רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך מנסה החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית להסתיר את פעילותה בגדה

החטיבה להתיישבות נאלצה לדון באחרונה בהתמודדות עם חוק חופש המידע. בהקלטה שהגיעה ל"הארץ" אומר אחד ממנהליה: "זה מסאב את העניין"

תגובות

פרוטוקול ישיבה של הנהלת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית - שעסק בהתמודדות עם בקשה לחשיפת מסמכים בהתאם לחוק חופש המידע - חושף את מאמצי זרוע ההתיישבות של הממשלה בגדה המערבית, המעורבת בהקמת מאחזים רבים, להסתיר את פעולותיה מהעין הציבורית.

הישיבה שנערכה בסוף החודש שעבר, התקיימה בעקבות פנייה של ארגון "יש דין" ופעיל השמאל דרור אטקס, שעוקב אחר ההתנחלויות, בבקשה - המסתמכת על חוק חופש המידע, שאליו כפופה החטיבה בעקבות החלטת ממשלה מ-2007 - לקבל פרטים על הקצאת שטחים למאחזים, בין השאר באזור המאחז עדי עד. אטקס ביקש לקבל את מפת הקרקעות שהממונה על אדמות המדינה והרכוש הנטוש במינהל האזרחי הקצה, העביר, החכיר או השכיר אי-פעם לחטיבה בשטחי הגדה וכן את כל חוזי ההתקשרות שלה עם "הממונה".

בעקבות סירוב החטיבה למסור את הפרטים עתרה "יש דין" לבית המשפט המחוזי בירושלים. החטיבה אמנם הגישה בקשה לסילוק על הסף בנימוק כי היא אינה רשות ציבורית ולכן חוק חופש המידע אינו חל עליה. אולם בקשה זו נדחתה: השופטת נאוה בן אור קבעה כי החטיבה היא רשות ציבורית בהקשר של חוק חופש המידע. בתגובה לכך הגישה החטיבה בקשת ערעור לבית המשפט העליון.

עדי עד
טס שפלן

בסוף מאי, תשעה ימים בלבד לאחר הגשת הבקשה, קיימה הנהלת החטיבה דיון בשאלה אם לערער על החלטת המחוזי. הקלטה של הדיון שהגיעה לידי "הארץ" חושפת את מאמציה של החטיבה להסתיר מהציבור את שיטות פעולותיה, כזרוע הצבאית של הממשלה במפעל ההתנחלויות והמאחזים.

"למרות שהחוק משריין או קובע מתן תשלום של הפונה לגבי צילום או לגבי שעת עבודה... זה מסאב את העניין", אמר בדיון ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית, יעקב חגואל (ליכוד). זאת אף כי לדבריו, החטיבה להתיישבות כבר מזמן "לא עושה דברים שלא על פי דין". ואילו אהוד נאור (ישראל ביתנו-מזרחי-איחוד לאומי-חירות) הדגיש כי הוא "לא מסכים שצריכה להיות שקיפות מלאה", זאת מאחר ש"יש נושאים התיישבותיים שקשורים לענייני ביטחון לדוגמה".

בנוסף להכפפת החטיבה לחוק חופש המידע, החלטת הממשלה אף הכפיפה אותה לשר החקלאות ולהחלטות הממשלה וועדת השרים להתיישבות. בהחלטה נאמר גם כי שר האוצר יגיש לממשלה את הצעת התקציב השנתי של החטיבה.

על כך אמר בדיון ירון שביט (נציג הרפורמים) כי "יש לא מעט כוחות בעולם הציוני ... שמאוד לא נוח להם עם העניין שהחטיבה להתיישבות היא המסלקה של ממשלת ישראל לעשות דברים שלא בראי של ממשלת ישראל" וכך מסיטים ממנה את הביקורת.

יו"ר ההנהלה אברהם דובדבני
מיכל פתאל

"לפי דעתי עבודת הוועדה", אמר יו"ר ההנהלה אברהם דובדבני, "היא גם לתת תשובה לחופש המידע אבל גם למצוא את הנוסחה שמונעת את האפשרות להראות את בסיס השליחות שיש לחטיבה". ואילו נציג ש"ס יגאל ביבי אמר כי יתכן שהחלת החוק הישראלי - חוק חופש המידע וחוקים אחרים - יכולה להיות דווקא לטובה. "ירון (שביט) צודק שהפרצוף הזה של החטיבה להתיישבות עם כל ההתנהלות הזו כן לגלות, לא לגלות היא פרצופה למעשה של ממשלת ישראל", אומר מנכ"ל החטיבה, ירון בן עזרא. "מזמן החטיבה להתיישבות יושבת בתוך הממשלה, וגם תקציבה. היא סרה למרותו של ראש הממשלה ולצורך העניין פועלת על פי החלטות ממשלה".

יזהר הס, נציג התנועה המסורתית, אמר בדיון כי "לא נוכל להסתתר מאחורי השמלה של דברים שהשתיקה יפה להם בהקשר של אחת מהזרועות של ההסתדרות הציונית". לדבריו, "הניסיון להגיד 'את זה נגלה ואת זה לא', לא יעמוד בשום מבחן". הס מחה על כך שהמנכ"ל תיאר את "יש דין" כארגון לא ציוני ואמר כי "זה גוף שמגן על האתוס הציוני שצריך להיות חלק משלטון החוק".

בתגובה לפניית "הארץ" אמר דובר החטיבה כי הגוף יפעל על פי החלטת בית המשפט.

דו"ח המאחזים של טליה ששון, מתח ביקורת חריפה על החטיבה והמליץ לצמצם את סמכויותיה. בין השאר נכתב שם כי החטיבה הקימה בעיקר מאחזים בלתי מורשים רבים, מהם על אדמה פרטית של פלסטינים, אף שהממשלה אימצה עקרונית את הדו"ח במארס 2005, החטיבה מוסיפה להיות הגוף המיישב בשטחים, על סמך החלטת ממשלת אולמרט משנת 2007.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות