טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום גוש קטיף

התלמידים לומדים על משנת יו"ר אם תרצו, ובוחרים "מעשים ציוניים"

בסופ"ש ציינו אלפי תלמידים את "יום גוש קטיף". בעזרת ערכה חדשה שהפיץ המשרד, הם דנו באברהם בורג ובדן מרגלית כ"אנשי שמאל קיצוני"

תגובות

"מערך השיעור המוגש כאן מבקש להניח בצד את העיסוק הפוליטי בנושא גוש קטיף ובתוכנית ההתנתקות ולהשתמש בסיפור ההתיישבות בגוש, שראשיתו ביום כ"ב בשבט התשל"ז, כאמצעי לעיסוק בשאלה ‘מהי ציונות' בשנת 2012" - במלים אלו נפתח מערך "הציונות שלי" בערכת הלמידה על אודות "יום גוש קטיף" שאושר ונכתב בהנחיית משרד החינוך, ונלמד בסוף השבוע שעבר במאות בתי ספר ברחבי הארץ.

גוש קטיף כמקרה בוחן לציונות - אנלוגיה זו, עטופה בהנחיות למורים דוגמת "הרחיבו על תפקידה החשוב של מצוות יישוב הארץ כמניע ציוני", אינה בהכרח מפתיעה נוכח הרוח הנושבת בימים אלו במשרד החינוך, ומובלת על ידי העומד בראשו, שר החינוך, גדעון סער. ביום רביעי האחרון אף ביקר סער במוזיאון גוש קטיף כשעל פי ההודעה לתקשורת שהפיץ המוזיאון, "התרגשות רבה ניכרה בשר החינוך שלא פעם דמעות זלגו מעיניו". עוד על פי ההודעה, הבהיר סער "שהנצחת גוש קטיף היא חובה על כל החברה בישראל, ולכן משרד החינוך רואה צורך לקדם את יום גוש קטיף במערכת החינוך ולסייע להנצחת גוש קטיף". "לא יהיה פינוי נוסף", הבהיר השר בביקורו, "כולם ראו את התוצאות המרות ולמדו את הלקח מגוש קטיף".

לראשונה מאז החל ציון היום בתוקף "חוק המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון" מ-2008, הוציא משרד החינוך תחת ידו חוזר מנכ"ל לכלל בתי הספר בארץ ובו הוא מפנה אותם, על פי בחירתם, למשרדי מרכז המורשת לגוש קטיף וצפון השומרון על מנת לקבל את הערכות. על פי נתוני "המרכז הממלכתי להנצחת גוש קטיף", נשלחו 800 ערכות לימוד ל-770 בתי ספר ברחבי הארץ, 75 מתוכם ממלכתיים והשאר ממלכתיים דתיים. בתוך שנתיים הוכפל מספר בתי הספר הלוקחים חלק בציון היום.

print-image-1.1645583-2

ערכת הלמידה לא רק שאושרה על ידי משרד החינוך, אלא שעל פי חוזר המנכ"ל גם "הופקה בהנחיית המטה לתרבות ישראל של המשרד ומיועדת לכיתות ט'-י'", כשלדברי יועצת המרכז, התוכנית אף עברה שינויים לדרישתו.

"סיפור גוש קטיף, שאותו תוכלו להציג לתלמידים בעזרת המצגת, הכרזות או קטעי המידע", נכתב למורים, "משמש במערך זה ‘מקרה בוחן' שלמולו יבחנו התלמידים את המושג ‘מעשה ציוני'". הערכה מכילה בין היתר משחק קלפים במסגרתו מתבקשים התלמידים לסמן מהו מעשה ציוני ומהו מעשה לא ציוני. "הדגישו, שכדי שמעשה יסווג כ'לא ציוני' הוא לא צריך להיות ‘אנטי ציוני' או נוגד את הציונות", נכתב בהנחיות, "הציגו את סיפור ההתיישבות בגוש קטיף כאחת מהתשובות האפשריות לשאלה "איך עושים ציונות... עצרו לפני המאבק וההתנתקות". הקלפים שאותם מתבקשים התלמידים למיין על פי ציוניותם כוללים: נסיעה לפוסט-דוקטורט בחו"ל, שירות צבאי משמעותי, נסיעה לטיול ארוך בחו"ל אחרי הצבא, השתתפות במצעד החיים ועוד.

"חשוב!", נכתב למורים, כשהמלה מודגשת בשחור: "לא כל ‘מעשה טוב' יכול להיות מוגדר כ'מעשה ציוני'. התנדבות במשלחת זכויות אדם באפריקה, לדוגמה, היא מעשה מוסרי, אלטרואיסטי, שיכול להיחשב ציוני אם המתנדב מדגיש את מוצאו ומייצג את מדינתו, אולם אינו חייב להיות כזה".

print-image-1.1645582-1
פיני חבבו / אתר עבודה שחורה

חלק אחר בערכה בכותרת "ציוני או לא?" ממליץ לחלק את הכיתה לחוליות עבודה, לחלק קטעי קריאה שונים ולנסח היגד המביע את הציונות על פי הדובר בקטע המוזכר. ברשימת הדוברים המכובדת הכוללת את הרב קוק, חתן פרס ישראל א.ב יהושע וחבר הכנסת ממפלגת העבודה איתן כבל, ניתן למצוא קטע קריאה מאת רונן שובל, מקים תנועת "אם תרצו" ובוגר התוכנית למנהיגות צעירה של "המכון לאסטרטגיה ציונית". קטע הקריאה הנלמד לקוח מתוך ספרו "אם תרצו - כוכב מישראל, מניפסט לציונות המתחדשת". לצד הקטע מתבקשים התלמידים למלא את החסר: "הציונות של רונן שובל היא?", "מה הם שני הרבדים של הציונות החדשה על פי רונן שובל?" נשאלים התלמידים. בהסבר המובא למורים נכתב כי "רונן שובל רואה את הציונות כפעולה תודעתית ולאו דווקא מעשית - לדבריו הציונות אינה מתמצה בבניית החברה היהודית במדינת ישראל אלא כוללת גם את חיזוק האמונה בצדקת הדרך, שכנוע פומבי והגנה על תדמיתה ורוחה של המדינה".

כבר לפני שנתיים השתתף השר סער כאורח כבוד בוועידה של "אם תרצו": "אני מייחס משקל להתארגנות הזאת", אמר, "לפעילות בקמפוסים יש חשיבות גדולה מאוד, וזה מה שאתם עושים ועל כך תבורכו... אני רוצה פעם נוספת לברך אתכם, אני מעריך מאוד את הפעילות הזאת, שמבטאת הלך רוח אותנטי בציבור... באתי בעצם לומר שתי מלים: יישר כוח".

"התלמידים נחשפים לידע היסטורי ולשאלות חינוכיות ערכיות שעולות מתוך הדברים", סיפר אמש אורי דוייטש, מנהל תיכון "יחד" במודיעין שתלמידיו לומדים בימים אלו מהערכה, "אנחנו לא מדקלמים את הערכה, לכל מורה יש אפשרות לקחת אותה ולהתאים אותה ואין דעה שהיא לא לגיטימית להשמעה, תפקידנו כמערכת חינוך להשמיע מגוון דעות. תנועת "אם תרצו" למשל - אני יכול להסכים איתה או לא אבל זו תנועה לגיטימית שמדברת על ערכים של ציונות".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

"זהו סיפור שצמח והתפתח מתוך האמונה במצוות יישוב הארץ - אותה מטרה שהובילה את התנועה הציונית כבר בראשיתה", נכתב במבוא, "עצם הישיבה בארץ, על פני ההגירה למקום ‘קל' יותר, יכולה להיחשב בפני עצמה, למעשה ציוני". עוד נקראים המורים: "הרחיבו על תפקידה החשוב של מצוות יישוב הארץ כמניע ציוני".

בנספח "מידע והרחבה", מובאת לתלמידים, היישר מאתר ויקיפדיה, ההגדרה למצוות יישוב ארץ ישראל "המתקיימת על ידי כיבוש הארץ ושמירת הריבונות עליה. מצוות יישוב הארץ מתקיימת בצורתה המלאה והנכונה רק כאשר יש ריבונות יהודית על הקרקע. כל מעשה המחזק את הבעלות היהודית על הארץ נחשב לחלק ממצוות יישוב ארץ ישראל".

במסגרת מערך אחר בערכה בכותרת "אדם לאדם" העוסק ב"ניהול מחלוקת בתוך קבוצה מתוך ערבות הדדית", מתבקשים התלמידים לקרוא קטעים שכתבו דוברים ישראלים "במהלך תקופת המחלוקת שנסובה סביב עקירת גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות". למורים נכתב: "הציגו על הלוח את שתי הדרכים לסידור ציר הדוברים, כפי שמופיעות בנספח". מצדו האחד של הציר נכתב "שמאל קיצוני" ומצדו השני "ימין קיצוני". איש השמאל הקיצוני, על פי הערכה, הוא לא אחר מאשר אברהם בורג ולצדו דן מרגלית ואילו בצדה הימני של המפה ניצבים הרב זלמן מלמד וחנן פורת. בציר אחר נמדדות הדמויות על פי אחריותם לקבוצה או לדעתם הפרטית: חנן פורת זוכה ב"תואר" האחראי לקבוצה, ואילו אברהם בורג אחראי רק לדעה פרטית. "מעבר לרובד הגלוי של ההשתייכות הפוליטית ניתן לגלות רובד נוסף, אחר, הבוחן את המחלוקת לא רק מתוך ייצוג ‘העמדה שלי' מול ‘העמדה שלעומתי'", נכתב למורים "אלא מתוך ראיית המכלול והאחריות להמשך קיום הקבוצה".

במצגת "גוש קטיף - סיפור ישראלי" מוסבר לתלמידים כי "גוש קטיף היה אזור של דיונות וחולות, מקום שמשך את המתיישבים... למעשה ציוני ולמימושה של מצוות יישוב ארץ ישראל". "כנגד כל הסיכויים", מוסבר, "התעקשו חקלאי גוש קטיף להפריח את השממה". במצגת נכתב עוד כי "אבות האומה, אברהם ויצחק התיישבו בארץ גרר, שיש המזהים אותה באזור שבין עזה לרפיח. כבר בתקופת החשמונאים שכנו בחבל עזה יישובים יהודיים... במהלך מאורעות תרפ"ט גלתה הקהילה היהודית מעזה ורצף ההתיישבות נפסק". המחאה נגד ההתנתקות מתוארת כך: "ציבור המתנגדים בחר לנהל את המאבק בצורה ייחודית, המתבססת על אמונתו וערכיו. המאבק התאפיין בפעילות עממית רחבה והתנהל מתוך החלטה להימנע ממלחמת אחים". החלק שמתאר את ביצוע ההתנתקות מורכב מכמה שקופיות רצופות של תמונות: בולדוזר הורס בית, איש דתי נושא ספר תורה עטוף בטלית ומאחוריו בוערת אש, חיילות ממררות בבכי, חורבות בתים ולצדן דגלי ישראל ודגל גוש קטיף.

בחוזר המנכ"ל שפרסם משרד החינוך לקראת ציון היום נכתב כי "סיפור גוש קטיף מזמן עיסוק בשאלות היסוד ובדילמות הערכיות שעמן מתמודדת החברה הישראלית תוך התייחסות לממד האנושי שבא בהן לידי ביטוי", ומטרותיה: "היכרות עם סיפורו של גוש קטיף כחלק מהמפעל הציוני, התמודדות עם סוגיות של זהות אישית, זהות קולקטיבית וזהותה של המדינה, ודיון בדרכים לניהול מחלוקת בחברה יהודית-דמוקרטית וגיבוש עמדות מנומקות בדילמות העומדות על סדר היום הציבורי במדינה".

במרכז הממלכתי להנצחת גוש קטיף ציינו עוד כי בשבוע שעבר העבירו כ-120 תושבי גוש קטיף הרצאות בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. לדברי מרדכי בטר, מנהל המרכז, "המטרה שלנו היא לספר את הסיפור של 35 שנות התיישבות בגוש קטיף, זה פרק בהיסטוריה שצריך לעבור לתלמידים בכל הדורות. אנחנו משתדלים לא להיכנס לדברים הפוליטיים, רק שהתלמידים ידעו ויזכרו שכל ממשלות ישראל שלחו אותנו לשם ולא רק צד אחד של המפה".

ממשרד החינוך נמסר כי הוא "ימשיך לפעול ליישום חוק המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון".

***

"מצוות יישוב ארץ ישראל מתקיימת על ידי כיבוש הארץ ושמירת הריבונות... עצם הישיבה בארץ, על פני ההגירה למקום 'קל' יותר, יכולה להיחשב כמעשה ציוני"

"התלמידים נדרשים להכריע מהו 'מעשה ציוני' ו'לא ציוני'. בין הדוגמאות: נסיעה לפוסט דוקטורט בחו"ל, שירות צבאי משמעותי, נסיעה לטיול אחרי הצבא"

מתוך הערכה שמפיץ משרד החינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות