חלק ניכר מפסגת זאב הוקם על קרקעות של נספים בשואה

החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה מבקשת לקבל את האחריות על הקרקעות שנרכשו בשנות ה-30 וששווין עשרות מיליוני שקלים

חלקים נרחבים משכונת פסגת זאב בירושלים הוקמו על קרקעות שנרכשו בשנות ה-30 על ידי יהודים אירופים שנספו לאחר מכן בשואה. היהודים רכשו מגרשים באזור הכפר חיזמה, שגודלם הממוצע נע בין 600 ל-700 מטרים רבועים, בכוונה להקים במקום יישוב יהודי חדש בשם חבצלת בנימין. רוב הרוכשים נרצחו בשואה, ואילו הקרקעות הופקעו בשנות ה-70, ופסגת זאב הוקמה עליהן.

חוקרי החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה הם שגילו באחרונה את זהות בעלי הקרקעות, לאחר שמצאו בארכיון הציוני המרכזי מסמכים המעידים על רכישתן זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה. החברה נמצאת בהליכים עם מינהל מקרקעי ישראל בניסיון לקבל לידיה את האחריות על הקרקעות או פיצויים תמורתן. על פי ההערכות, הקרקעות שוות כיום עשרות מיליוני שקלים ולרוב היהודים שרכשו אותן אין יורשים חיים.

החברה להשבה הוקמה ב-2006 על ידי הכנסת, בעקבות ביקורת על כך שבישראל יש קרקעות וחשבונות בנקים בבעלותם של נספים בשואה העומדים ללא דורש, כאשר נכסים רבים נרכשו בעסקאות שביצעו יהודי אירופה בארץ לפני מלחמת העולם השנייה. לפני כשנה התגלה בארכיון הציוני המרכזי מסמך שעסק ברכישת קרקעות בצפון ירושלים. חוקרי החברה פנו לטאבו - הרשות לרישום מקרקעין, אך היא לא איתרה את בעלי הקרקע. חיפוש נוסף שערכו, בסיוע השמאי הממשלתי, הביא למציאת מסמך שכותרתו "רשימת רוכשי חיזמה - חבצלת בנימין". מהמסמך התברר כי בשנות ה-30 פעלה באירופה קבוצה שקידמה רכישת קרקעות באזור הכפר חיזמה, כדי להקים עליהן יישוב יהודי בשם חבצלת בנימין. הקבוצה אספה רוכשים בקהילות היהודיות בלטביה, אסטוניה, רומניה ובלגיה.

שכונת פסגת זאב, ששטחיה הופקעו בשנות ה-70טס שפלן

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

החברה להשבה איתרה עד היום כמה עשרות שמות של רוכשים, אולם רק יורשיהם של שלושה מהם היו מודעים לרכישה וקיבלו עליה פיצויים בשנות ה-70. יתר הרוכשים נספו מבלי להשאיר יורשים, או שיורשיהם אינם מודעים לקרקע שרכשו.

בחברה שומרים בקפידה על שמות היורשים, על האיתור המדויק של הקרקעות ועל פרטים נוספים הנוגעים לרכישות. זאת בשל פעילותם ההולכת ומתפשטת של נוכלים המשתמשים במידע כדי לגזול כספים מהחברה או מיורשי הקורבנות.

ברשימת שמות הרוכשים הופיעה בין היתר אשה בשם מ.פ, שחיה ברומניה ורכשה קרקע כנראה ב-1938. מהמחקר ברשומות קק"ל ובמאגר השמות של יד ושם עלה כי היא נאסרה במחנה בשטח רומניה ונרצחה שם באוגוסט 1942, כשהיתה בת 52. ב.ג מבלגיה נרצח באושוויץ, כשבבעלותו ארבע חלקות אדמה באזור חיזמה. המידע עליו נמצא בארכיונים בבלגיה.

באחד המקרים אותרו יורשיו של נ.מ, שחי אף הוא בבלגיה ונשלח באפריל 1943 בטרנספורט לאושוויץ. הטרנספורט שעליו נשלח היה "טרנספורט העשרים" המפורסם, שבפעולת גרילה של לוחמי המחתרת הבלגית נעצר, וחלק מהאסירים בו הצליחו להימלט. בין האסירים שנמלטו היה גם נ.מ, שהצליח להינצל ועלה ארצה. יורשיו כבר קיבלו הודעה מהחברה להשבת נכסים על איתור הקרקע השייכת להם, והם עתידים לקבל פיצויים.

במקרים שבהם מצליחה החברה למצוא את יורשי הקרקעות היא מעבירה להם כספי פיצויים ממינהל מקרקעי ישראל. אם היורשים לא מאותרים מועברים כספי הפיצויים לחברה להשבה, שלפי החוק רשאית להשתמש בהם לצורך סיוע לניצולי שואה או פעילויות חינוך והנצחת זיכרון השואה.

בחברה משבחים את שיתוף הפעולה עם מינהל מקרקעי ישראל, שסייע לפתור את תעלומת הקרקעות. באחרונה העביר המינהל 31 מיליון שקלים בעבור קרקעות שנרכשו על ידי יהודים גרמנים שנספו בשואה, והממשלה הבריטית הלאימה בתקופת המנדט לפי "פקודת המסחר עם האויב" מ-1939. מאוחר יותר הקרקעות נמכרו או הופקעו.

גם הקרן הקיימת לישראל הצליחה להשאיר בידיה כמה מאות נכסים, שהועברו לבסוף למינהל מקרקעי ישראל. ברחבי הארץ נותרו עוד עשרות דונמים פנויים שנרכשו על ידי יהודים שנספו, ועתה דנים המינהל והחברה להשבת נכסים באפשרות העברתם לניהול החברה, בשם הנספים, או באפשרות שהמינהל ישלם תמורתם והם יישארו ברשותו.

בין הנכסים יש 12 דונם של קרקעות מגורים באזור חיפה, צפת, ראשון לציון, רמת גן ואבן יהודה, שמונה דונמים של קרקעות המיועדות לתעשייה ומסחר בקרית טבעון ובעפולה, 92 דונם של שטחים חקלאיים באזור קרית אתא, פוריה עילית וקרית ביאליק, וכן כ-13 דונם של שטחים ירוקים או שטחים בעלי ייעודים אחרים.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות