טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים בשוליים

שכר עתק של 6,700 שקל

הבעיה של תמי היא המשכורת העצומה שלה, שמבטלת את זכאותה לדמי מזונות מהביטוח הלאומי. עם 3 ילדים וחוב שהותיר הבעל, התוצאה היא קריסה

תגובות

כשהיא עומדת מול פקידת הבנק נושרות באחת כל המסיכות שלה. זאת של האשה החרוצה והדומיננטית שהיא עוטה בהצלחה במקום עבודתה, זאת של האמא החזקה, המגוננת, שמעניקה לילדיה את התחושה שאיש לא יפגע בהם כל עוד היא כאן. מול פקידת הבנק היא חשופה לגמרי. היא מתחננת שוב להלוואה, להגדלת המסגרת, למשהו שייתן לה מרווח נשימה לעוד כמה ימים.

תמי עובדת כמנהלת בחברת רכב גדולה, שולטת ביד רמה בעולם של גברים. היא עובדת במשרה מלאה ומשתכרת 6,700 שקל, אבל היא לא יכולה להתקיים מזה, כי בעולם שנשלט על ידי גברים בחוץ - היא הקורבן. תמי מגדלת לבד שלושה ילדים בני חמש, שש ואחת עשרה. שלוש שנים חלפו מאז שאביהם, בעלה לשעבר, עזב, לא לפני שהצליח לצבור חובות של 300 אלף שקל, בין השאר כתוצאה מהימורים. בתחילה סיפר לה שיש בעיות בעסק ולווה עשרות עשרות אלפי שקלים גם מאביה. בדיעבד התברר, ש"העסק" שלו היה אחר לגמרי ושהוא לא מתכוון להחזיר שקל לאף אחד. במשך תקופה ארוכה היתה תמי עגונה. הוא לא הסכים להתגרש, ומבחינת החוק עגונה נחשבת כנשואה בכל הקשור לנשיאה בחובות. אז המעקלים באו אליה הביתה, לנגד עיני הילדים, והיא שילמה את כל מה שאין לה.

שלוש שנים אחרי היא הצליחה לצמצם את החובות ל-70 אלף שקל, אבל במקביל גם צימצמה את רמת החיים שלה ושל הילדים לכלום בפועל. מיותר לציין, ש"אב השנה" לא משלם מזונות. הוא גם ויתר בימים האחרונים, כך נודע לה, על הזכות לראות את הילדים.

אלא שזה לא הסיפור המרכזי. בישראל יש חוק, שעל פיו על הביטוח הלאומי להעביר לאם חד-הורית את דמי המזונות שהגרוש מסרב לשלם לה, ובמקביל לגבות אותם ממנו בכל הדרכים שהחוק מאפשר. לו ההליך הזה היה חל עליה תמי היתה מקבלת בכל חודש עוד 4,000 שקל דמי מזונות לטובת ילדיה. אבל פה מגיע העיוות המרכזי, העונש. תמי היא אשה עובדת. היא משתכרת 6,700 שקלים וזה מבחינת המדינה נחשב כנראה להמון כסף, כי לפי החוק יש לשלם מזונות לאם חד-הורית רק עד תקרת הכנסה של 5,400 שקל בחודש.

ניר קידר

עד לפני כמה חודשים תמי עוד היתה פוקדת את מפגשי קבוצת הנשים, הנאבקות לשנות את חוק דמי המזונות המשולמים על ידי הביטוח הלאומי. קבוצה של לביאות, שחלקן עובדות גם בשתי משרות כדי לפרנס את הילדים ושבחסות עמותת "ידיד" החליטו ליצור שינוי, להוביל לחקיקה מתקנת בכנסת. כבר חודשים ארוכים שהן עושות עבודה מדהימה. אבל תמי הפסיקה ללכת, כי היא לא מצליחה גם להפוך את העולם כדי להאכיל את ילדיה וגם להילחם בטחנות רוח.

"זאת אשה עובדת שנגמרת לאט לאט מבפנים", אומר לי רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד, בצער. כשמלמד מבקש את עזרת התקשורת אפשר להבין שכלו כל הקצים. לרוב אנחנו מפנים ל"ידיד" אנשים, כדי שתסייע להם, ורק כשמלמד מבין שהוא עומד מול קיר הוא מבקש שנעזור, כי אולי מישהו מהקוראים יוכל לסייע.

היום יעלה בכנסת לקריאה טרומית התיקון לחוק שיזמו הנשים הנלחמות ועמותת "ידיד". ח"כ עמיר פרץ הוא מי שמוביל אותו במליאה, ולמרות שהוא לא אמור לעלות שקל אלא להגביר את הגבייה מהגברים הנוטשים ולהעביר את הכסף לנשים ולילדים גם מעל תקרת ה-5,400 שקל. האוצר כמובן מתנגד.

אלא שגם אם המאבק בכנסת יצליח, יישום התיקון לעוול הזה יארך זמן רב ובינתיים תמי צריכה לחיות. כשהיא יוצאת מהפגישה עם פקידת הבנק שלא אישרה לה עוד הלוואה היא מתמוטטת, "הכל נגמר", היא אומרת, "אין יותר כלום". ולא מצליחה לדבר יותר.

הצצה מסוימת לעולם שבו תמי חיה יכול לספק המכתב הזה שהיא כתבה. ציירו לעצמכם את דמותה: אשה משכילה, חרוצה, נראית כמו כולנו, ותגידו אתם, מה עושים במצב כזה:

"כושר ההישרדות שלי לא עמד במבחן גם היום. הבוקר המקרר הושבת והוצאתי את כל הדברים לשכנים עד שיבואו מחר חברים לנסות לתקן. לפני חודשיים וקצת פוניתי מהדירה. נלחמתי והצלחתי לחזור. עד לפעם הבאה שממש קרובה, כי ללא מזונות אין הרבה למה לצפות. כשראיתי שאין כל דרך או אור בקצה המנהרה הכנסתי בחודש שעבר, בלית ברירה, בחור לדירה, פליט מחוף השנהב שמשלם לי 1,600 שקל בחודש, שעוזרים לנו לפחות בדברים הבסיסיים.

המשמעויות ברורות. במידה שיתפסו אותי - זאת עברה על החוק כל עוד אין לו ויזה. אני מסכנת אותי ואת שלושת ילדי. בקיצור, מקורבן אני הופכת לאט לאט לפושעת וכמובן גם לילדים לא קל עם הדייר החדש, אבל לפחות יש סנדוויץ' לבית הספר.

מזל שהגדול שלי ממש מת עליו. רק השבוע הוא קנה לו מחברת לבית הספר. הוא אמר לי "הזר הזה עושה למעני יותר מאבא שלי", ואני שואלת עד מתי? עברתי 24 שעות מייגעות, כי חזרו לי צ'קים מהבנק של הגנים והצהרון. קיבלתי החלטה להוציא את הבנות מהגנים, ואכן כל היום הם היו בבית עם בוב (העובד הזר). רק הגנים אצלי כולל הצהרון מסתכמים ב-3,000 שקל.

"לפני תשעה חודשים הגשתי נגד הגרוש שלי פקודת מעצר על סך 5,000 שקל (מתוך חוב המזונות שעומד היום על 88,000 שקל) ורק לפני שבוע עצרו אותו. הוא הראה לשופטת איזה מכתב מרופא והיא מחקה מתוך החוב 4,000 שקל וגזרה עליו תשלום של 1,000 שקל. האמון שלי במערכת הצדק שלנו נשבר לחלוטין, ולעולם לא אגיש שוב בקשה נוספת לפקודת מעצר.

"אם מערכת הגבייה עובדת כך אין זה פלא ששום גרוש לא מפחד ולא נרתע, אלא הוא גם מקבל לגיטימציה מטעם המדינה להמשיך לפעול כעבריין.

"אני רק מקווה שתגרמו לך שהחוק יעבור. אם הוא לא יעזור לי, לפחות הוא יציל בחורות אחרות במצבי וימנע מהן להפוך מאשה חזקה לצל מהלך ומתוכנת כמוני.

"האם צריך לעשות מעשה קיצוני כדי שהמדינה תתעורר?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות