רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משבר הלימודים הריאליים

ירידה דרמטית במספר הנבחנים ב-5 יחידות בגרות במתמטיקה

המקצועות המדעיים בישראל בקריסה: גיל המורים עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים ומספר שעות הלימוד צנח. יו"ר הוועדה למתמטיקה: זו קטסטרופה

שיעור תלמידי י"ב הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת של 5 יחידות לימודים (יח"ל), ירד מ-14.1% ל-10.7% בתוך חמש שנים. כך עולה מנתונים פנימיים שהופקו במשרד והגיעו ל"הארץ". חשיבות הנתון הזה אף מתעצמת לנוכח העובדה שמספרם הכללי של התלמידים בכל שנתון דווקא גדל משנה לשנה. ובכל זאת, בעוד ש-2006 ניגשו לבגרות ב-5 יח"ל כמעט 13 אלף תלמידים, בשנת 2010 - הנתון העדכני ביותר של משרד החינוך - למדו רק מעט יותר מ-10,500 תלמידים.

הנתונים, שלא נחשפו עד כה על ידי משרד החינוך, הם רק סמן אחד במשבר מתמשך במקצועות המדעיים בתיכונים, המעסיק בימים אלה את בכירי המשרד. "אם אשתמש במושג קטסטרופה, תהיה זו לשון המעטה", אומר יושב ראש ועדת מקצוע המתמטיקה במשרד החינוך, פרופסור עזריאל לוי מהאוניברסיטה העברית. "זה בדיוק כמו עם הכבאות. אפשר להביט הצדה ולהעמיד פנים שאין בעיה. ככה זה עם כל שר ומנכ"ל של משרד חינוך, עושים חשבון ומבינים שזו לא בעיה שאפשר לפתור בתוך זמן קצר, אז למה בעצם לשבור את הראש? חייבים להתעורר ולהבין שהתרופה היא לא מהיום למחר, שזה תהליך רב שנתי שאם לא נתחיל בו היום, אוי ואבוי לנו".

דווקא מהירידה במספר הנבחנים בבגרות ב-5 יחידות פרופסור לוי אינו מתרגש. "הבעיה הרצינית באמת היא שאפילו בשביל התלמידים האלו אין לנו מורים", מוסיף לוי. "כשיהיה לנו עודף במורים בוגרי אוניברסיטה, ונראה שהם מסתובבים בטלים, נדאג להשיג יותר תלמידים. במצב הנתון פחות מרבע מהמורים הצעירים הם בכלל בעלי תואר בוגר במתמטיקה".

בחינת בגרות במתמטיקה, לפני כשנהאלון רון

כיצד ניתן לפתור את המשבר במקצועות המדעיים? דברו על זה בפייסבוק

ואכן, נתונים שהוכנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מלמדים כי ב-2009, רק 22% מהמורים למתמטיקה האקדמאים עד גיל 45 אכן למדו מתמטיקה בתואר ראשון, זאת לעומת 42% שכלל לא למדו מתמטיקה, הוראת מתמטיקה או תחום מדעי קרוב. עוד עולה כי רק ל-45% מהמורים המלמדים את המקצוע יש בגרות של חמש יחידות במתמטיקה ואילו ל-6% מהמורים אין כלל תואר אקדמאי.עוד מתברר כי בתוך עשור (2008-1998) חלה ירידה של 30% בשיעור המורים החדשים בתחום.

אולם מקצוע המתמטיקה לא לבד. בפיסיקה למשל, חלה בתוך עשור (2009-1999) ירידה של 42% במספר המורים שגילם מתחת ל-40 במגזר הממלכתי-עברי. לעומת זאת, גילם של המורים שגילם 52 ומעלה, ומתקרבים לפרישה, זינק ב-67%. תוצאות השינוי הדרסטי בגילם העולה של המורים במערכת, שהדור הצעיר לא מגיע בעקבותיהם, משפיעות בצורה ישירה על מספר המורים בתיכונים בישראל: בשנים 2009-1999 חלה ירידה של 12% במספר המורים לפיסיקה. ולא פחות חמור - גם שעות הלימוד במקצוע ירדו ב-15%.

קריסת לימודי המדעים. לחצו להגדלה
קריסת לימודי המדעים. לחצו להגדלה

לשאלה מה הוביל להידרדרות יש ליו"ר ועדת המקצוע תשובה חד-משמעית: המשכורת הנמוכה של המורים. "מספיק לחשב משכורת התחלתית של מורה - כן, גם ברפורמת עוז לתמורה - כדי להבין שבשביל המשכורת הזו יעבדו אולי כמה אידיאליסטים". לדבריו, "חוסכים כמה גרושים על גבם של המורים כל שנה ומבריחים את הטובים".

המחסור החמור במורים, בעיקר בפריפריה, ולצדו רצון לחסוך בכסף, הוליד בשנים האחרונות בעיה נוספת: בבתי ספר רבים בארץ גם ילדים שרוצים ללמוד מדעים ברמה מוגברת נחסמים.

"זה פשוט מאוד", מסביר גורם במערכת החינוך המעורה בפרטים, "בבית ספר מסוים יש לדוגמה רק חמישה ילדים שרוצים ללמוד ברמה מוגברת, או במקרה 'חיובי יותר' יש כבר כיתה מוגברת - אבל היא כבר מלאה. המשרד לא פותח בעבור כמה ילדים כיתה כי היא לא 'תקנית', (אין בה 20 ילדים ומעלה- ט"נ), והתוצאה היא שהילד או הקבוצה יישלחו ל-4 יחידות".

לימודי מדעים בישראל. לחצו להגדלה
לימודי מדעים בישראל. לחצו להגדלה

במשרד החינוך מבינים כבר, גם אם באיחור, שהזמן אוזל, וכי העקומה השלילית של כוחות ההוראה לא מתייצבת. לצד פרויקט חדש בחטיבות הביניים - במסגרתו נוספו ב-200 בתי ספר שבע שעות תגבור לקבוצות תלמידים הלומדות שלושה מקצועות מדעיים וטכנולוגיים ברמה מוגברת - החלו בשנים האחרונות פרויקטים נקודתיים של הסבת אקדמאים, אנשי היי-טק, ואפילו ניסיונות לגייס מורות חיילות להוראת המתמטיקה. אלו יקבלו מלגת לימודים במקצוע בתמורה להתחייבות לשירות של שנתיים במערכת החינוך.

לימודים וירטואליים

רעיון נוסף של מערכת החינוך להתמודדות עם הבעיה שכבר קורם עוד וגידים הוא "תיכון וירטואלי" ציבורי. בספטמבר הקרוב, כך נודע ל"הארץ", ישיק משרד החינוך את המיזם החדש שהרעיון מאחוריו פשוט למדי: תלמידים מבתי ספר בכל רחבי הארץ ישבו מול מחשב במוסד החינוכי וילמדו במקביל בשיעור וירטואלי בקבוצות של כ-20 תלמידים, כ-4-3 שעות שבועיות. מספר דומה יילמד בתגבור באמצעות חונכים וירטואליים - שהם סטודנטים מצטיינים - בשעות אחר הצהריים. הצורך בפתיחת כיתות תקניות מרוכזות, כך מקווים, ייעלם.

למעלה מ-60 בתי ספר כבר הביעו התעניינות בפיילוט, שבשנה הבאה צפויים ללמוד במסגרתו 150 תלמידים את תחומי המתמטיקה והפיסיקה. כסף רב שהושקע בימים אלה בפיתוח הפרויקט - מעבדות וירטואליות, הדמיות, ואיתור מורים מצטיינים שישתלבו כמורים וירטואליים - מגיע מהקרן הפילנתרופית "טראמפ" שהשקיעה למעלה משבעה מיליון שקלים לצורך תקצוב השנתיים הראשונות. משרד החינוך עצמו ישקיע גם הוא מיליוני שקלים. יוזמי הרעיון מקווים כי בתוך כשלוש שנים ילמדו בתיכון הווירטואלי 1,000 תלמידים.

אולם לדברי פרופ' נאוה בן צבי, נשיאת מכללת הדסה וראש הוועדה למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, תוכנית וירטואלית כשלעצמה לא תפתור את הבעיה. "המצב לא טוב. ייצרנו תפיסה שגויה של המקצועות - שזה מתאים רק ל'טופ של הטופ' שממילא ילמד את המקצועות. אני מאוד נגד פתרונות פלא, אם אין שינוי תפיסה אמיתי שעוסק באיך לומדים אחרת, איך מגרים את התלמידים להריח נכון את המקצועת ולהגיע למצבי הצלחה, אז זה לא יעזור". לדברי פרופ' בן-צבי, "צריך דווקא לחזק את המערכות הקיימות והנושמות, שמגיעות לכלל התלמידים. אני מוטרדת מהעובדה שאין חשיבה מסודרת כלל מערכתית, חדשנית, העובדה שהידע והתבונה יגיעו מחוץ לבית הספר יגרום למנהלים להרגיש שזה לא שלהם, לא לקחת אחריות".

לדברי אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, ברור ש"הפתרון הטוב ביותר הוא מורה מעולה בכיתה, אבל מה קורה כשאין מורה שכזה? מה אז עולה בגורלם של אותם חמישה או עשרה תלמידים בבית הספר שבכל זאת מעוניינים ללמוד במגמות המדעיות? התיכון ייתן אפשרות לכל בית ספר שיצטרף אליו להעניק הזדמנות לתלמידים".

במשרד החינוך סבורים כי היקף ההסבות שהובילו בשנתיים האחרונות, לצד תמריצים של חוזים אישיים בפריפריה, הצליחו לבלום את הירידה החדה בהיקף המורים במקצועות המדעיים, אולם הבעיה העיקרית בפריפריה לא נפתרה. "אכן מדובר בתופעה", אומרת מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, "אזורים בארץ ללא מגמות, שקשה להשיג בהם מורה או אי אפשר למלא כיתה".

"התיכון הווירטואלי", לדברי שטאובר, "ייתן בו זמנית מענה לכל הסוגיות האלה, גם ילד אחד יקבל מענה בתוך מערכת השעות הבית ספרית בזכות למידה מרחוק עם מורים מצוינים, אנחנו בתקווה להרחיב בהמשך את התיכון בהיקפים ובמקצועות נוספים שיש בהם חוסר".

באשר לטענה כי מדובר בהשקעת תקציבים רבים שאינם משרתים את כלל המערכת טוענת שטאובר כי "לא צריך שכולם ילמדו וירטואלית, זו צריכה להיות אפשרות למקום בלי מספיק תלמידים או בעיה באיתור מורים מצוינים, זו השקעה ראשונית גבוהה אבל זו תוכנית הכרחית לשוויון הזדמנויות".

הרצון לפתוח תיכון וירטואלי, מדגישה שטאובר, הוא לא במקום פעולות לגיוס מורים למקצועות מדעיים. "זה כן מאשר באופן מיידי יחסית להנגיש את השירות, אבל במקביל יש לנו הסבות של מהנדסים למורים לפיסיקה, הסבות שונות באקדמיה, צריך לנקוט פעולות בצורה רחבה".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות