רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהגר אפריקאי

מבקש את הזכויות המעטות שמגיעות לי

אל תדברו על צבע עור, אל תדברו על עבדים ואל תגידו לי שאני מסריח. אני מסכים להיות מגורש לכל מדינה באפריקה, ורק רוצה לחיות בכבוד

אני גר בשכונת שפירא בתל אביב. לצערי מה שקורה בשכונה כעת הוא ממש בלתי נסבל. יש לי חבר שביום שישי האחרון שני אנשים אמרו לו שהם שוטרים ללא מדים, ואז דחפו אותו ולקחו לו 700 שקל. במשטרה כמובן בכלל לא טיפלו בזה. נראה לי שהישראלים מתייחסים אלינו לא יפה, ואז בגלל תחושת האשמה שלהם באים אלינו בטענות.

חמש שנים אני כאן ומעולם לא שמעתי כל כך הרבה דיווחים בתקשורת על פשיעה ואונס כמו בימים האחרונים. האם זה מקרה שהדברים האלה עולים ימים ספורים אחרי שבקבוקי תבערה הושלכו על גן ילדים ועל בתים שלנו? האם מדובר בניסיון להצדיק את המעשים הנוראיים האלה? אני, אין לי מה להפסיד. הייתי יכול להתנהג כמו הישראלים ואף יותר גרוע. אבל אני מכבד אותם ואת זה שמדובר במדינה שלהם, ושהם נתנו לנו להיות כאן, ויש פה גם אנשים טובים שעוזרים.

הבעיה היא שממשלת ישראל היא דו-פרצופית. מצד אחד מקבלת אותנו ומציגה את ישראל כמדינה נאורה שמכבדת את האמנות הבינלאומיות בעניין הפליטים, ומצד שני לא נותנת לנו כלום.

אם בממשלה לא רוצים שנהיה כאן, אז שיגרשו אותנו. אבל אי אפשר להחזיק את המקל משני
קצותיו, ­ גם לא לגרש אותנו וגם לא לתת לנו תנאים בסיסיים לחיות פה. זה ניצול. אותו דבר קורה גם בשכונה. מצד אחד גובים מאתנו המון כסף על שכר דירה ומשתמשים בכסף שלנו, ומצד שני, אותם ישראלים אומרים לי שאני לא רצוי ומנסים לגרש אותי. האם הכסף שלנו טוב אבל אנחנו לא? גם באילת זה ככה. כשיש עבודה בקיץ והמלונות מלאים לא שומעים תלונה אחת על האפריקאים שחיים שם, אבל ברגע שמגיע החורף וכבר לא צריכים אותנו, שוב מתחילים לומר שאנחנו נטל לא רצוי ושאנחנו הורסים את החברה. המדינה נעזרת בנו ביד אחת ומגרשת אותנו באחרת.

מספרה שחלונה נשבר במהלך המהומות לאחר ההפגנה בשכונת התקווה, בשבוע שעברמוטי מילרוד

אם אתם לא רוצים אותנו כאן, אל תפנו אלינו את הזעם כי לנו אין ברירה. אין לי לאן ללכת. אני רק רוצה לחיות בביטחון. אני מסכים להיות מגורש לכל מדינה באפריקה, למעט סודאן. אני רק רוצה לחיות בכבוד, ושלא ידברו על צבע העור שלי, שאני אפסיק להרגיש עוינות ברחובות.

חשוב לי להגיד שאנחנו לא מהווים נטל על האוכלוסייה. אנחנו עובדים תמורת פחות משכר
מינימום בעבודות שהישראלים ממילא לא מוכנים לעשות בעצמם, משלמים שכר דירה, ומסתדרים בארגונים שהקמנו לעצמנו. קשה לי לשמוע את הדברים שאלי ישי אומר בכלי
התקשורת. ההשפעה שלהם על הישראלים היא עצומה, כי בישראל כולם מקשיבים לחדשות.

המדינה מפיצה תעמולה שלילית נגדנו, אומרים שלא בטוח פה בגללנו. אני מרגיש שהיהודים עושים לנו בדיוק את מה שהגרמנים עשו להם. אל תדברו שטויות, אנחנו במאה ה‑21. אל תדברו על צבע עור, אל תדברו על עבדים ואל תגידו לי שאני מסריח. אנחנו רוצים לראות דמוקרטיה אמיתית, לא רק מלים.

אני יודע שלעולם לא אוכל להיות שווה זכויות פה, כמו הישראלים. אני רק רוצה לקבל את הזכויות המועטות שמגיעות לי כפליט.

הכותב הוא מבקש מקלט מדרפור בן 28
 



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות