יוסף אחיטוב, מחשובי המחנכים של הציבור הדתי-לאומי, מת בגיל 79

אחיטוב היה מאנשי הרוח המובהקים בקיבוץ הדתי שהטיף לשילוב תורה והומניזם. באחרונה מתח ביקורת על העיסוק המוגבר בצניעותן של נשים דתיות

יוסף (יוסקה) אחיטוב, מחשובי המחנכים ואנשי הרוח בזרם המתון של הציבור הדתי-לאומי, מת היום (שלישי) בגיל 79. אלפים, בהם בוגרי מערכות החינוך של הקיבוץ הדתי, רבנים, אנשי אקדמיה ואנשי ציבור, ליוו אותו למנוחות בקיבוצו עין צורים.

אחיטוב היה מוותיקי תנועת הקיבוץ הדתי ואחד מאנשי הרוח המובהקים שלה. הוא הטיף לשילוב של תורה והומניזם, ואת תפיסותיו כינס, בין השאר, במאמריו (את חלקם הוא כינס בספר "על גבול התמורה") ובתפקידיו השונים במערכת החינוך. הוא היה ממבקרי גוש אמונים, תקף את מה שהגדיר כ"אשליות" משיחיות, וכחבר במועצת החינוך הממלכתי דתי (חמ"ד) היה ממבקרי ההקצנה הדתית במחנה. הוא אף מתח ביקורת פומבית על העיסוק המוגבר בצניעותן של הבנות והנשים הדתיות, וניהל פולמוס סוער עם הרב אבי רונצקי בטרם התמנה לרב הראשי לצה"ל, לאחר שזה פסק כי מוטב להתחמק מטיפול בגוי במטרה להימנע מחילול שבת. אחיטוב טען, כי רבים מאלו שרואים עצמם כממשיכי דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, למעשה נטשו חלקים חשובים במשנתו.

אחיטוב נולד בגרמניה ב-1933 ועלה בגיל צעיר לישראל, גדל בחולון והצטרף לנח"ל במסגרת גרעין של בני עקיבא. כ-60 שנה הוא היה חבר עין צורים, היה מחנך ומנהל בית הספר האזורי בקבוצת יבנה, והיה ממקימי ישיבת הקיבוץ הדתי ומרכז יעקב הרצוג בקיבוצו. הוא היה חבר במכון ון-ליר, המכון ללימודים מתקדמים של מכון שלום הרטמן, ועד לאחרונה המשיך להעביר שיעורים והרצאות.

מחשובי המחנכים ואנשי הרוח בזרם המתון של הציבור הדתי-לאומי, אחיטובפייר תורג'מן / באובאו

פרופ' אבי שגיא מאוניברסיטת בר אילן ומכון הרטמן, שערך את כתביו של אחיטוב והיה עורך משותף של ספר היובל לכבודו, ספד לו בהלוויה. הוא אמר ל"הארץ", כי "יוסקה אחיטוב היה קיבוצניק, סוציאליסט, איש מאמין, תלמיד חכם, וציוני דתי קלאסי שלא עבר את התמורה שהציונות הדתית עברה בשנים האחרונות. הוא תיווך לציבוריות הישראלית את האופציות ההומניסטיות שגלומות בצורה העמוקה ביותר במסורת היהודית".

פרופ' שגיא הוסיף כי במהלך ההלוויה "התבוננתי בקהל ושאלתי את עצמי אם אלה האחרונים על החומה שספוגים באתוסים העמוקים של תורה עם דרך ארץ, של תורה עם אנושיות. האם החברה שלנו שעוברת תהליך של התבהמות, של קהות חושים כלפי כל מי שזר, כל מי ששונה... אנחנו חיים היום במציאות שלא האמנו שיהודים מסוגלים לקרבן כך אחרים, ושאלתי האם אלה הם האחרונים בחומה, שנשארו לפליטה? אני מקווה שלא. בישראל האופציה ההומניסטית התייצבה מול האופציה של מסורת ישראל, ויוסקה היה קול נדיר שהצביע על כך שההומניזם נעוץ עמוק בתוך עומק התשתית של תרבות ישראל".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות