השכנים לקבר לא היו דתיים מספיק, וגופת הרב נעלמה

רבנים בכירים אישרו להוציא באישון לילה גופה מקבר, משום שלטענת המשפחה "הרמה הרוחנית" של השכנים אינה מספקת ומדובר בלא פחות מ"ביזיון המת"

איש חברה קדישא הגיב אתמול באדישות מפתיעה כשצעדנו יחד אל חלקה ט"ז בבית העלמין סנהדריה בירושלים. זו היתה הפעם הראשונה שנגלה לעיני גורם מוסמך כלשהו קברו הריק של רב חרדי (שמו שמור במערכת), לאחר ששרידי גופתו הועלמו בימים האחרונים בנסיבות מסתוריות אך ללא אישור. הקבר עמד במקומו זה למעלה משמונה שנים, עד שבשבוע שעבר, בחסות החשכה, נשלפה הגופה ממקומה, כנראה בידי בני משפחתו של המנוח או שליחים מטעמם.

בני המשפחה, חסידי ברסלב, ביקשו להרחיק את המנוח משכניו לחלקה, שלא היו נאים בעיניהם בגלל "רמה רוחנית" שלטענתם לא היתה ראויה לאבי המשפחה והיתה כרוכה ב"ביזיון המת". העברת הקבר, מעשה חריג ביותר מבחינה הלכתית, זכתה לאישור של בכירי הרבנים החרדים, כולל הרב יוסף שלום אלישיב (שבעצמו הלך לעולמו בחודש שעבר) טרם אשפוזו לפני חצי שנה.

שרידי הגופה נטמנו מחדש בבית העלמין בהר הזיתים, סמוך לקבר אביו שהלך לעולמו לאחריו. לנוכח התלולית שהתגלתה רק אתמול בין הקברים בסנהדריה, ובה רגבי אדמה ושברי בלוקים שאכלסו את הקבר, אמר לנו אחד ממנהלי חברה קדישא: "לא חסרים משוגעים".

הקבר הריק בבית העלמין סנהדריה | צילום: אמיל סלמן

את הסיפור פרסם מני גרא ב"קו החשיפות", שירות חדשות טלפוני במגזר החרדי. ל"הארץ" נודע כי מדובר במשפחה מהפלג הקנאי של חסידי ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים. המנוח, שמת ממחלה בגיל צעיר יחסית, נטמן בקבר שהוא עצמו רכש בחייו בבית העלמין סנהדריה, אלא שלאחר מעשה היו אלה בני משפחתו שלא שבעו נחת מהסביבה. לפי הדיווח של גרא, הם התמרמרו על כך שאביהם נטמן ליד אשה וליד מתים אחרים שיש "פקפוק" לגבי רמת שמירת המצוות שלהם.

הסיפור היה עשוי להישאר ברמת האנקדוטה אלמלא קיבלו בני המשפחה היתר מרבנים בכירים, ובראשם הרב אלישיב. סרטון שהועלה לאתר "בחדרי חרדים" הציג את "פוסק הדור" - לפי הדיווח חמישה ימים בלבד לפני אשפוזו בתחילת 2012 - כשהוא משיב בחיוב לשאלות בני המשפחה אם הם מצווים להעביר את עצמות אביהם ממקום שהוא בגדר "ביזיון המת". תלמידו של הרב אלישיב, הרב בן ציון קוק, נראה מספר לו על בני משפחת הנפטר כי "אחרי שקברו אותו הם באו וחשכו עיניהם, הם פתאום ראו שלידו קבורים אנשים שהם אולי שומרי שבת אבל ודאי לא מדקדקים במצוות, בני המשפחות באים כולם בפריצות נוראה".

הרב אלישיב לא היה לבד. לפי הדיווח התירו את המעשה גם הרב שמואל הלוי ווזנר, הרב יצחק טוביה וייס והרב אליעזר ברלנד מברסלב. נטען כי הרבנים הללו אישרו את העברת העצמות להר הזיתים כבר לפני שנים אחדות, אבל ההיתר קיבל משנה תוקף לאחר פטירת אביו של המנוח. ההיתר ניתן כדי לקבור את הנפטר בסמוך לאביו, דבר רצוי מבחינה הלכתית גם בלא קשר ל"ביזיון" שכביכול פקד אותו בסנהדריה.

ל"הארץ" נודע כי לפני כחצי שנה פנתה המשפחה לחברה קדישא "קהילת ירושלים" המנהלת את בית העלמין בסנהדריה, וביקשה את העברת הקבר. חברה קדישא - הגדולה ביותר בירושלים, שנותנת שירות בעיקר למשפחות שאינן חרדיות - דנה בבקשה בישיבת הנהלה ודחתה אותה על הסף. חנניה שחור, מנכ"ל חברה קדישא, סיפר ל"הארץ" כי ידוע לו לפחות על חברה קדישא נוספת בירושלים שהתבקשה להעביר את הגופה וסירבה. לא ידוע מי העביר בפועל את שרידי הגופה, כנראה ביום חמישי האחרון. הוא אמר כי בבית העלמין לא מופקד שומר בשעות הלילה וכי הגישה לקברים חופשית. עוד אמר כי אין בכוונת חברה קדישא לעשות דבר לנוכח מה שנראה כהסגת גבול, לכל הפחות. אחת הסברות היא שאחת מחברות קדישא הקטנות בעיר ביצעו את ההעברה.

חלקת הקבר הריקה בסנהדריה בירושלים, אתמול | צילום: אמיל סלמן

הוצאת גופות מקבריהן היא אקט בעייתי מבחינה הלכתית, ומשום כך יצאו חוגי העדה החרדית וארגון "אתרא קדישא" לעשרות מאבקים מאז קום המדינה תחת הדגל של הגנה על כבוד המת. הבולט שבהם בשנים האחרונות פרץ סביב בית החולים ברזילי באשקלון, שם התנגדו החרדים בהובלת אתרא קדישא להעתקת קברים - ככל הנראה של לא יהודים - לשם הקמת חדר מיון ממוגן. עם זאת, העתקת קברים היא אפשרית בתנאים מסוימים, כאשר אין ברירה אחרת, וטומנת בחובה מקבץ דיני קבורה ואבלות.

בסופו של דבר, זהו סיפור המלמד שהכיתתיות והבדלנות יכולות להימשך גם בעולם שכולו טוב. מקריאת הכתובות על המצבות השכנות לקבר של הנפטר, עולה לא רק ששכניו המנוחים היו בחייהם יהודים שומרי מצוות, אלא מתברר פרט חשוב הרבה יותר: שני השכנים, גבר ואשה, נפטרו כאשר הוא עוד היה בחיים ובחר להיקבר לידם: האשה נפטרה בשנת תשנ"ג (1993) והאיש נפטר בתש"ל (1970). המנוח - שאומרים כי היה איש חסד מופלא וידוע בירושלים - ככל הנראה בחר להיקבר לידם. משפחתו, מגובה בבכירי הרבנים, חשבה אחרת. תגובת המשפחה לא התקבלה עד מועד סגירת הגיליון.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות