נשיאי כל האוניברסיטאות לנתניהו: מנע הקמת אוניברסיטה באריאל

מדגישים כי עמדתם אינה נובעת ממניעים פוליטיים - "ההקמה תפגע אנושות בהשכלה הגבוהה". נשיא הטכניון ל"הארץ": אין מקום לעוד אוני' מחקר

עם התקרבות ההכרעה בסוגיית שדרוג המרכז האוניברסיטאי אריאל למעמד של אוניברסיטה, שצפויה להתקבל בעוד כשבועיים במועצה להשכלה גבוהה (מל”ג), גוברת הביקורת הפומבית על המהלך מצד ראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. בעוד שר החינוך ויו"ר המל"ג גדעון סער ושר האוצר יובל שטייניץ תומכים במהלך, נשיאי כל האוניברסיטאות בישראל שלחו הבוקר (רביעי) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בו הם קוראים לו למנוע הקמת אוניברסיטת מחקר נוספת בישראל. המכתב נשלח בעקבות ישיבת חירום שערכו באחרונה ראשי האוניברסיטאות.

במכתב ציינו נשיאי האוניברסיטאות כי הקמת אוניברסיטה נוספת משמעותה "פגיעה אנושה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל, ובאוניברסיטאות בפרט". כמו כן נכתב כי "שנים רבות סבלו האוניברסיטאות מתת-תקצוב, שגרם לפגיעה ביכולות המחקר של מדינת ישראל, הוביל לבריחת מוחות לחו"ל ועיכב את פיתוח וקידום תשתיות המחקר וההוראה. שנים אלו ידועות כ'עשור האבוד', ועם השלכותיו מתמודדות האוניברסיטאות בקושי רב עד היום. לאחרונה, בהנהגת ממשלתך, התחילה לנשב רוח מבורכת של שינוי, בהשקעה בהשכלה הגבוה בישראל... היוזמה להקמת אוניברסיטה נוספת, שמינית במספר, מנוגדת לחלוטין לרוח זו, שכן אין שום צורך אמיתי באוניברסיטה נוספת בישראל. צעד זה יוביל לפגיעה קשה ביכולת של האוניברסיטאות הקיימות להשתקם מ'העשור האבוד' ובעצם יחזיר אותן שנים אחורה".

במכתב צוין ש"רק לאחרונה התפרסם מחקר של אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, שדירג את ישראל כאחת המובילות ביחס שבין גודל האוכלוסייה למספר המוסדות להשכלה גבוהה. מדובר ביחס מהגבוהים בעולם. ממצאי הדירוג מצביעים על כך שפריסת ומספר המוסדות בישראל מספקים מענה לצרכי מדינת ישראל ואזרחיה".

מכללת אריאלדודו בכר

"אין מקום לעוד אוניברסיטת מחקר בישראל", אמר הבוקר בשיחה עם "הארץ" נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "ועד ראשי האוניברסיטאות התכנס לישיבת חירום, ויש קונצנזוס בין הנשיאים שהמהלך הזה לא נכון. שינוי המעמד של המרכז האוניברסיטאי אריאל למעמד של אוניברסיטת מחקר יפגע בתהליך ההבראה של ההשכלה הגבוהה במדינה. הטכניון מתחיל להתאושש מהעשור האבוד של ההשכלה הגבוהה, בו איבדנו בו כמעט 100 תקנים אקדמיים, ואינני רואה כיצד אפשר להוסיף היום עוד אוניברסיטת מחקר. ההבדל בתקציב בין אוניברסיטת מחקר לבין מכללה הוא עצום, וזה נושא שכואב לכל הנשיאים, לא רק לי”.

פרופ' לביא ביקר את תהליך קבלת ההחלטות בנושא שדרוג המעמד. “במדינה מתוקנת, כשמחליטים על הקמת אוניברסיטה ישנם דיונים, ישנן בדיקות וישנו מהלך שבו שותפים הנשיאים. אבל אנו צופים פסיביים בתיאטרון הזה: אף אחד לא שאל לדעתנו, לדעתם של מומחים לחינוך. לא ייתכן שבמדינה שבה כל הקמה של מרכז מחקר באוניברסיטה מלווה בייעוץ של טובי המומחים בעולם, עם ועדת מומחים מחו"ל, לא ייתכן שמקבלים פה החלטה שיש לה משמעויות אדירות, ללא הכנה וללא כל דיון ציבורי מקצועי. זה פשוט אבסורדי".

פרופ' לביא ביקש להדגיש כי ההתנגדות שלו אינה נובעת מעמדה פוליטית המתייחסת למיקום המוסד בשטחים. "אין כאן נימוקים פוליטיים. הייתי בין אלה שהתנגדו לחרם על המרכז האוניברסיטאי. הבעיה היא שרותמים את ההשכלה הגבוהה לצרכים פוליטיים ובתוך כך מדלגים על כל השלב המקצועי. יש קבוצה פוליטית שרואה במדינת ישראל גבולות אחרים ותוספת של אוניברסיטה באותם אזורים משנה את המצב הפוליטי".

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון אמר היום בשיחה עם "הארץ" כי "זו סכנה שאנו נשלם עליה מחיר - גם המכללה באריאל וגם מערכת ההשכלה הגבוהה. אנו עלולים לשלם מחיר קשה גם ברמה האסטרטגית, וגם ברמה האקדמית והאקדמית, ואלה דברים שאנחנו נטצער עליהם". לדבריו, "אם הפרוצדורה לא נעשית בעצה אחת עם ות"ת, שנועדה לבדוק את הצרכים של התכנון והתקצוב של ההשכלה הגבוהה, אנו גם שוברים את המסגרת המקצועית של ההשכלה הגבוהה מאז הקמתה. אם באמת ות"ת תגיע למסקנה שצריך להקים עוד אוניברסיטה, נשמע באמת מהם החשבונות, למה ואיך. היום מה שלפנינו מראה שהסכנה שמהלך כזה עלול לגרום היא של קניבליזם - לאכול את מספרי הסטונדטים שנמצאים באזור השפלה ואפילו חיפה. למה לעשות את זה?".

גם נשיא מכון ויצמן למדע פרופ' דניאל זייפמן הביע התנגדות פומבית לשדרוג המעמד של המוסד האוניברסיטאי אריאל במתכונת הנוכחית, והודיע כי ינקוט צעדים למניעת המהלך: "עמדתי בעניין אינה פוליטית, ולדעתי אין כאן מקום לדיון פוליטי. הדיון צריך להתמקד בשלוש נקודות עיקריות. האם יש צורך באוניברסיטה נוספת בישראל? שאלה זו לא נדונה בשום פורום. אם הוחלט שיש צורך כזה, שאלה היפותטית בשלב זה, מה ייחד את האוניברסיטה הזאת? חשוב שלכל מוסד אקדמי יהיו מאפיינים ייחודיים, דגש מדעי מיוחד. גם בשאלה זו לא דנו מעולם. אם יינתנו תשובות מספקות לשתי השאלות הראשונות, תישאל השאלה איפה להקים את האוניברסיטה הנוספת. בגליל? בנגב? במקום אחר? מה היתרונות והחסרונות של כל מיקום? גם דיון כזה לא התקיים מעולם. החלטה שתתקבל בעניין הזה ללא דיון מעמיק ומסודר, תזיק, בראש ובראשונה, לאוניברסיטה החדשה שתקום בדרך זו”.

לדברי פרופ' זייפמן, "מעניין לראות שהוספת אוניברסיטה באריאל מלווה בנכונות להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה בארץ. לא ברור מה מקור התוספת הלא צפויה הזאת, שכן עד כה נאמר לנו בהחלטיות שאין אפשרות להגדיל את השקעת המדינה בהשכלה הגבוהה”.

פרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב אמר כי  "אסור שההחלטה על הקמת אוניברסיטה תהיה מונעת משיקולים פוליטיים. לצערי, אינני זוכר דיון מעמיק שנעשה סביב הצורך בהקמת אוניברסיטת מחקר נוספת בישראל. דיון כזה הינו מחויב המציאות לפני מהלך, שיהיו לו השלכות על המערכת האקדמית כולה. בהחלטה על הקמת אוניברסיטה יש להביא בחשבון את יכולתה של המערכת לממן ולתמוך במוסד נוסף להשכלה גבוהה, כך שרמתם המוסדות הקיימים לא תיפגע. כידוע, המשאבים הלאומיים המוקצבים להשכלה הגבוהה בישראל, למרות הגידול שחל בהם בשנים האחרונות, עדיין מוגבלים ומקשים מאוד ליישר קו עם אוניברסיטאות המחקר המובילות בעולם".

ב-15 ביולי יפוג תוקף ההכרה הזמנית שניתנה למכללת אריאל על ידי המפקד הצבאי בשטחים כ"מוסד אוניברסיטאי". בכך תסתיים התקופה לבחינת הכרתה כאוניברסיטה. המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון (מל"ג יו"ש), הסמכות האקדמית בשטחים, שחבריה מונו על ידי מפקד פיקוד המרכז, גיבשה חוות דעת אוהדת שהועברה לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג, ולפיה המרכז עומד בתנאים הנדרשים להפיכתו לאוניברסיטה. ועדת המעקב של מל"ג יו"ש הצדיקה את קביעתה בהצביעה על העלייה במספר הדוקטורנטים, מספר הפרסומים האקדמיים ומספר חברי הסגל של המרכז האוניברסיטאי. הות"ת בוחנים את ההיבטים התכנוניים והתקציביים של המהלך, והמל"ג תידרש להגיע להכרעה סופית בשבועות הקרובים.

יותר מאלף אנשי אקדמיה, בהם 18 חתני וכלות פרס ישראל חתמו עד כה על עצומה הקוראת שלא לאשר את שדרוג המעמד של המוסד. "האקדמיה הישראלית שגשגה עד היום בזכות היותה חלק מחברה חופשית במדינה דמוקרטית", נכתב בעצומה, "עירוב האקדמיה הישראלית באידיאולוגיה של כיבוש מערער את הקשר הזה ומאיים לפגוע ביכולת התפקוד של האקדמיה הישראלית".

מהמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון נמסר בתגובה כי "הטענות המועלות על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות בורחות במכוון מהדיון האמיתי, האקדמי, שהוא עמידתו של המרכז  בסטנדרטים האקדמיים והמחקריים הקובעים את ההבחנה בין מוסד אוניברסיטאי למוסדות השכלה גבוהה מסוג מכללה. ועד ראשי האוניברסיטאות נמנע מלהיכנס לדיון של עמידת המרכז האוניברסיטאי באמות מידה אלו כיון שרובם של ראשי האוניברסיטאות יודעים את האמת - שבכל אחד מהפרמטרים הרלוונטיים עומד כבר היום המרכז ברמות הנדרשות מאוניברסיטה. ועדת מעקב אוניברסיטאית, שליוותה את שלב קבלת ההכרה הזמנית כאוניברסיטה והתפתחות המוסד בששת השנים האחרונות, המליצה בעקבות עבודתה, על מתן הכרה קבועה כאוניברסיטה".

עוד הוסיפו במרכז כי "ידוע לוועד ראשי האוניברסיטאות בסוגיה התקציבית ששר האוצר לשעבר אהוד אולמרט, בממשלתו של אריאל שרון, התחייב על דעת אגף התקציבים והאוצר שתוספת תקציב לאוניברסיטת אריאל, לכשתינתן, לא תהיה על חשבון התקציב הקיים של כלל ההשכלה הגבוהה, אלא כתוספת שתינתן למטרה זו על ידי האוצר".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות