שותפים לבירה: פאב קואופרטיבי בת"א

פעילים בולטים במחאה החברתית יזמו הקמת בר חדש שימכור אלכוהול במחירי עלות. 60 איש כבר רכשו מניה ב-1,000 שקל

רעיון הקואופרטיב, שפרח בראשית הציונות, זוכה מאז הקיץ האחרון לעדנה מחודשת. בעקבות המחאה החברתית הוקמו עשרות אגודות שיתופיות, בהן קואופרטיב "העגלה" במצפה רמון, שנאבק בסניף "שופרסל" המקומי, קואופרטיב עובדים סוציאליים וכן אגודה שיתופית של מורים עובדי קבלן בצפון, שמנסה לעקוף את הקבלנים גוזרי הקופונים. בחודש הבא יצטרף לרשימה פאב-מסעדה קואופרטיבי בתל אביב, וגם בירושלים מתחילה להתגלגל יוזמה דומה לבית קפה שיתופי.

היום תתקיים אסיפת החברים הראשונה של הפאב התל אביבי השיתופי, שייקרא "בר קיימא", ובה תיערך הצבעה על תפריט המקום ועיצובו. מועד פתיחתו המקורי של הפאב היה ה-1 במאי, אולם הוא נדחה בשל עיכובים ביורוקרטיים. לפי התכנון, בעלי המניות בפאב יסעדו וילגמו בירה במחיר עלות, כאשר מחיר חצי ליטר בירה לחברי הקואופרטיב יהיה 15 שקלים ולאורחים כ-25 שקלים, בהתאם למחירים בשוק. מלבד זאת, שבעת העובדים שיועסקו במקום יקבלו שכר הוגן, וההחלטות הניהוליות יתקבלו באמצעות הצבעות בלבד. בדיון שנערך בכנס היסוד של המקום כבר נקבע כי הוא יציע מזון טבעוני בלבד. יוזמי הפאב החדש הם יגאל רמב"ם וג'וליאן פדר, מהפעילים הבולטים של מחאת הקיץ. פדר וחברו יושבים במסעדה הודית ברחוב המשביר 22 בפלורנטין, שבו אמור להיבנות הפאב, ומנסים לגייס בעלי מניות פוטנציאליים. עד כה נענו 60 אנשים ליוזמה החדשה ורכשו מניה תמורת 1,000 שקלים. 30 אנשים נוספים הביעו עניין ברכישת מניה אך טרם שילמו. מטרתם של רמב"ם ופדר היא שלפאב החדש יהיו לפחות 100 בעלי מניות, אולם פדר הדגיש כי אינם יכולים לארגן מכירת מניות המונית בשל חוק ניירות ערך.

מימין: יגאל רמב"ם וג'וליאן פדר, יוזמי הרעיון תומר אפלבאום

ציונות במאה ה-21 או נהנתנות תל אביבית? עשו לנו לייק והצטרפו לדיון בפייסבוק

על אף שמדובר בעסקי הלילה המודרניים, לנגד עיניהם של רמב"ם ופדר עומדות דוגמאות מראשית הציונות. הם הזכירו כי באופן סמלי, הקואופרטיב הראשון בתקופת היישוב נפתח ב-1916 ונקרא "המשביר" כשם הרחוב בו ייפתח הבר. "בזכות הקואופרטיבים האלה ישראל היא לא מדינת עולם שלישי", טען רמב"ם, "מאז הקיץ אנשים מבינים שהעבודה המשותפת היא אינטרס מנצח". לשאלה אם השניים חוששים שמודל השיתופיות ייכשל, השיב פדר כי "בניגוד לעסק רגיל, כאן מאות אנשים עוזרים לך לדחוף את העסק, אז אתה לא מסתכן לבד. כשיש מלחמה ביוקר המחיה להיות חבר בקו-אופ משמעו לנצח את השיטה". המודל השיתופי נפוץ בחבל הבאסקים בספרד, בו פועל תאגיד "מונדרגון", שכמעט כולו קואופרטיבי, ובאירלנד אף פועל פאב-מבשלה שיתופי. מתברר שאחת הסיבות לסגירת קואופרטיבים אינה כישלונם כי אם הצלחתם הכלכלית, שאחריה מתפתים הבעלים למכור את העסק ולהתעשר.

החוק הקיים, בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות מ-1933, מקל מאוד על קואופרטיב משגשג להתפרק לבעלי המניות שלו. "החוק מתמרץ פירוק קואופרטיבים", הסבירה עו"ד יפעת סולל, שנאבקת למען רעיון הקואופרטיב וסייעה לאנשי ה"בר קיימא". כך נוצר מצב בו יד אחת נאבקת באדישות והשנייה בפקודת האגודות השיתופיות העתיקה, התפורה בעיקר למידותיהם של עסקים חקלאיים או קיבוציים. "פעם היה קואופרטיב כמעט בכל תחום בישראל, מחקלאות ועד קרנות אשראי וקמעונאות: 'הפרדס', 'המשביר', הבימה, דבר", הוסיפה סולל, שסבה רפאל מרינוב היה מנכ"ל המשביר לצרכן במשך 30 שנה, "היו כאן 2,200 קואופרטיבים שונים. ובכל זאת, כשהתחלתי לעסוק בכך הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. עכשיו פונים אלי מדי שבוע אנשים שמעוניינים לפתוח קואופרטיבים".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות