30 אלף עולים זכאים לדיור ציבורי שמופיעים ברשימה של משרד הקליטה חסרים מדו"ח דומה של משרד הבינוי והשיכון. שני המשרדים מגלגלים את האחריות להבדל זה לפתחו של זה, ובינתיים הטעות המנהלית הפכה לגורלית. במארס האחרון הוחלט להגדיל את הסיוע בשכר דירה לזכאים על בסיס הנתון המכווץ של משרד הבינוי והשיכון.

על פי דו"ח של משרד השיכון מחודש יוני, 9,000 משפחות עולים בישראל זכאיות לדיור ציבורי. המספר נמוך בהרבה מזה שננקב בדו"ח של משרד הקליטה מאוקטובר האחרון, לפיו מספר העולים הזכאים עומד על 39,401, מתוכם 30 אלף קשישים.

הטעות מופיעה כבר בדו"ח הקודם של משרד השיכון שפורסם בחודש מארס. על בסיס הנתון השגוי אושרה בממשלה המלצת ועדת טרכטנברג להגדיל את הסיוע בשכר דירה ב-160 מיליון שקל, בזמן שהזכאים ממתינים לקבלת דירה בפרויקט ציבורי.

משמעות הדבר היא שהסכום מתחלק באופן לא שווה, כש-2,400 המשפחות שמוכרות כזכאיות לסיוע על פי הקריטריונים של משרד השיכון זוכות לסיוע משמעותי, ואילו הנתמכים במשרד הקליטה קיבלו מהמדינה תוספת זעומה לקצבה שניתנה קודם.

סכום הסיוע בשכר דירה לזכאי משרד השיכון עלה משמעותית: משפחות שלהן עד 3 ילדים קיבלו עד הרפורמה 1,250 שקל וכעת מוענקים להן 2,500 שקלים. למשפחות עם ארבעה ילדים ומעלה הוגדל מימון שכר הדירה מ-1,550 שקל לחודש ל-3,000. גם לנכים רתוקים לכיסאות גלגלים הוגדל הסיוע מ-1,500 שקל ל-2,500 שקל ליחיד ול-3,000 שקל למשפחה. לעומתם, עולה שהיה עד כה זכאי לסיוע בגובה 600 שקל מקבל כעת 661 שקלים – 10% יותר.

"זה תרגיל מסריח שבו משרד השיכון העביר לוועדת טרכטנברג נתונים חלקיים ומשרד הקליטה עצם את העיניים", מאשים אלכס טנצר, ממנהיגי העולים מחבר העמים שגילה את הפערים בין הדוחות, " התוצאה היא ש- 30 אלף עולים, חלקם הגדול ניצולי שואה, כמעט ולא זכו להגדלת הסיוע הכספי בשכר דירה. הם קיבלו 10% בזמן שאחרים קיבלו יותר מ-80 אחוזים".

במשרד השיכון הסבירו שמקורם של הנתונים במשרד לקליטת עלייה והדגישו כי "מספר זכאי משרד השיכון נופל בהרבה ממספר זכאי משרד הקליטה (כל מי שעלה בעשר השנים האחרונות)". מנגד, נציגי משרד הקליטה הבהירו כי הם עומדים מאחורי הנתונים שפרסמו וכי משרד השיכון הוא זה שטועה.