על פי מנהלת השירות האזרחי-לאומי, בשנת 2011 התנדבו לשירות לאומי 2,400 ערבים, זאת לעומת 1,800 חרדים. נתון זה ואחרים הוצג בפני הוועדה לקידום השוויון בנטל, בראשותו של ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), שהתכנסה לראשונה בשבוע שעבר והחלה את עבודתה אתמול (שני). הוועדה קיבלה סקירות ותמונת מצב עדכנית מצה"ל, השירות האזרחי, משרד המשפטים, משרד החינוך, אגף התקציבים באוצר והמועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה.
על פי נתונים שהציג שלום ג'רבי, מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, בשנה החולפת מספר הערבים שהתנדבו לשירות לאומי גבוה ב-299 מהיעד שנקבע. מהנתונים עולה כי 90% מהמתנדבים הערבים לשירות האזרחי הן נשים. 40% מהם מוסלמים, 36% בדואים, 13% נוצרים ו-11% דרוזים. בוועדה אמרו כי על אף ההיענות הרבה, מדובר בפחות מ-10% מהשנתון הרלבנטי - שמסתכם בכ-30 אלף צעירים מדי שנה - וכי קיים פוטנציאל גדול להרחיב את מספר המתנדבים.
ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, תא"ל גדי אגמון, הציג בפני הוועדה את נתוני הגיוס העדכניים. לדבריו, הצבא רואה בבני הגיוס החרדים חיילים מצוינים שיכולים לסייע בצמצום פערי כוח האדם בצה"ל. גורמים בוועדה אמרו כי מדוברת בעמדה המנוגדת לאמירותיו של יו"ר ש"ס אלי ישי, אשר לדבריו הצבא נמנע מלגייס חרדים רבים שהביעו נכונות לכך. על פי הנתונים שהציג אגמון, בשנת 2011 התגייסו 1,282 חרדים בגילאים 18-26, כאשר בקהילה החרדית ישנם כ-7,500 בני מחזור בגיל 18.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר כי המצב כיום הוא תולדה של מדיניות ממשלתית שהתקיימה במשך 60 שנה, ואי אפשר לצפות שהמצב ישתנה תוך שנתיים. לטענתו, קיים שיפור בנושא ההשתתפות התעסוקתית במגזר החרדי וצריך למצוא דרך לחזק את המגמות הללו ולא לעצור אותן. נציגי אגף התקציבים באוצר ציינו את הבעייתיות הרבה בהיעדר הכדאיות של האוכלוסייה החרדית לצאת לשוק העבודה בשלב זה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוחנן פלסנר, אמר כי "הפתרון שתגבש הוועדה יהיה חייב לתת מענה לחסמים הכלכליים, המקצועיים והחוקיים שמקשים כיום על השתלבות החרדים בשירות ובשוק העבודה". עוד הוסיף פלסנר כי "הנתונים שהוצגו בפני הוועדה בדיון אתמול מחייבים אותנו לגבש מתווה חדש שיתבסס על מדיניות חדשה ומקורית שתביא לשילוב אמיתי של החרדים בחברה הישראלית".
בשבוע שעבר, התכנסה לראשונה בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר שאול מופז. נתניהו אמר בראשית הדיון כי "ארבעה עקרונות ילוו את עבודת הוועדה לקידום השוויון בנטל: שוויון בנטל, הדרגתיות בביצוע, הכללת יהודים וערבים כאחד ולעשות זאת "מבלי לשסות" ציבור בציבור אחר. "הזמן קצר והמלאכה מרובה, צריך להחליט, לבצע ולחוקק", אמר עוד.
למרות שלוועדה עשויה להיות השפעה מכרעת על חייהם של חרדים, ערבים ועל השירות הצבאי של נשים, ייצוג המגזרים הללו בוועדה לוקה בחסר. ברשימת עשרת חברי הוועדה שפורסמה אין כלל נציג למגזר הערבי. גורם בסביבת הוועדה אמר כי בשיחות מוקדמות שנערכו מול ח"כים ערבים וכן מול ועדת המעקב לענייני ערבים, נציגי המגזר ביקשו לא לשלוח נציג. לדברי הגורם, הנציגים אמרו כי כל ערבי שיכהן בוועדה ייחשב ל"ערבי מחמד". יחד עם זאת אמר הגורם כי בכוונת נציגי המגזר לנהל דיאלוג עם הוועדה, גם אם באופן לא רשמי. הוא הביע תקווה כי דווקא בנושא זה תרשום
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
