2012-1910

בן-ציון נתניהו מת בביתו בגיל 102

אביו של ראש הממשלה, היסטוריון בעל שם עולמי שהיה מראשי התנועה הרוויזיוניסטית, הלך לפנות בוקר לעולמו; הלוויתו תתקיים ב-17:00 בהר המנוחות

פרופ' בן-ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מת לפנות בוקר (שני) בביתו בגיל 102. ראש הממשלה ביקר את אביו כמעט מדי יום במהלך השבועיים האחרונים. ביום העצמאות האחרון חלה הידרדרות נוספת במצבו של האב ונתניהו הוזעק לבקר אותו מיד לאחר טקס הענקת פרס ישראל. בימים האחרונים שב בן-ציון האב לביתו ושם מת לפנות בוקר. הלווייתו תתקיים בשעה 17:00בהר המנוחות בעירו, בחלקת ההורים השכולים.

נתניהו האב, מחשובי ההיסטוריונים של יהדות ספרד, השפיע רבות על עיצוב דעותיו והשקפת עולמו של ראש הממשלה. נתניהו הבן אמר שהדבר החשוב ביותר שלמד מאביו היה כי "מי שלא מכיר את עברו, לא מבין את ההווה שלו, ולכן גם לא יוכל לחזות את העתיד. אבי חזה כבר בתחילת שנות ה-90 את הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק. הוא גם חזה את האיום של משטרים איסלאמיים רודניים, שינסו להשיג נשק גרעיני".

בעבר סיפר נתניהו כיצד נסע לבשר לאביו על מות אחיו, יוני, במבצע אנטבה. "זו היתה הנסיעה הארוכה והקשה בחיי", סיפר נתניהו, "מאז חיי המשפחה שלנו השתנו ללא היכר. עד היום ישנם החיים שלפני נפילתו של יוני ואחרי נפילתו".

ראש הממשלה סיפר כיצד עשה את הדרך בת שמונה השעות בין בוסטון לבין אוניברסיטת קורנל, שבה לימד אביו, לאחר שקיבל את הטלפון מאחיו עידו, שבישר על נפילתו של יוני. "אחרי הנסיעה הקשה הגעתי לשביל הכניסה לבית, וראיתי את אבי מתהלך בסלון. הוא הביט מהחלון, מבטינו הצטלבו, והבעת הפתעה היתה על פניו. כשנכנסתי לבית הוא שאל: 'ביבי, מה אתה עושה פה?' ושנייה אחר כך הבין ושחרר אנחת כאב".

בן ציון נתניהו (במרכז) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובנו השני עידו נתניהו (מימין) אוליבייה פיטוסי

קורות חייו

בן-ציון נתניהו נולד בוורשה בשם מיליקובסקי בשנת 1910. אביו, נתן מיליקובסקי, נצר למשפחת "מתנגדים" ידועה, היה ציוני משחר נעוריו וציר בקונגרסים הציוניים בתחילת המאה. הוא עלה לארץ בשנת 1920 עם שרה אשתו ושבעת ילדיו: בן-ציון, סעדיה, אלישע, מתתיהו, עמוס, מרים וזכריה. תחנתם הראשונה בארץ היתה יפו ואחר כך נדדה המשפחה לצפת ומשם לירושלים, שם השתקעה בשכונת בית הכרם.

בן-ציון מיליקובסקי-נתניהו, הבכור, נשלח ללמוד בבית המדרש למורים, אותו ניהל המחנך דוד ילין. איתו בכיתה למדו בין היתר הלשונאי לימים, אברהם אבן שושן ומקים "המוסד" ראובן (זסלני) שילוח. המשורר יונתן רטוש היה חבר נעורים קרוב.

ב-1928, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בסמינר, החל בן-ציון נתניהו ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית, שאך זה הוקמה. במהלך לימודיו התחבר עם אבא אחימאיר והיה לפעיל פוליטי בולט בתנועת הסטודנטים הרוויזיוניסטית. יחד עם אחימאיר ארגן הפגנות ופעילויות פוליטיות שונות בקמפוס בהר הצופים, ואחר כך פעל יחד איתו בתקופת משפט רצח ארלוזורוב.

בשנת 1933 סיים את לימודיו והיה לעורך משנה של כתב העת "בית"ר", ואחר כך עורך עיתון התנועה הז'בוטינסקאית "הירדן". בשלב זה של חייו נתניהו לא השתלב בעבודה אקדמית, והתרכז בעבודה פוליטית ועיתונאית. באפריל 1940 היה לחבר המשלחת הרוויזיוניסטית בארצות הברית, ובמשך חודשים אחדים עבד במחיצתו של זאב ז'בוטינסקי, עד למותו. לנתניהו היה חלק מרכזי בשיקומה של התנועה הרוויזיוניסטית בארצות הברית ובארגון פעולות הסברה רחבות היקף שנעשו שם בשנות מלחמת העולם. במהלך פעילות זו יצר נתניהו קשרים פוליטיים עם סנאטורים וחברי קונגרס לא מעטים ועם דמויות ידועות ובהן הגנרל אייזנהאואר, שר החוץ אז, דין אצ'ינסון ואחרים.

ב-1944 נישא נתניהו לצילה סגל, שאותה הכיר באוניברסיטה העברית, וב-1946 נולד בנם הבכור יונתן (יוני). בשנים אלה החל נתניהו, במקביל לעבודתו הפוליטית, בכתיבת ספרו על אברבנאל.

בסוף קיץ 1948 חזרו בני משפחת נתניהו לירושלים. בנימין, הבן השני, נולד ב-1949, ושנים ספורות אחר כך, ב-1952 נולד הבן השלישי, עידו. נתניהו היה לעורך הראשי של האנציקלופדיה העברית. בשנת 1963 עזב את עריכת האנציקלופדיה העברית וחזר לחקור את מקורות יהדות ספרד בקולג' "דרופסי" שבפילדלפיה.

בראשית שנות השבעים עבר לאוניברסיטת קורנל. במהלך שנות השהייה של בני הזוג נתניהו בחו"ל שבו שלושת בניהם לישראל ושירתו בסיירת מטכ"ל. אחרי מותו של יוני, שבו בני הזוג ארצה אך פרופ' נתניהו המשיך לנסוע תכופות לארצות הברית ולספרד לצורך עבודתו האקדמית. בסוף שנות השבעים היה לו חלק בהקמתו של מכון יונתן, ובאותן שנים גם ניסה להפעיל את השפעתו נגד החזרת סיני למצרים. במשך עשרות שנים פרופ' נתניהו נמנע מכל פעילות ציבורית ומכל חשיפה תקשורתית. הוא התמקד בעבודה על השלמת ספרו האחרון, ונזהר מאוד מחשיפה לעין הציבור. רשות השידור תשדר בשבוע הבא סרט תיעודי חדש על חייו ופועלו של פרופ' נתניהו.

בראיון שנתן למוסף "הארץ" ב-1998 ניבא נתניהו האב חזות מדינית קשה ביותר נוכח השילוב של האיום הערבי וחולשת הדעת הישראלית. הוא האמין בשלום אמיתי באזורנו, אך שלל כל נסיגה, וראה בשמאל סכנה קיומית. הוא תקף את השאננות הכללית, המזכירה לו את העיוורון ביחס למשטר הנאצי. נתניהו האב הכחיש שיש לו השפעה מעשית על החלטותיו של בנו. (קראו את הראיון המלא עם ארי שביט)



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות