11:22
בג"ץ קבע הערב (שלישי) כי חוק טל אינו חוקתי ועל כן הכנסת לא תוכל להאריכו עם פקיעת תוקפו, באחד באוגוסט 2012. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קבעה כי החוק נכשל ומספר החרדים המחליטים שלא להתגייס עלה בהתמדה בעשר השנים האחרונות, מאז שנחקק החוק.
בפסק דין שהתקבל ברוב של שישה שופטים מול שלושה, קבע בג"ץ כי החוק שהתקבל לפני כעשור, שמאפשר לתלמידי ישיבות שתורתם אומנתם לדחות את גיוסם עד לקבלת פטור מלא מגיוס, אינו חוקתי, וכי הכנסת לא תוכל להאריך את תוקפו במתכונתו הנוכחתית.
את העתירה הגישו עו"ד ורס"ן בדימוס יהודה רסלר; התנועה למען איכות השלטון בישראל; עו"ד איתי בן חורין; עו"ד אברהם פורז, עו"ד אילן שלגי, ח"ץ – מפלגה חילונית ציונית; הח"כים לשעבר רן כהן, יוסי ביילין, חיים אורון, אבשלום וילן, וכן מזכ"ל מפלגת מרצ-יחד ירון שור.
חוק טל נחקק בעקבות פעילותה של ועדת טל בראשותו של השופט בדימוס צבי טל. מטרת החוק היתה להסדיר את גיוס החרדים לצה"ל, שעד אז קיבלו פטור משירות במסגרת הסדר תורתו אומנותו. לפי ההסדר, אדם העוסק באופן בלעדי בלימוד תורה יכול לדחות את שירותו הצבאי מדי חצי שנה עד גיל הפטור משירות צבא, כשאבות לארבעה וחמישה ילדים מקבלים את הפטור בגיל צעיר. גבר חרדי המעוניין לצאת לעבוד, חייב לפני כן להתגייס לצה"ל.
חרדי בלשכת גיוס.
צילום: אלכס ליבק
עשו לנו לייק וקבלו חדשות ועדכונים ישירות לפייסבוק שלכם
לפי החוק בחור ישיבה בן 22 ייצא לשנת הכרעה שבה יחליט אם ימשיך ללמוד או ייצא לעבוד. אם יבחר לעבוד, עליו להתגייס לשירות צבאי מקוצר, או לצאת לשנת שירות לאומי ללא שכר. חוק טל הוא פשרה בין עמדת החרדים לעמדת החילונים, ועל כן הוא נתון לביקורת משני הצדדים: בחברה החרדית יש הרואים בחוק פגיעה בלימוד התורה. בקרב החילונים טוענים שהחוק מאשר לחרדים להשתמט משירות צבאי.
מסקנת שופטי הרוב התבססה על ניתוח הנתונים שהוצגו על ידי המדינה. הנתונים התייחסו למספר הצעירים החרדים שהתגייסו לצבא או הצטרפו לשירות אזרחי, וכן למספר החרדים שבחרו לצאת לשנת הכרעה (ופועלם לאחריה) ולמספר החרדים שבחרו להישאר בהסדר "תורתו אומנותו" או הצטרפו אליו. הנשיאה ביניש ציינה כי ניתוח הנתונים מצביע על כך שחוק דחיית השירות נכשל ואין באמצעים שנקבעו בחוק כדי להוביל להגשמת מטרותיו.
למשל, עולה כי בשנת 2010 התגייסו למסלולים ייעודיים שהוקמו בצה"ל מכוח החוק כ-600 חרדים בלבד. לשירות האזרחי הצטרפו בשנה זו 1,122 חרדים, ומרבית החרדים שיצאו לשנת הכרעה חזרו למעמד "תורתו אומנותו" (ונהנו מדחיית השירות הצבאי או שקיבלו פטור משירות צבאי מטעמים שונים).
השופטים קבעו כי בחלוף עשור מחקיקת החוק צריך היה לצפות למספר משמעותי יותר של מתגייסים לצבא ומצטרפים לשירות האזרחי. בפועל, ציינה הנשיאה ביניש, מספר החרדים המצטרפים להסדר "תורתו אומנותו" עלה בהתמדה מידי שנה מאז נחקק החוק, והלכה למעשה, יותר חרדים בוחרים להצטרף להסדר "תורתו אומנותו" מדי שנה מאלה אשר בוחרים לשרת בשירות צבאי או אזרחי. השופט אליקים רובינשטיין קבע כי "ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כפי שנקבעו בחוקי היסוד ופורשו בפסיקת בית משפט זה, אינם יכולים לשאת מצב עובדתי זה".
באחרונה סערה המערכת הפוליטית סביב האפשרות להארכת תוקפו של החוק, שעתיד לפקוע באחד באוגוסט הקרוב. ראש הממשלה נתניהו ביקש להאריך את תוקף החוק ב-5 שנים, אך בממשלה היתה התנגדות משמעותית, בין היתר מכיוונם של שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן. ברק הודיע כי יש להאריך את תוקפו לתקופת ביניים של שנה בלבד – ולקדם מהלך חקיקתי חלופי. לבסוף הודיע נתניהו כי החוק לא יובא לדיון בממשלה אלא רק לדיון בכנסת.
מרצ: "תחמנותם אמנותם"
נתניהו הגיב להחלטת בג"ץ ואמר: "כפי שכבר הודעתי לפני ההחלטה, חוק טל במתכונתו הנוכחית לא יימשך. בחודשים הקרובים נגבש חוק חדש שיביא לשינוי צודק יותר בנטל של כלל חלקי החברה הישראלית".
יו"ר האופוזיציה ציפי לבני אמרה בתגובה לפסיקה כי "הצדק נעשה". לדבריה, "צדק חברתי עובר דרך שוויון בנטל. כבר מחר קדימה תעלה להצבעה חוקים שיחייבו שירות לכולם בשירות צבאי לאומי או אזרחי. לא ניתן לרוב הציוני להפוך מיעוט הנושא על גבו את כולם בגלל שיקולים קואליציונים של נתניהו ושותפיו הטבעיים".
יו"ר ש"ס השר אלי ישי אמר כי "לאחר שנלמד את פסיקת בג"ץ, שחלק משופטיו החליטו שחוק טל אינו מספק, נגבש חוק חדש יחד עם משרד הביטחון ומשרד המשפטים". על פי תגובת ישי, החוק החדש אמור להסדיר "את מעמדם של לומדי התורה ובני הישיבות אשר תרומתם לעם היהודי ולמדינת ישראל ידועה וברורה לכל יהודי מאמין".
בעקבות החלטת בג"ץ ייכנס מחר מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, שר-שלום ג'רבי, דיון על השלכותיה ועל המשכו של מסלול השירות האזרחי במסגרתו מתנדבים כיום כ-1,800 חרדים. ממצאי הדיון יוגשו לשר הממונה על השירות האזרחי-לאומי, דניאל הרשקוביץ'.
ג'רבי מסר כי בעקבות ההחלטה צפויות להתקבל דרכי פעולה חדשות למסלולי השירות האזרחי. "נבחן שורה של חלופות כולל הגדלת תחומי ההתנדבות, בחינה של תמריצים למתנדבים והתאמה של המסלול עצמו לאופן שיענה על הצורך שבו המתנדבים יתרמו תרומה משמעותית למדינה יחד עם הקפדה על שמירה על אורח חייהם ועל אמונתם הדתית", אמר.
שר הביטחון, אהוד ברק, בירך על ההחלטה. "חוק טל, לאחר 10 שנים, לא עמד בציפיות ולא הוביל לשינוי הנדרש בכל הקשור לשוויון בנטל ולהגדלת מעגל המשתתפים בחובות האזרחיות", אמר. אנחנו חייבים לחוקק במהירות חוק חדש, כדי להביא לשיווין בנטל בחברה הישראלית".
יושבת ראש מרצ, ח"כ זהבה גלאון, הגיבה בשם מפלגתה, מרצ, שהיתה אחת העותרות נגד החוק. ״ביטול חוק טל...הוא ניצחון חשוב לעקרון השוויון. ממשלות ישאל בעשור האחרון הצטיינו בהתחמקות מחובתן לממש את עיקרון השוויון, ופעלו ע"פ העיקרון של 'תחמנותם אומנותם'".
בהכנת הידיעה השתתפו אופיר בר-זהר, יהונתן ליס וגילי כהן
הוספת תגובה
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
