשנות את חייו מהקצה לקצה".