הצעת חוק: יוצאים בשאלה יזכו מהמדינה לסל קליטה

מאות צעירים חרדים יוצאים לשאלה מדי שנה ונתקלים בקשיים. ח"כ גלאון: חרדים שיוצאים בשאלה שקולים לעולים שנכנסים לחברה שהם אינם מכירים

אלי ביתאן, בן 21 מתל אביב, נטש לפני שלוש שנים את ישיבת פוניבז' היוקרתית בבני ברק וחזר בשאלה. בימים אלה הוא מנסה להגשים את חלומו ולהתקבל ללימודי משפטים באוניברסיטה. בהעדר תעודת בגרות או תמיכה כלכלית מהבית, ביתאן משלים לימודי בגרויות במכינה בניסיון לעמוד בדרישות האקדמיות.

"בכל הזמן הזה שאני לומד לתואר הראשון, אני צריך גם לעבוד ולפרנס את עצמי", אומר ביתאן. לדבריו, המדינה צריכה לשאת באחריות לכך שההשכלה שרכש במערכת הלימוד החרדית איננה משתווה להשכלה שרכשו בני גילו במערכת החינוך הממלכתית. "מי שנטל ממני השכלה שניתנה לכל אדם אחר בן גילי, זאת המדינה. המדינה ויתרה על ההשכלה שלי כחרדי מצרכים פוליטיים ולא נתנה לי את ההזדמנות השווה".

מאות צעירים חרדים יוצאים לשאלה מדי שנה ונתקלים בקשיים כלכליים, חברתיים ונפשיים. בהיעדר השכלה פורמלית או מקצוע, ובעקבות הניתוק מבני משפחתם והקהילה, מתקשים אלו שבחרו לעבור ולחיות אורח חיים חילוני להתקיים למחייתם. הצעת חוק חדשה מציגה פתרון זמני למצוקה הכלכלית: המדינה תכיר ביוצאים בשאלה ותעניק להם סל קליטה, הזהה בהיקפו לזה המקבלים עולים חדשים.

אלי ביתאן, חוזר בשאלה עופר וקנין

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

יוזמת ההצעה, ח"כ זהבה גלאון (מרצ), אמרה ל"הארץ" כי "חרדים שיוצאים בשאלה שקולים לעולים חדשים שנכנסים לחברה שהם אינם מכירים. זו אחריותה של המדינה, שמממנת את מערכת החינוך החרדית ומגדלת דורות של צעירים חסרי השכלה כללית, ולכן חובה עליה להעניק סל קליטה למי שבחר לעזוב את החברה החרדית".

על פי ההערכות, סך ההטבות והסיוע הישיר שמקנה סל הקליטה מסתכמים כיום בכ-50 אלף שקל בממוצע לעולה. עלותה למשק, בהערכה גסה, עשויה להגיע לכ-20 מיליוני שקלים בשנה. ארגון ה.ל.ל (הארגון ליוצאים לשאלה) קולט לשורותיו מאות מבין הצעירים, מעניק להם סיוע בדמות מלגות לימוד או סיוע בדיור, ביגוד ומזון.

ביתאן הצטרף לעמותה לפני כשנה וחצי. לדבריו, הצעת החוק החדשה עשויה לעזור רק אם הכסף יוקדש לקידום הצרכים המיידיים של החוזרים בשאלה. "אם הכסף יוקדש למתן פטור מארנונה, כפי שניתן לעולים חדשים, זה פחות טוב מבחינתנו. אבל אם הכסף יוקצה להקלה בשכר לימוד או לסיוע בדיור, מדובר בסיוע משמעותי". לדבריו, "האוכלוסייה הזאת נופלת בין הכיסאות. יש מי שדואג טוב מאוד לחרדים ומי שדואג לחילונים. אבל לציבור שעובר מצד אחד לשני, אין כל כך מי שיסייע".

לקראת גיבושו של החוק, אספו בלשכת גלאון נתונים בניסיון לאמוד את היקף התופעה. על פי ההערכה, מרבית היוצאים לשאלה לא פונים כלל למוסדות או לארגונים כלשהם ולכן אין תיעוד מסודר המעיד על מספרם. עם זאת, ממחקר שערך ליאור שפר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית עולה כי מדובר בקבוצה של כ-400 חרדים מדי שנה, לרוב בגילאי 16-25, טרם הנישואים ולאחר מעבר לישיבה גדולה. על פי ההערכות, כ-70% מהם הם גברים.

"יוצאים בשאלה בישראל עוזבים את העולם החרדי ועוברים לחיים בחברה החילונית", אמרה גלאון. "במהלך היציאה ולאחריה הם סובלים מפערים בהשכלה הפורמלית, ממחסור כספי וחומרי, ומקשיים נפשיים וחברתיים. לא רק שהמדינה אחראית לפערי ההשכלה שלהם, שנוצרים בשנים של לימוד במערכת החינוך החרדית, אלא שהיא גם אינה מספקת סיוע מטעמה למי שכן בוחר לעבור לחברה החילונית, בגלל שהמפלגות החרדיות מונעות הכרה במעמדם. כך, נמנעים מהיוצאים בשאלה אמצעי קידום חברתי שהמדינה מעניקה לאוכלוסיות אחרות".

Read this article in English:  Israeli bill aims to grant financial aid to Haredi youths leaving religious world

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות