כששטייניץ ועיני שמחים, עובדי הקבלן צריכים לדאוג

איש לא יכול היה להגדיר טוב יותר את אופיו ומקורו של ההסכם העלום בין האוצר לבין ההסתדרות מאשר שר האוצר, יובל שטייניץ, בכבודו ובעצמו. "הגענו להסכם", התלוצץ עם העיתונאים, "כי שנינו רוצים לחזור הביתה. אם זה היה נמשך כך עוד שבועיים, עופר לא היה מתחתן ואני הייתי מתגרש". עכשיו, הוסיף, יוכלו שניהם לישון בשקט.

לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין, שכאשר שטייניץ ועיני שמחים (ואיתם שמח, אולי אף יותר, גם שרגא ברוש), העובדים צריכים לבדוק בשבע עיניים מי משלם את המחיר. וכאשר השניים האלה, שהיו אמורים לנהל מאבק איתנים על מה שהוצג כבעיה החמורה ביותר של המשק הישראלי, הולכים לישון - עובדי הקבלן צריכים לדעת שהרבה שינה שקטה כבר לא תהיה להם. לא בשלוש השנים הקרובות, שבהן ההסתדרות הבטיחה "שקט תעשייתי".

ולמה בעצם? הלא לכאורה באמת הושגו כאן כמה הישגים נאים שישפרו בהחלט את תנאי העבודה של עובדי הקבלן: הגדלת שכר המינימום, השוואת תנאי העבודה של עובדי הקבלן לאלה של העובדים במגזר הציבורי, הפרשה לפנסיה מיום העבודה הראשון, שי לחג, דמי הבראה, ועוד. אכן, הישגים. אלא שכל ההישגים האלה לא מבטלים את הסידור המאפשר למעסיקים, ובעיקר למדינה, להמשיך להעסיק עובדי קבלן.

מכאן שלמעשה, ההישגים הנאים האלה פועלים כבומרנג, והם יקבעו את הסידור המקולקל והמקלקל הזה יותר מתמיד. וכך, בעוד שטייניץ ועיני חוגגים, ישראל תמשיך להיות במקום הראשון בעולם בהעסקת עובדי קבלן. תואר מפוקפק לכל הדעות.

שטייניץ ועיני, עם החתימה על ההסכם, אתמולאמיל סלמן

הצמד המנצח, זה שיתחתן וזה שלא יתגרש, הואיל גם למסור שתי הצהרות המטשטשות את הבעייתיות של שוק העבודה בישראל. שטייניץ התגאה ש"ישראל היא היחידה במערב שעושה תיקון מהסוג הזה ומחזקת את החלשים", זאת בזכות "הצמיחה הגבוהה והאבטלה הנמוכה", אך שכח לציין שתי עובדות קטנות: ששום מדינה במערב לא הגיעה לקרסולי ישראל בניצול עובדי קבלן, ושבשום מדינה במערב שיעור העובדים הלא מאוגדים נמוך כל כך. ולא אמרנו מילה על רשת הביטחון הסוציאלי של עובדים במערב בכלל, ובמדינות שפיתחו דגמים נאורים של גמישות תעסוקתית מרבית (סקנדינביה) בפרט.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות היישר לפייסבוק

עיני, מצדו, ציין שההישג לא שלם, אבל זקף לזכות ההסתדרות את העלאת נושא עובדי הקבלן למודעות. האמת היא, שהציבור בישראל מודע לעומק הבעיה כבר זמן רב, וקשה למצוא אדם שיתנגד למאבק למען עובדי הקבלן. אפשר בהחלט לומר שעיני קפץ על העגלה הזאת רק לאחר שהמחאה החברתית החלה להדהיר אותה ברחובות.

השביתה הגדולה והאימתנית, שהתגלגלה לשביתונת בלתי מורגשת כמעט, הולידה, אפוא, מציאות חדשה, שהיטיבה אמנם עם חלק מעובדי הקבלן, אבל במקביל - הלבינה את השיטה. מי שרוצה לברך את עיני ושטייניץ על הצלת הנישואין שלהם מוזמן.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות